צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים בהובלתו של ד"ר אריה מוסאיוף מהמכון למדעי התרופה בפקולטה לרפואה, בוחן תהליכים מטבוליים בתחילת התפתחות העובר, ומצא עד כה כי הבדלים בהרכב השומנים ("ליפידים") בסביבת הביצית, הקשורים להתפתחותה, עשויים לנבא את תקינות ההריון.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
צוות המעבדה של ד"ר מוסאיוף בדק בשנים האחרונות שינויים מטבוליים הכרוכים בתחילת ההתפתחות העוברית, בעיקר בחומרים השומניים. במסגרת עבודה זו, הצוות בדק את הנוזל הפוליקולארי, שהוא הנוזל המקיף את הביצית בתוך הזקיק.
"תהליכים מטבוליים כוללים כל שינוי בהרכב המולקולות הקטנות שבתא (מטבוליטים)", מסביר ד"ר ד"ר מוסאיוף. "יש עושר עצום של מטבוליטים. אנו מתעניינים במיוחד בליפידים, חומרים בעלי אופי שומני. במעבדתנו, אנו מאפיינים אלפי ליפידים ומשתמשים בהרכב הספציפי שלהם כדי לאפיין את המצב של יחידה ביולוגית, ובמקרה זה של ביצית לפני הפרייה. אפיון זה משמש למעקב אחרי תהליכים התפתחותיים, כמו גם תהליכים פתולוגיים. הבנת השינויים המטאבוליים הכרוכים בתהליכי התפתחות או תהליכים ביולוגיים אחרים יכולה לאפשר וויסות של תהליכים אלה במקרים רבים".
בפרויקט המדובר, שנערך על ידי הסטודנטיות אלאא שחאדה ורעות ברוק-חיימסון בשיתוף ד"ר אסף בן מאיר מהיחידה להפריה חוץ גופית של הדסה עין-כרם, שמר צוות המחקר את הנוזל הפוליקולארי של נשים שטופלו ביחידה ובדק האם ניתן לקשר בין ההרכב של הנוזל העוטף את הביצית ובין היכולת של הביצית להתפתח לעובר ולעבור השרשה. מן המחקר נראה שיש אסוציאציה בין ההרכב הליפידי של סביבת הביצית, ובין היכולת של הביצית להתפתח לכדי הריון.
ד"ר מוסאיוף הדגיש, כי המחקר הוא שלב ראשון במספר פרויקטים העוסקים בהתפתחות המוקדמת של העובר וכי הם אוספים דוגמאות מן הקליניקה כדי לחזק את ממצאי המחקר ולהרחיבם לתובנות נוספות.
- ועידת החינוך של ערי ישראל מגיעה לירושלים – כנסו להרשמה
- מחקר באוניברסיטה העברית: האתגרים בשילוב נשים חרדיות בענף ההייטק
- מחקר במכללת הדסה: הקשר בין ערך עצמי לגלישה בפייסבוק
"במדע אנו אוהבים להיות זהירים", הוא אומר, "וכרגע מה שאנו יודעים לומר זה שיש אסוציאציה, יש קשר, בין ההרכב של הליפידים כפי שאנו מצאנו אותו בנוזל שמקיף את הביצית, לבין היכולת של האישה לפתח הריון תקין. כלומר, לתת את הסימנים הראשונים".
על היציאה למחקר הנוכחי מספר מוסאיוף כי "עבדתי על מטבוליזם של תאי גזע והיה לי ברור שהמטבוליזם והשינויים המטבוליים מאוד חשובים בהתמיינות של התאים האלה באופן פיזיולוגי. התאים האלה נלקחו מתוך עובר מוקדם ויכולים לשמש אותנו לתובנות של התהליכים התוך תאיים בהתפתחות המוקדמות של ההריון. כיום יש לנו כמה פרויקטים העוסקים בהתפתחות המוקדמת של ההריון, שהראשון בהם היה על השלבים הראשונים ביותר – הביצית".
על יישומים עתידיים ומחקרי המשך אומר מוסאיוף כי "הרצון שלנו כמדענים הוא לעזור לאנשים, אבל כדי לעשות זאת אנו קודם כל צריכים להבין ולדעת מה קורה בהתפתחות של הביצית ולאחר מכן של העובר המוקדם מבחינה מטאבולית, ומה החשיבות של השינויים המטבוליים האלה לשם התפתחות תקינה".
הוא מוסיף כי "בהמשך זה יכול לשמש לדיאגנוזה ואולי אולי, ואני מדגיש שזה טרם הוכח – אולי יהיה ניתן להשתמש בשינויים המטאבוליים האלה כדי לייצב את המצב המטבולי של הביצית ושל העובר התפתח באופן שייתנו להם את התמיכה המטאבולית שהם צריכים להתפתחות אופטימלית".
מוסאיוף מספר כי ישנם תחומים אחרים בהם הוא חוקר את נושא המטבוליזם של תאי גזע כיום ואומר כי "יש לנו גם פרויקטים נוספים הקשורים למטבוליזם של תאי גזע. יש פרויקטים הקשורים לסרטן, לחיידקים וגם לאלצהיימר הכל בהקשר של תהליכים מטאבוליים". מדובר בגישה: להשתמש בתהליכים המטאבוליים ובשינויים שאנו מצליחים לראות כדי להבין משהו לגבי השינויים שיש בתא, ברקמה ובאורגניזם. לאחר מכן, בהמשך המחקר אולי ניתן יהיה להשתמש בשינויים כדי לכוון את התהליכים הפתולוגיים לכיוון שהוא יותר רצוי לנו".
