מחקר במכללת הדסה: הקשר בין ערך עצמי לגלישה בפייסבוק

במחקר חדש, שפורסם לאחרונה בכתב העת בכתב העת הבין-לאומי "Personality and Individual Differences", בדק ד"ר איציק אלפסי, פסיכולוג חברתי מהחוג למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית הדסה, את ההשלכות הפסיכולוגיות של חשיפה להשוואה חברתית בפייסבוק.

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

במחקר השתתפו 80 נבדקים בגילאי 35-19 אשר עושים שימוש יומי תדיר בפייסבוק. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: בקבוצת הניסוי התבקשו הנבדקים לגלוש במשך כ-15 דקות ב"פיד" של חשבון הפייסבוק שלהם. בקבוצת הביקורת נתבקשו הנבדקים לגלוש במשך זמן דומה בעמוד פייסבוק ללא תוכן חברתי (הדף הרשמי של "נשיונל ג'יאוגרפיק"). לאחר מכן התבקשו הנבדקים למלא מדדים אשר בחנו את רמת הערך העצמי שלהם ואת הרגשתם הנפשית באותה נקודת זמן.

• סגן ראש העיר על פרשת איה נאפה: "היה צריך להוריד את הדגל לחצי התורן"
• השכונה החדשה בסמוך לרמות והברכות שמגיעות מהחרדים
• מדוע עיריית ירושלים מוציאה את מתקני המיחזור מהשכונות?
• איך בדיוק יעבור כאן נער בכסא גלגלים? 

מתוצאות המחקר עולה, כי הנבדקים אשר גלשו ב"פיד" של חשבון הפייסבוק שלהם הראו לאחר מכן רמה ממוצעת נמוכה יותר של ערך עצמי, וגבוהה יותר של תסמיני דיכאון, מאשר הנבדקים בקבוצת הביקורת. הנבדקים אשר נחשפו לתוכן החברתי בפייסבוק נטו יותר להסכים עם היגדים כגון "אני נוטה להרגיש שאני כישלון", "אני מרגיש שאין לי הרבה במה להתגאות בו" ו-"רוב האנשים מסוגלים לעשות דברים טוב ממני", וכן לדווח על רמה גבוהה יותר של תחושות חוסר תקווה, ייאוש ואכזבה מעצמם. ממצאים אלו נטו להיות מובהקים יותר בקרב נבדקים בעלי נטייה מוקדמת גבוהה להשוואה חברתית באופן כללי – נבדקים אשר ללא קשר לשימוש בפייסבוק, נוטים להשוות את הביצועים שלהם מבחינה חברתית עם אלו של אנשים אחרים, ומקדישים תשומת לב רבה להשוואת האופן שבו הם מתנהגים לזה של אחרים.

ד"ר איציק אלפסי (צילום: הדר אלפסי)

"ממצאי המחקר מעידים על כך שלחשיפה לרשתות חברתיות עלולה להיות השפעה שלילית מבחינה פסיכולוגית", מציין ד"ר אלפסי, "הממצאים מדגישים את הצורך בהגברת המודעות להשלכות האפשריות של שימוש בלתי מבוקר ברשתות חברתיות. מכיוון שאנשים, בייחוד צעירים, מבלים כיום זמן רב במרחב המקוון על חשבון הזמן אותו הם מבלים באינטראקציות חברתיות פנים אל פנים, האפקט המצטבר של פגיעה בתחושת הערך העצמי וברווחה הנפשית עשוי להיות משמעותי".

מכללת הדסה (צילום: בנימין טוויטו)

ד"ר אלפסי מוסיף כי "תוצאות המחקר מספקות תימוכין לכך שמה שמתרחש ברשתות החברתיות בהקשר הזה, הינו שיקוף של תהליך שמתרחש באופן טבעי גם במציאות שמחוץ לעולם המקוון, אלא שברשתות החברתיות תהליך זה מוקצן ומועצם".

לדבריו, הרעיון ליציאה למחקר נולד כתוצאה של משבר אישי, במהלכו הבחין שהחשיפה לפייסבוק מעצימה אצלו את הרגשות השליליים. "זה היה השלב שבו חשבתי על הרציונל של המחקר", הוא מסביר, "שראיתי ששם אנשים מראים רק צד אחד של החיים, ולא משתפים את הדברים הלא טובים. הבנתי שיכול להיות שיש לזה השפעה פסיכולוגית על איך שאנחנו מרגישים, ושווה לבדוק את זה מחקרית".

ד"ר אלפסי מדגיש כי מה שניתן ללמוד בעיקר ממצאי המחקר הוא לשמור על עין ביקורתית לגבי התוכן שאנחנו חשופים לו ברשתות החברתיות. "טכנולוגיה היא לא דבר רע ובזכותה יש לנו חיים נוחים יותר ואנחנו בריאים יותר אבל יש לה גם צדדים שלילים, והיא משפיעה על הבריאות הנפשית שלנו. צריך לדעת איך לנטר את השימוש ולהבין שמה שרואים שם זו לא המציאות. זו הצגה. כל אחד הוא מנהל מותג, וכמו שאנחנו רואים פרסומת וצריכים להבין שהיא לא משקפת מציאות, כך גם בנוגע לרשתות החברתיות. בנוסף, צריך להשתמש בהן בצורה ממוקדת ולראות שלא מתמכרים אליהן והן אינן מהוות תחליף לקשרים בחיים האמיתיים".

הוא מוסיף כי המועדים יותר להיפגע כתוצאה מחשיפה לרשתות חברתיות הם בני נוער וילדים. "הסיבה לכך היא שהאישיות שלהם עדיין לא מגובשת והערך העצמי אינו יציב", הוא אומר, "אנחנו רואים בעיה דרמטית מתחילת העשור בתסמיני דכאון וחרדה אצל בני נוער בכל העולם וגם כאן בישראל. זו מגיפה שקטה. בעיני, חינוך בנושא הוא משמעותי מאוד. כמו שיש חינוך מיני צריך שיהיה גם חינוך דיגיטלי, לשימוש נכון בטכנולוגיות החדשות".