כמעט כל ירושלמי מכיר את החוויה הזו – הוא מתארגן לצאת מהבית, פותח את הדלת ונתקל במציאות: העיר עמוסה בכלי רכב שעומדים בפקקים וממלאים את האוויר ברעש בלתי נסבל של צפירות. המדרכות לא מוצלות ולא מונגשות, אם הן בכלל ישנן. במקומות רבים אפשר ללכת מאות מטרים במדבר עירוני לצד קירות תמך מצד אחד וכבישים רחבים מדי שאין להם מקום בעיר מהעבר השני. אתרי הבנייה הרבים, שצצים בעיר כפטריות אחרי הגשם, מלמדים על העתיד לבוא: לא בינוי בקנה מידה אנושי, אלא מגדלים גבוהים המנוכרים לרחוב, המפוררים את תחושת הקהילה והמשנים באופן בלתי הפיך את הנוף הירושלמי הייחודי.
ירושלים מתאפיינת בעושר רב של ארגוני חברה אזרחית שפועלים מדי יום מתוך אהבה לעיר: 'ברחובות שלנו', 'אופניים בשביל ירושלים', 'תכנית מגירה', 'מיזם 1006', וארגון משתמשי התחבורה הציבורית 'התחנה הבאה'. המשותף לכולנו הוא חזון עתידי לירושלים השואף לפיתוח אורבני אנושי ובר קיימא. עד כה פעלנו בנפרד, כל אחד בנישה שלו. בחודשים האחרונים החלטנו לשלב כוחות כדי ליצור קואליציה של אנשים שירושלים חשובה להם ושרוצים לקחת חלק פעיל בעיצוב אופייה, מתוך הבנה שהעיר היא מכלול שבו כל אלמנט משפיע על השני – אופי הבינוי, למשל, אחראי במידה לא פחותה מהמדרכה ליצירת מרחב הליכתי, נעים ובטוח.
אנו לא ארגון אנטי-ממסדי במהותנו ואנו שואפים לקיים שיח ענייני עם כל גורמי התכנון וקבלת ההחלטות. ישנם גם מהלכים מצויינים שהעירייה כבר מקדמת, כמו חזון עיר 30, שנשמח לתת להם גב ציבורי. אך במקומות בהם לא נסכים, נאבק כדי להמשיך לקדם את העיר אל מדיניות אורבנית טובה יותר.

רח' כנפי נשרים כיום (צילום: מולי סן)

רח' כנפי נשרים במצב האידיאלי (הדמיה: מיזם 1006)
החזון שלנו
היפוך הפירמידה התחבורתית: עיר טובה נמדדת באיכות מערך התחבורה שלה. מערך תחבורה איכותי מגביר את השוויון והנגישות להזדמנויות ופותח את אוצרות העיר לכל מי שרוצה ליהנות מהם. על אף מגמות חיוביות בקידום תחבורה בת קיימא – הליכה, רכיבה על אופניים והסעת המונים – אנו עדים להמשך הניסיון לספק גם את צרכי הרכב הפרטי שאינם יודעים שובע. כבישים רחבים ממשיכים להיבנות, חניוני ענק מתווספים לתת הקרקע, ובמקביל שבילי אופניים משמעותיים אינם מקודמים והמדרכות מוסיפות להיות בלתי נגישות וחסרות הצללה. המשמעות היא שהעיר ממשיכה להזמין נהגים להיכנס אליה, מה שישמר את בעיות התחבורה הקיימות ויקשה על הגמילה ההכרחית מהתלות ברכב הפרטי. המטרה הראשונה שלנו היא לקדם מדיניות של היפוך הפירמידה הלכה למעשה: יותר תשתיות להליכה, לרכיבה ולתחבורה ציבורית, לצד צמצום דרסטי של השטח המוקצה לרכב הפרטי.
שיפור המרחב הציבורי: בעיר צפופה כמו ירושלים, המרחב הציבורי הראשון במעלה הוא הרחוב – הוא היחידה הבסיסית ביותר בעיר והוא משמש מקום מעבר, שהייה ומפגש לכל. דגש על שיפור רחובות העיר מקדם שוויון, מפגשים מקריים וחיי חברה עשירים, ותורם לבריאות הציבור ולשגשוג הכלכלי. ערים רבות ברחבי העולם המירו שטחים מתים לגינות ולאזורי שהייה, ורחובות המובילים לבתי ספר הפכו למדרחובים בטוחים המעודדים הגעה ברגל ובאופניים. צעדים אלה נובעים מראייה הוליסטית המבינה כי המרחב הציבורי הוא משאב מוגבל שיש לנצל בצורה חכמה לטובת כלל המשתמשים.
ציפוף עירוני בקנה מידה אנושי: ירושלים צריכה להצטופף כדי לשמור על השטחים הירוקים מסביבה ולאפשר לאנשים רבים יותר גישה למרכזי תעסוקה, בילוי וחינוך. אנו מאמינים שניתן לצופף את ירושלים תוך יצירת שכונות נעימות ומגוונות: בנייה מרקמית, תוספות בינוי, שדרוג מבנים ודיור עירוני בר השגה. בניגוד למגדלים, שטביעת הרגל העירונית שלהם מסיבית, ושבפועל דוחקים החוצה מהעיר אנשים ומשפחות שאינם יכולים להרשות לעצמם את עלויות הרכישה והתחזוקה שהם דורשים, בינוי מרקמי מתאפיין בגמישות ובמגוון, מכבד את ההיסטוריה של העיר ומייצר קהילה בזיקה ישירה לרחוב. עירוב שימושים ותכנון מוטה אדם יאפשרו סביבה קהילתית-תעסוקתית-מסחרית שהכל בה במרחק הליכה מהבית ובמחירים נגישים יותר.
תשתית ירוקה למען בריאות הציבור: עיר היא לא רק בינוי ודרכים. התשתית הירוקה של העיר – הטבע העירוני, הפארקים, גינות הכיס והעצים הבוגרים – הם חלק מהותי ממנה ומהיכולת שלה למתן רעש, זיהום אוויר, חום ואירועי גשם קיצוניים. אנו רואים בשמירה על הנכסים העירוניים האלו ערך ראשון במעלה, אבל פעמים רבות הם דווקא הראשונים להירמס תחת תנופת הפיתוח. בחזון שלנו, העיר היא לא אנטיתזה לאיכות חיים, שקט, אוויר נקי וסביבה ירוקה, אלא מקום שממשיך להתפתח תוך שמירה על הערכים האלה, ולא רק בתום העבודות אלא גם במהלכן. באמצעות שמירה על השטחים הפתוחים ועל עצים בוגרים, נטיעה וטיפוח איכותיים של עצים חדשים, הורדת זיהום האוויר על ידי עידוד תחבורה מקיימת ואיסור על כניסת כלי רכב מזהמים, אכיפה משמעותית נגד צפירות והקפדה על שימוש בחומרים מחלחלים ועמידים אפשר לייצר עיר נעימה ובת-קיימא לכולם.
מעורבות תושבים: אנו רואים בתושבי ירושלים את המהות של העיר. זכתה ירושלים שיש לה ציבור גדול שהעיר חשובה לו ושרוצה להיות מעורב בעיצוב העתיד שלה. אנו רוצים שהירושלמים יהיו שותפים לתכנון העיר ופעילים בתהליך קבלת ההחלטות, כך שהחלטות יתקבלו מהפרספקטיבה שלנו וישקפו את רצונותינו.

רח' אגריפס (צילום: משה מור)

רח' אגריפס במצב האידיאלי (צילום הדמיה: מיזם 1006)
כדוגמה למהלך תכנוני שהושפע ממעורבות תושבים, אפשר להביא את מרחב צומת אורנים: בעוד מס' שנים יעברו במרחב זה שני קווי רכבת קלה והוא יהיה במרחק קצר מתחנת החאן של רכבת ישראל. בדחיפת תושבים מהאזור, העירייה השכילה "להחליף דיסקט" בתפיסה התכנונית של מרחב הצומת, ובמקום להותיר אותו כמרחב מוטה רכב פרטי היא מקדמת מהלך פורץ דרך של יצירת כיכר עירונית רחבת ידיים, שתהיה מחוברת לתחנת הרק"ל העתידית, על חשבון קטע מכביש פייר קניג. עם זאת, המהלך טרם הושלם, והתכנון המתגבש עדיין עלול לכלול תפיסות מיושנות שמשרתות את הרכב הפרטי – כמו גשר הולכי רגל מיותר או תדירות מעברי חציה נמוכה מדי. זוהי דוגמה לנושא תכנוני בוער ואקטואלי, שהקואליציה הוקמה על מנת להשמיע בעניינו קול אזרחי ומקצועי ברור.
החזון שלנו אינו רק משאלת לב, אלא תוכנית סדורה שגיבשו אנשים רציניים שכבר הצליחו להשפיע על העיר. הגיע הזמן להפוך את הפירמידה ולהחזיר את ירושלים לעיר של אנשים. הקואליציה קמה כדי להבטיח שמקבלי ההחלטות יהיו קשובים לקולו של הציבור. רוצים להצטרף? חפשו ״הקואליציה האורבנית הירושלמית״ ובואו לכנס ההשקה ב-15.6.





דוד
מצוין! הגיע הזמן לחזק את הולכי הרגל בירושלים שמדי יום נדחסים במדרכות צרות בעוד הרכבים נהנים להם מכבישים מרווחים.
יאיר
כתבה של אנשים שחיים בבועה.
הקמה של שבילי אופניים רק בשביל להגיד שיש שבילי אופניים.
אנחנו לא נמצאים בהולנד או דנמרק. אנחנו בעיר הררית. כשאתה רוכב פה באופנים בקיץ אתה חייב מקלחת במקום העבודה שלך. לכמה אנשים יש מקלחת בעבודה?.
בנוסף לכך למשפחה בהולנד יש 2 ילדים במקרה הטוב. ולרוב ילד אחד.
מי ההזוי שחושב שהורה עם 3 ילדים קטנים. כל אחד בגן שלו. יכול להתנהל עם אופנים. כשהוא צריך לפזר אותם בכמה מקומות
האוכלוסיה בירושלים לא עוברת לרכיבה באופנים אפילו לא חשמליות.
אתם חיים בסרט שראיתם בחו"ל ולא מתאים לארץ.
מבזבזים כספי ציבור על שבילי אופניים עם שימוש דליל
כדאי שתתחילו להסתכל על האנשים שחיים פה
מירהלה
ירושלים יקרה לליבי ואני אוהבת אותה אהבת נפש לא מובן לי למה מאפשרים למשה ליאון להרים כל כך הרבה מגדלים בירושלים, שלא בטוח שכולם יאוכלסו בתור אחת שבאה לטייל בירושלים , כל חודש, אני מאחלת לכל אלה , הירושלמים, באמת להצליח לשמור, על פנינות הטבע, ולשמור על ייחודיות העיר הכי הכי בתבל
צבי
ישר כוח, נראה מצויין , מקווה שתעשו ותצליחו
מרי
לא הבנתי למה אי אפשר להגדיל את התמונות מה נסגר איתכם
ST
מחללים את המילה 'נגישות'.
דואגים לצמצם חנית כלי רכב ברחובות ירושלים וממדרים אוכלוסיה שלמה של מוגבלי ניידות. מסתבר כי אחוז לא מבוטל מאילו הנזקקים לרכב רפואי, לא מגיעים למרכז העיר ולמקומות נוספים בגלל מדיניות של חסר בהקצאת חניות נכים, שלא להזכיר חניות לרכב גבוה עם מעלון. כל אותם יפי נפש כסגנון 'ברחובות שלנו' ודומיהם, (מבלי להכירם אישית אם בכלל)- תנו דעתכם וליבכם לנושא כאוב זה.
נסו להבין עד כמה בלתי אפשרי להגיע לביטוח הלאומי לדוג', לנחלת שבעה, לקינג גורג ועו' ועו'.
תעודת עניות לעיר הבירה המזמנת אליה תושבי העיר ותיירות חוץ.
חשבתם על זה?!
חזי
ומה עם שאר העיר? יש עוד מקומות שלא הזכרתם בחזון והמרות שלכם שגר בהן עוד קרוב ל500 אלף תושבים.