תגלית ארכיאולוגית היסטורית, מסעירה ויוצאת דופן מעניקה הצצה ישירה ומרתקת לחייהם של אבותינו בימי קדם, ומציתה את דמיונם של רבבות המטיילים הפוקדים את העיר במהלך חול המועד סוכות. חמש עונות של חפירות ארכיאולוגיות אינטנסיביות וממושכות בגן הלאומי בעופל הובילו לחשיפתו של מתחם טהרה ציבורי, מונומנטלי ורחב היקף, אשר נבנה למרגלות הר הבית ופעל בשיא תפארתו לפני כ-2,000 שנה, במהלך ימי בית שני.
המתחם המפואר, המשתרע על פני שטח כולל של כ-280 מטרים רבועים, כולל שלושה מקוואות ציבוריים גדולים, בריכה עמוקה ומטויחת בקפידה, ומערכת הנדסית מורכבת של תעלות מים וניקוז. אחד המקוואות המרכזיים במתחם השתמר בצורה מדהימה ולא נתפסת לגובה של כ-4.2 מטרים, כולל תקרת אבן מקומרת ושלמה – נתון המוגדר על ידי אנשי המקצוע כממצא נדיר ביותר, אשר כמעט ולא נראה כמותו בחפירות קודמות בירושלים.
מתחם הטהרה המרהיב (צילום: בדרייב)
מיקום אסטרטגי בסמוך לשערי הכניסה למקדש
המיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי של המבנה, השוכן בסמוך ל'שער המשולש' ולמרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, מחזק באופן מובהק את ההשערה המחקרית ההיסטורית כי המתחם שימש כעורק הרחצה והטבילה הראשי עבור רבבות עולי הרגל. ההמונים, שהגיעו מכל קצוות הארץ והעולם כדי לחגוג את שלוש הרגלים, נדרשו על פי חוקי ההלכה הקשוחים לעבור תהליך טהרה קפדני בטרם הורשו לצעוד אל תוך תחומי המקדש פנימה.
בנוסף למבני הגזית, הארכיאולוגים איתרו באתר עשרות מטבעות ברונזה עתיקים מתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים. המטבעות הללו מהווים עדות דרמטית, מוחשית וכואבת לימיו האחרונים של המתחם ולחורבן הפיזי הטוטאלי שלו בשנת 70 לספירה, בעת שריפת ירושלים והרס בית המקדש.
מתחם הטהרה המרהיב (צילום: בדרייב)
"תגלית חסרת תקדים בירושלים"
החפירות המדעיות והמורכבות בעופל מנוהלות ומקודמות על ידי משלחת של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף פעולה הדוק עם מכון ארמסטרונג לארכיאולוגיה מקראית, ובמימון מקיף של הקרן הלאומית למדע (ISF) ומרכז הרטוג לחקר הארכאולוגיה של ירושלים. אתר העופל עצמו מהווה חלק בלתי נפרד מהגן הלאומי סובב חומות ירושלים, והוא מנוהל בשוטף על ידי החברה לפיתוח מזרח ירושלים (פמ"י).
"חשיפתו של מבנה גזית מונומנטלי המוקדש כולו לטהרה, וממוקם למרגלות הר הבית ובסמוך לאחד משעריו, היא תגלית חסרת תקדים בשדה המחקר העולמי", מסרו בהתרגשות מנהלי החפירה, פרופסור עוזי ליבנר ופרופסור אורית פלג-ברקת מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, עם חשיפת הממצאים לציבור. "המבנה מעיד על ההשקעה הציבורית האדירה של הנהגת העיר באותם ימים לטובת מתן שירותי דת וטהרה נגישים להמוני עולי הרגל, ומאפשר לנו לגעת באופן מוחשי ברגעי ההיסטוריה המפוארים של ירושלים העתיקה".

פתח המקוואה שהתגלתה (צילום: אוברי מרקדו)





תגובות