הטופוגרפיה הייחודית של ירושלים תמיד הציבה אתגר בפני מתכנני התחבורה בעיר. בעוד שרשת הרכבת הקלה הולכת ומתרחבת, תושבים רבים עדיין מתמודדים עם בעיית "הקילומטר האחרון" – הפער הפיזי והגובה הרב שבין תחנת הרכבת לבין פתח הבית. הפתרון הירושלמי מגיע כעת בדמות ה"מצרנים": מערך רחב היקף של אמצעי גישור ורטיקאליים שיחברו את הפסגות והעמקים של ירושלים ישירות אל תוואי המסילות.
מי שמובילה את התכנון והביצוע של פרויקט הענק היא 'תחבורה לירושלים', בראשות המנכ"ל תמיר כהן והאדריכל הראשי סטיב קולקר. על הביצוע אמונה גם חברת מוריה, ובשיתוף פעולה עם אגפי העירייה נוצרת ברחבי הבירה רשת תנועה רציפה, המבטלת את המחסומים הפיזיים שיצרו ההרים ומנגישה את התחבורה הציבורית עד לפתח השכונות.
אינג' יואל אבן, מהנדס העיר וראש מינהל תכנון ותשתיות בעיריית ירושלים, מסביר את החזון שעומד מאחורי המהלך: "אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך לשינוי פני העיר, שבו הנגישות לתושב היא בראש סדר העדיפויות. פרויקט המצרנים הוא חוליה קריטית בשרשרת התנועה. אנחנו לא רק בונים מסילות, אלא יוצרים 'תפר' חכם שמחבר את השכונה ישירות לרציף. המטרה שלנו היא שכל תושב ירגיש שהרכבת הקלה נמצאת קרוב אליו – גם אם הוא גר באזור מתאגר מבחינה טופוגרפית".
התוכנית השאפתנית כבר הופכת למציאות בשטח, והפרויקטים הקרובים ביותר להפעלה נמצאים בשלבים סופיים של ביצוע. ברחוב איסלנד, למשל, מוקמים בימים אלה גשר ומעלית, שיאפשרו לתושבי קריית מנחם והאזור לרדת בבטחה ובנוחות ישירות אל תוואי הרכבת. במקביל, בשכונת גבעת מרדכי מוקם מצרן המבוסס על מערכת דרגנועים מתקדמת, אשר תגשר על פערי הגובה המשמעותיים בשכונה ותקל משמעותית על המעבר בין הרחובות העליונים לציר התחבורה הראשי.
הופכים את הפירמידה התחבורתית
בשל העובדה שמדובר במערכות המשרתות תנועת המונים רציפה, הקימה העירייה את חדר בקרת המצרנים של מנת"י (מרכז ניהול תנועה ירושלים), הפועל בשיתוף פעולה הדוק ויומיומי עם תחבורה לירושלים. חדר הבקרה מאפשר שליטה מלאה מרחוק וצפייה בזמן אמת בכל אחד מהמתקנים הפזורים בעיר.
יוני לוי, מנהל אגף מנת"י, מפרט על חשיבות המערך: "אפשר להסתכל על המעליות והדרגנועים האלה כסוג של רכבת אנכית. תקלה שמשביתה מצרן עוצרת תנועה ענקית של אנשים, ולכן הקמנו מוקד המאפשר הפעלה מרחוק. המוקד מספק מענה מיידי לנוסעים באמצעות רמקולים בשטח, ואף מאתר אירועים חריגים באמצעות מערכות אנליטיקה מתקדמות. המטרה היא להבטיח רציפות שירות מקסימלית, וזה מתאפשר בזכות שיתוף הפעולה המצוין שיש לנו עם תחבורה לירושלים".
יוני לוי, מנהל אגף מנת"י (צילום: ארנון בוסאני)
רוצים להישאר מעודכנים?
אחת הבשורות המרכזיות בפרויקט, שעתידה לשנות את הרגלי הנסיעה בעיר, היא שהשימוש במצרנים יהיה בחינם לחלוטין וללא צורך בתיקוף כרטיס נסיעה. בעיריית ירושלים מדגישים כי לא מדובר בהטבה מקרית, אלא בהחלטה אסטרטגית שנועדה לעודד הליכתיות ולהפוך את "הפירמידה התחבורתית" – קרי, העדפת הולכי רגל ותחבורה ציבורית על פני השימוש ברכב הפרטי. אמצעי הגישור יפעלו בסנכרון מלא עם שעות הפעילות של הרכבת הקלה ויאפשרו מעבר חלק ונטול חסמים.
התוכנית האסטרטגית הכוללת משרטטת עתיד נגיש במיוחד, עם הקמה של עשרות מצרנים ברחבי הבירה בתוך השנים הקרובות. מתוך כמות זו, מצרנים רבים מתוכננים על ידי תחבורה לירושלים על בסיס ניתוח ביקושים וריכוזי אוכלוסייה מוקפדים. מצרנים נוספים משולבים כבר כיום בתוך תוכניות בניין עיר (תב"ע) של פרויקטי התחדשות עירונית ופינוי-בינוי, כחלק מתפישה של כלכלה אורבנית הרותמת את הפיתוח החדש לטובת המרחב הציבורי.
אבן מסכם את המהלך בראייה רחבה: "זהו מהפך של ממש בחיבור בין תכנון עירוני לתחבורה. השילוב של טכנולוגיה, תשתיות מתקדמות וחשיבה עמוקה על נוחות התושב, הופך את ירושלים למודל ארצי ועולמי להתניידות עירונית נכונה בעידן המודרני".
הדמיית מעלית המחברת בין קווי אוטובוס לרכבת הקלה בצומת אורה (צילום הדמיה: מן שנער אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ)
דוד
לא תהיה ״הפיכת פירמידה״ בירושלים, הכבישים כאן רחבים וקורעים את השכונות, והעירייה פופוליסטית לא מעוניינת לפגוע בנוחות של בעלי הרכבים.
אז אם כל הכבוד לזה שמדי פעם נזכרים שקיימים הולכי הרגל בירושלים, אין צורך לזרוק מושגים לאוויר ולזלת את המשמעות שלהם.
עג
עוד הרס של הנוף?
שימו מעלית אחת וזהו.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
איך נכה ירד בדרגנוע?
חילוני
ובוודאי שזה לא יעבוד בשבת…