ביום ראשון האחרון ניצחה הפועל די בקלילות את הפועל חולון הבינונית בביתה, כשתרומת הישראלים שלה הייתה משמעותית מאוד, כשהשחקנים עם תעודת הזהות הכחולה סיימו את המשחק עם 39 נקודות משותפות. נאה מאוד.
דווקא על הרקע הזה, אגיד ואומר שהגזרה הישראלית נחלשה מאוד השנה עם עזיבתו של קדין קרינגטון, המתאזרח, להפועל תל אביב של עופר ינאי, אבל לנקודה הזאת אגיע בהמשך. בעוד יובל זוסמן, נמרוד לוי וחביבו של המאמן, איתן בורג, מקבלים דקות רבות בליגה וגם ביורוקאפ, בולט בהיעדרו שחקן אחד שעד עכשיו לא ממש מצא את מקומו תחת המאמן הסרבי – רועי הובר.
הרכז שותף רק לארבע דקות מול חולון ולא תרם דבר, וביורוקאפ הוא לא משותף ולא פקטור כלל אצל אוברדוביץ'. בעידן יונתן אלון, שהביא אותו מעירוני רמת גן לקראת סוף עונת 2024/25, הובר היה משמעותי יותר ותרם יותר, אך עד כה לא הצליח להרשים את המאמן, והמגמה מבחינת הרכז מדאיגה מאוד.
אוברדוביץ', כפי שאפשר להבחין, אוהב גודל. הרבה גודל, ובעיקר שחקנים שיודעים לשמור, להרביץ ולשחק בצורה אגרסיבית ופיזית. הובר כנראה לא עונה על הצרכים האלה ולא מקבל קרדיט יתר על המידה, גם לא בליגה, וזה גורם לי לתהות אם הוא בכלל יסיים את העונה.
סאשה אוברדוביץ' (צילום: מדיה, הפועל "מידטאון" ירושלים)
מנגד, יש נקודת אור לגבי ישראלי אחר שקיבל במשחק האחרון קרדיט נרחב מאוברדוביץ' – יותם חנוכי. הפורוורד הגיע מעירוני רעננה בשנה שעברה כדי לעבות את הסגל הישראלי. בדומה להובר, גם חנוכי לא ממש נספר על ידי הקואץ' הסרבי עד למשחק מול חולון, אבל הפציעה של גבי צ'אצ'אשווילי נתנה לו הזדמנות להוכיח את יכולתו, וזה בדיוק מה שהוא עשה נגד הסגולים. הוא סיים עם תשע נקודות, כולל שתי שלשות – פרמטר שבו הקבוצה לא מצטיינת, ואולי הוא יוכל לעזור בו.
הנקודה המעניינת היתה שחנוכי, שבילה את רוב הקריירה שלו בעמדה 4, שיחק בעמדה 3 נגד חולון כמחליפו של זוסמן, כשזה ירד לנוח. הוא בהחלט משתלב בתפיסה של המאמן, שאוהב גודל בכל עמדה. יהיה מעניין לראות אם חנוכי יקבל קרדיט גם ביורוקאפ, שם יש רוטציה רחבה יותר, שכן אין הגבלת זרים.
בחזרה לנקודת חיזוק הסגל הישראלי בעתיד: חשוב שמחלקת הסקאוטינג, בראשות דן שמיר ואולי בסיוע גל מקל, תאתר בהמשך שחקן יהודי שיוכל לתרום ולחזק את הסגל הישראלי, כפי שיש מתאזרחים בולטים אצל שתי התל אביביות.
תגובות