משבר קהילתי, בריאותי וצרכני נרחב מטלטל בשבועות האחרונים שורה ארוכה של שכונות ותיקות בירושלים: אל מערכת "כל העיר" זרמו בימים האחרונים פניות רבות, מודאגות וכואבות של תושבים ותושבות המלינים על סכנת הסגירה המרחפת מעל בריכת השחייה הוותיקה במרכז "בית הנוער העברי" ברחוב הרצוג.
המקום, כך על פי הדיווחים מהתושבים, נקלע לפלונטר תקציבי, ואם עיריית ירושלים לא תתפשר ולא תאשר בדחיפות את המימון הנדרש לשיפוץ התשתיות, הבריכה תיסגר לצמיתות בתוך פחות משלושה חודשים – ב-31 בדצמבר 2026 -. עם פקיעת תוקפו של רישיון העסק.
הסערה הנוכחית מתפרסת על פני חזית עירונית רחבה: הפניות ל"כל העיר" הגיעו מתושבים המתגוררים בשכונות גוננים (קטמונים), רסקו, גבעת מרדכי, קרית היובל, קטמון הישנה ובית הכרם. הפונים, המשתייכים לכלל המגזרים והאוכלוסיות המרכיבים את הפסיפס האנושי של ירושלים – חילונים, דתיים, חרדים וערבים כאחד – מדגישים כי הבריכה מהווה עבורם עוגן חברתי ובריאותי יחיד במינו שאין לו כל תחליף נגיש בבירה. המבנה הנוכחי סובל בשנים האחרונות מתקלות חוזרות ונשנות במערכות החימום, המשאבות הצרכניות והצנרת הישנה, מה שהוביל להשבתות מרובות. כדי לעמוד בתקן הבטיחות והנגישות העדכני של משרד הבריאות ולחדש את הרישיון, נדרשת עבודת הנדסה מקיפה, אך העירייה מסרבת בעקביות להעמיד את התקציב הייעודי לכך.
היתרונות: שעות שחייה נפרדות ומים מחוממים לבעיות גב
אחת מנקודות העוצמה המרכזיות של בריכת בית הנוער העברי, שהופכת את סגירתה למכה אנושית אנושה, היא העובדה שמדובר במתקן המציע מענה רחב ויוצא דופן לשחייה בהפרדה בין גברים לנשים לאורך שעות רבות בכל ימות השבוע. יתרון זה מהווה, כך לטענת רבים, גורם משיכה אסטרטגי עבור הציבור הדתי והחרדי בבירה, כמו גם עבור נשים מהמגזר הערבי והכללי המעוניינות בשחייה נפרדת מטעמי נוחות. בנוסף, הבריכה מופעלת כמתקן מחומם, המהווה מוקד טיפולי ושיקומי חיוני מאין כמוהו עבור אוכלוסיית הגיל השלישי ותושבים הסובלים מבעיות אורתופדיות קשות.
"הבריכה הזו משרתת אותנו, משפחות שלמות מגבעת מרדכי, מדי יום ביומו", סיפרו ל"כל העיר" דיירים מהשכונה. "יש כאן שעות שחייה נפרדות רבות לצד שעות משפחתיות פתוחות, וכל זה במרחק הליכה או נסיעה של דקות בודדות. אם העירייה תסגור את המקום, אין לנו שום אלטרנטיבה אחרת קרובה באזור, והרי העירייה לא בונה לנו בריכה שכונתית חלופית אצלנו. מפקירים אותנו לחלוטין". תושבים משכונות אחרות הוסיפו כי הבריכות העירוניות הקרובות ביותר ממוקמות בשכונת קרית היובל, אחת מהן פועלת ללא שעות נפרדות כלל, והשנייה מציעה חלונות זמן מצומצמים ואפסיים שאינם מסוגלים לקלוט את זרם השוחים והשוחות.
פנייה דחופה למבקר המדינה ותקדימי העבר שמסבכים את העירייה
המאבק על עתיד הבריכה עלה ביממות האחרונות שלב, והגיע ישירות לדרגים הממשלתיים הגבוהים ביותר. לידי "כל העיר" הגיע פנייה דחופה שנשלחה אל מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על ידי שירה קנדל (36), תושבת קרית היובל ומנויה פעילה בבריכה. קנדל, הסובלת מבעיות גב חמורות ומנהלת שגרת שחייה רפואית שלוש פעמים בשבוע לתחזוקת גופה, גוללה בפני המבקר את המשבר: "החשש מפני סגירת הבריכה מעמיד אותי במצב שבו אני חסרת אונים למול המציאות שלא אוכל למצוא בריכה נגישה, ודבר זה עלול לגרור התדרדרות קשה במצבי הרפואי". בפנייתה מציינת קנדל כי מנהלת 'בית הנוער' מנסה במשך מספר שנים לקבל מהעירייה את התקציב הייעודי לחידוש התשתיות, אך נתקלת בסירוב עיקש בכיכר ספרא.
רוצים להישאר מעודכנים?
מבדיקת "כל העיר" עולה כי ההתנגדות של הדרג המקצועי בעיריית ירושלים לאישור תקציב השיפוץ נובעת מנימוק תכנוני: בשטח מתחם בית הנוער העברי מתוכננת לקום בעוד מספר שנים תוכנית בנייה ופיתוח מסיבית, ובדרג הניהולי טוענים כי יש קושי להשקיע מיליוני שקלים בשיפוץ מבנה שמיועד להריסה עתידית. אלא שהתושבים מציגים מנגד תקדימי עבר עירוניים מובהקים שסותרים לחלוטין את קו המחשבה הזה: מבנה "בית טיילור" בקרית היובל זכה בשעתו לשיפוץ תשתיות נרחב במימון עירוני למרות תוכניות בנייה קבועות שהיו תלויות נגדו, וכך בדיוק קורה בימים אלו ממש עם בריכת "פיליפ ליאון".
העירייה: "בירושלים ישנן לא פחות מ-12 בריכות שחיה"
בעקבות פניית מערכת "כל העיר" הוגשו תגובותיהם הרשמיות של עיריית ירושלים והדרג המדיני הממונה, המאשרות את קיומו של הפלונטר המבני ומציגות את מורכבות חלוקת המשאבים בבירה.
תגובת סגן ראש העיר, ומחזיק תיק הספורט, יוסי חביליו: "אני חושב שיש חשיבות עליונה להמשך פעילות בריכת בית הנוער, המשרתת אוכלוסיות מגוונות משכונות רבות. אני מנסה לקדם את השיפוץ מספר שנים, לצערי ללא שום הצלחה, ומקווה מאוד שהפעם המאמץ המשותף הזה אכן יצליח".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה רשמית למערכת: ״בריכת בית הנוער מופעלת על ידי עמותה שאינה עירונית. עיריית ירושלים מכירה בחשיבותה הגדולה של הבריכה עבור תושבי האזור ובתרומתה לפעילות הספורט, הפנאי והבריאות של הקהילה כולה. עם זאת, היקף ההשקעה הכספית הגבוה הנדרש לשיפוץ הבריכה, לצד משך השימוש הצפוי במתקן נוכח התוכניות העתידיות במקום, מציבים קושי משמעותי בהקצאת המשאבים הנדרשים. העירייה מודעת לצורכי התושבים ולחשיבות המענה הקהילתי באזור, ושיקולים אלה מובאים בחשבון בבחינת הנושא. יובהר כי בירושלים ישנן לא פחות מ-12 בריכות שחיה ברחבי העיר המעניקות מענה רחב לציבור״.
תגובות