הפינה ההיסטורית: הבמאי היהודי המשפיע בהיסטוריה חוגג גבורות

עולם הקולנוע ומעריציו של סטיבן שפילברג יציינו ב-18 בדצמבר השנה באירועים רבים את יום ההולדת ה-80 של אחד הבמאים הגדולים ביותר שקמו לחובבי הצופים בסרטים. בירושלים נמצא ארכיון הסרטים הנושא את שמו של שפילברג ונתמך בקרן מיוחדת שהוא הקים לשם כך.

שפילברג הוא אחד מהאנשים המשפיעים ביותר בהוליווד בחמשת העשורים האחרונים (אם לא הכי משפיע). מאז שהגיע להוליווד בגיל 20, יצר 36 סרטים שרובם היו לשוברי קופות, זכה פעמיים בפרס אוסקר כבמאי הטוב ביותר ופעמיים בפרסי גלובוס הזהב. כבמאי, תסריטאי ומפיק טלוויזיה, שפילברג פענח את הצופן כיצד לספר את העלילות באופן מרתק וכובש לב. כך הצליח לרכוש קשת רחבה ביותר של צופים מכל העולם ובכל הגילאים.

לדבריו, מאז שקיבל בגיל 15 במתנה מצלמת פילים פשוטה היא הפכה לעט שלו ויצרה לו נתיב להתבטא, עוררה את כישרונותיו והפכה אותו לגאון קולנועי. סרטיו מגוונים וברובם ראליסטים ושומרים על דיוק היסטורי, אך את ההצלחה הכספית הגדולה ביותר והפרסום העולמי העניקו לו סרטיו הבדיוניים כמו מלתעות, אי.טי. ואינדיאנה ג'ונס.

סטיבן שפילברג (צילום: באדיבות מאגר צילומי תצוגה של שחקני קולנוע ובמאים – בסינמה סיטי ירושלים)

השפעת זוועות השואה והילדה במעיל האדום

המאורע המכונן בחייו של שפילברג היה מלחמת העולם השנייה שהוא נולד בסמוך לסיומה בשנת 1946 וגדל על ברכי סיפוריה שכן אביו היה מלוחמיה. בנעוריו ובעיקר בבית ספרו סבל שפילברג, שמו הפרטי היה אז שמואל, מגילויי אנטישמיות חריפה שבאה לידי ביטוי בקללות ובגרפיטי על בית משפחתו. האירוע הטרגי של השואה הטביע בו חותם עמוק ואת סרטו "רשימת שינדלר" יצר לזכר משפחתה של אמו שנרצחה על ידי הנאצים. היצירה בת שלוש השעות, שהשנה מלאו 33 שנה להפקתה, זכתה בשנת 1993 לשבעה פרסי אוסקר והיתה לסרט קנוני שנבחר בין עשרת הסרטים הטובים שנעשו בכל הזמנים.

בתעוזה רבה, תוך סיפור הצלתם של כ-1200 יהודים על ידי התעשיין הגרמני אוסקר שינדלר, הצליח שפילברג להעביר בצבעי שחור לבן את סיפור זוועות השואה. לאחר שקיים סקר מקדים בציבור האמריקאי ומצא כי 30 אחוז ממנו אינם יודעים כמעט דבר על השואה, הוא הצליח בעזרת הסרט להחדיר לתודעת מיליונים בארצות הברית וברחבי העולם את זוועות התופת שחוללה מכונת ההשמדה הנאצית. בהפקה צנועה של כ-25 מיליון דולר הצליח שפילברג ליצור דרמה ויזואלית ובלתי נשכחת. הוא עשה זאת תוך שימוש במיצגים קולנועיים מפתיעים כמו שיתוף ילדה עם מעיל אדום שעוררה רגשות עזים בדרכה אל מותה. שפילברג תרם בסרטו להפגת הבורות בקשר לשואה ולעיצוב הזיכרון הקולקטיבי של השמדת שישה מיליון יהודים. לדבריו אמריקה, רוסיה ואנגליה כולם ידעו על השואה בעת התרחשותה אך לא עשו דבר למניעתה. המעיל האדום של הילדה, המיצג היחיד בסרטו בצבע, מסמן לדבריו את כתם הדם הרובץ בשל כך על האנושות.

חדר עריכה בארכיון שפילברג (צילום: אדם אקרמן)

תולדות הארכיון הלאומי בהר הצופים

בסצנה בלתי נשכחת בסיום הסרט הצליח שפילברג להביא ארצה את כל ניצולי "רשימת שינדלר" מרחבי העולם לביקור בקברו של אוסקר שינדלר, חסיד אומות עולם. בשנת 1994 הגיע שפילברג להצגת הבכורה של הסרט "רשימת שינדלר" בארץ בנוכחות נשיא המדינה עזר ויצמן וראש הממשלה יצחק רבין. כל ההכנסות מהערב החגיגי הוקדשו כתרומה לארכיון הסרטים על שם שפילברג.

סרט נוסף שלו על מלחמת העולם השנייה נקרא "להציל את טוראי ראיין" אשר הופק בשנת 1998 והוא מתרחש לאחר הפלישה לנורמנדי ב-6 ביוני 1944. הכנסותיו של הסרט הגיעו ל-481 מיליון דולר וההשקעה בו עלתה 70 מיליון דולר.

השנה ימלאו 40 שנה לארכיון הסרטים על שם שפילברג הממוקם בבניין הפקולטה ליהדות זמננו בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים. משנת 1987 נקרא הארכיון על שמו של סטיבן שפילברג. הוא נוסד בשנת 1968, לפני 58 שנה, על ידי פרופסור משה דיוויס מהאוניברסיטה העברית כחלק מהמכון ליהדות זמננו. הוא נקרא תחילה על שמו של התורם אברהם רד ונוהל על ידי הסופר ג'פרי ויגודר, מחבר "האנציקלופדיה של היהדות". בשנת 1973 הכריזה ההסתדרות הציונית על הארכיון כנכס שלה בו מופקדים הסרטים ההיסטוריים שבעלותה ושל שני המוסדות הלאומיים קק"ל וקרן היסוד. בשנת 1987 העניק שפילברג לארכיון תרומה רצינית והוא נקרא מאז על שמו. מאז קיימת קרן קבועה מתרומתו התומכת שנתית בסכום נכבד בארכיון הירושלמי. אימו של שפילברג ליאה, פסנתרנית שחיה עד שנת 2017, הספיקה לבקר במקום. אחותו ננסי, שאף היא עוסקת בתחום יצירת סרטים, מביעה עניין רב בארכיון ומגיעה לביקורים.

סטיבן שפילברג (מימין) עם הנשיא עזר וייצמן ז"ל וראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בהקרנת הבכורה של רשימת שינדלר בישראל (צילום: באדיבות ארכיון שפילברג)

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

60 פרויקטים תקשורתיים ותיעוד היסטורי מקיף

סטיבן שפילברג השתמש ברווח העצום שגרף הסרט "רשימת שינדלר", שעמד על 325 מיליון דולר, להקמת קרן לתיעוד החזותי של ניצולי השואה. הקרן הקימה את המכון להנצחה חזותית של השואה באוניברסיטת דרום קליפורניה בארצות הברית. בהקמת המכון ראה שפילברג גם מפעל לזכר סבתו וסבו שהיגרו מאירופה המזרחית עם עוד רבבות פליטים יהודים ומצאו מקלט באמריקה. בדיעבד הגירה זו הצילה יהודים אלו מהשואה. אוסף הקרן מכיל 52 אלף עדויות וידאו של ניצולי שואה שנאספו החל משנת 1945, ו-13 אלף מבין עדויות הוידאו נגישות לצפייה, וניתן לצפות בהן גם באולם הקריאה של ארכיון יד ושם. שפילברג הביע גם תמיכה בישראל אחרי הזוועות של ה-7 באוקטובר וכינה אותן כברבריות חסרת תקדים נגד יהודים. הוא הוביל פרויקט לאיסוף עדויות לניצולי התקפת החמאס ביישובי עוטף עזה וממסיבת הנובה, וראה בכך כלי הסברתי כנגד עליית האנטישמיות ברחבי העולם. שפילברג הביע דאגה מהצורך המתמיד שהעם היהודי צריך תמיד להילחם על זכותו לחיות כיהודי.

ארכיון סטיבן שפילברג בירושלים אינו ארכיון המתעד עדויות מהשואה, שכן לשם כך קיים מוסד יד ושם. הארכיון מיועד לאיסוף כל סרטון שהוסרט בארץ ובתפוצות. מצויים בו סרטונים שהוסרטו ב-120 השנה האחרונות שהם בעלי ערך היסטורי ולאומי. הסרטון הראשון צולם בשנת 1911 עם מראות מהעיר העתיקה בירושלים תחת השלטון העות'מאני. בולטים צילומי הכנרת משנת 1919, ביקור אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית והרצאתו בשנת 1923. טקס פתיחת האוניברסיטה בשנת 1925 בירושלים, חלוצים מקימים מקומות יישוב בארץ בשנות 1930 תוך כדי ריקודי הורה. סרטונים רבים מתעדים אירועים ייחודיים במדינה כמו טקס הכרזת המדינה, קליטת עלייה ההמונית בפחונים ובמעברות, עליית יהודי רוסיה, מבצעי העלאת יהודי אתיופיה, מבצע אנטבה וסרטונים רבים ממלחמות ישראל. הארכיון כולל 900 עדויות מדור תש"ח, 300 עדויות של חיילים ממלחמת ששת הימים וכן ישנו בארכיון אוסף של 300 סרטונים מהשואה ועדויות ממנה שהופקדו במקום על ידי מוזיאון לוחמי הגיטאות. עיקר האוסף מתרכז בתיעוד קהילות ברחבי העולם מהעבר וההווה ועובר תהליך דיגיטציה. יותר ממאה סרטים הנמצאים בארכיון עברו עד כה דיגיטציה וניתן לצפות בהם באתר הסינמטק. בולט אוסף צילומים מהחיים בקהילות יהודיות בפולין טרם החרבתן בידי הנאצים.

הארכיון משמש קהל יעד רחב: במאים, מפיקים, סטודנטים, מרצים ותלמידים, ולמעשה כל המתעניין בתולדות ישראל ימצא בו חומר ויזואלי מעשיר. עבודות אקדמיות רבות על קהילות ישראל חוברו במסגרתו בידי סטודנטים לתואר ראשון ושני. תלמידי אנימציה מבצלאל סורקים סרטי האנימציה המצויים באוסף הארכיון ומשווים אותם להתפתחות האנימציה באותה תקופה בעולם. מאוקטובר שנת 2025 ועד אוקטובר 2026 החומר המצוי באוספיו שימש לשישים פרויקטים תקשורתיים שונים. כאשר הוקם ארכיון הסרטים בשנת 1968 במסגרת המכון ליהדות זמננו מטרותיו היו "לרכוש, לשמר, לקטלג ולזמן לדורשיו את העולם היהודי שבסרטים". הייתה זו החלטה לא שגרתית כי ארכיוני סרטים בעלי אופי לאומי אינם מצויים בדרך כלל באוניברסיטאות.

כיום, 55 שנה לאחר הקמתו, מכיל ארכיון הסרטים היהודיים את האוסף הגדול בעולם של חומר קולנועי תיעודי בנושאים יהודיים וישראלים. בשנת 1977 רכש הארכיון את כל חומר הסרטים שיצר ברוך אגדתי, מחשובי יוצרי הסרטים היהודים בארץ ישראל המנדטורית, ונכללים בו גם הסרטים של הצלם יעקב בן דב שחל עבודתו התיעודית בירושלים בשנת 1917. חומר יקר ערך בארכיון הם הסרטים האילמים שהופקו בתקופת הסרט האילם. לסיכום, ארכיון סטיבן שפילברג שהוא בעל מעמד של ארכיון ציבורי במסגרת ארכיון המדינה מצדיק את מעמדו כנכס לאומי.

הכניסה לארכיון שפילברג באוניברסיטה העברית (צילום: אדם אקרמן)

השיבה לשורשים היהודיים והאוטוביוגרפיה משפחתית

בשנים האחרונות סטיבן שפילברג חוזר בסרטיו לשורשיו היהודיים. בשנת 2005 הוא הפיק את הסרט "מינכן" בו הוא עוסק בטרגדיה שפקדה את 11 הישראלים שנרצחו באולימפיאדת מינכן בשנת 1972. הסרט מתאר את המרדף החשאי אחרי המחבלים שהיו מעורבים ברצח הספורטאים וחיסולם על ידי אנשי המוסד.

בסרטו משנת 2022 "הפייבלמנים", שהוא אוטוביוגרפי למחצה, מספר שפילברג על ילדותו, הוריו, אחיותיו וגילוי הקולנוע כייעודו. הרעיון לספר את סיפור משפחתו וגם על האנטישמיות ממנה סבל בילדותו ליוו אותו שנים רבות, אך הוא מימש אותו רק בתקופת הקורונה. שפילברג אמר שהסרט היה עבורו חיזוק זהותו היהודית והדרך "להחזיר את הורי שלי לחיי".

• הכותב הוא אדם אקרמן, מחבר הספרים: "101 אתרים בירושלים" ו"ירושלים המסתורית: 99 אתרים חבויים"