ירושלים היא לא עוד עיר. היא עולם ומלואו, מיקרוקוסמוס מורכב ומרתק, ששוזר בתוכו דתות, אמונות, עדות, שפות והיסטוריה עתיקה לצד קידמה יומיומית. ברחובותיה סמטאות ציוריות שמשתלבות עם קרונות של רכבות קלות ותפילות בבתי כנסת, מסגדים וכנסיות. מי שמרגיש את הדופק הפועם של העיר הזו יותר מכל, מי שנמצא בצומת שבו כל ההבדלים והמחלוקות מיטשטשים, הם הצוותים הרפואיים.
מדי בוקר, הם מקבלים אל פתח מרפאותיהם את הפסיפס האנושי המורכב הזה: עולים חדשים לצד ירושלמים ותיקים, אנשי אקדמיה לצד פועלי כפיים. שם, בחדר הרופא, בדלפק בית המרקחת או בחדר האחות, כולם שווים.
לרגל יום ירושלים, יצאנו לשמוע מצוותי כללית במחוז ירושלים מהי העיר הזו עבורם מבעד לעיניים המטפלות שלהם. מהר מאוד גילינו שהתרופה החזקה ביותר שמחולקת במרפאות ברחבי הבירה היא לעיתים קרובות פשוטה להפליא, אך נדירה: הקשבה, חמלה, אנושיות ואהבת אדם.
להציל נפשות במובן הכי בסיסי
המפגש עם האוכלוסייה המגוונת מאפיין מאוד גם את עבודתו של ד"ר עופר גנץ, המשמש זה כעשור רופא משפחה בכללית, וכיום מנהל את מרפאת תלפיות מזרח. עבורו, ירושלים היא לא רק מקום עבודה, היא הדנ"א שלו. "ירושלים היא בית", הוא אומר. "היא המקום שבו למדתי וגדלתי, שבה הקמתי משפחה ובה נולדו לי ילדיי".
המיקום הגיאוגרפי של המרפאה שלו אינו מקרי עבור ד"ר גנץ. "תלפיות מזרח, או ארמון הנציב, היא לדעתי השכונה עם הנוף הכי יפה בירושלים", הוא אומר. "היא גבעת התורמוסים ליד המרפאה שמצליחה להרגיע אותי, היא אי של שפיות עבורי, שנותן לי אוויר לנשימה גם בזמן מלחמה מתוחה".
ד"ר עופר גנץ, מנהל מרפאת תלפיות מזרח (צילום: דוברות כללית)
ד"ר גנץ מעיד כי בחדר הטיפולים שלו הוא פוגש את תמצית ההוויה הירושלמית: "בין מטופליי נמצאים אנשים שהם-הם ירושלים כולה: מכל הדתות, מכל המעמדות הסוציאליים ומכל המגזרים. אני מטפל בסופרים ומשוררים, בארכיאולוגים שחצבו במו ידיהם באדמת העיר הזו, באנשי עירייה, בפרופסורים מכובדים, בסייעות גני ילדים וגם במנקי רחובות. כולם מגיעים לאותו חדר".
אך מבין אלפי המטופלים שעברו תחת ידיו, המפגש שנחקק בזיכרונו לאחרונה היה דווקא עם מי שלא שייך לאף אחת מהקבוצות הללו – "אדם שקוף". "זה היה מפגש עם דר רחוב של ירושלים", הוא משחזר. "פגשתי אותו אמנם רק פעם אחת, אך זו פגישה שנחרטה במחשבותיי כל הזמן מאז. למרות שהוא בכלל אינו שייך למרפאה שלנו, הוא פנה אלינו מיואש לחלוטין, לאחר סבל קשה וניסיון אובדני. קיבלנו אותו מיד, טיפלנו בו, חבשנו את פצעיו, וניסינו להקל ולקשר אותו לגורמי רווחה ותמיכה שיעטפו אותו. הטיפול בו, החיבור לגורמי התמיכה והמעטפת שהוא קיבל מכל אנשי הצוות במרפאה באותו רגע קריטי, הזכירו לי שרפואת משפחה אינה רק חלוקת תרופות. היא בעיקר הקשבה, ולפעמים הצלת נפשות במובן הכי בסיסי שלה. מעבר לכך, הזכות ללוות שושלות שלמות לאורך שנים ולהוות עוגן של שקט בתוך האינטנסיביות שמאפיינת את העיר הזו, זו שליחות עצומה שאין לה שום תחליף".
ללוות מטופלים בסוף החיים
תחושת המשפחתיות והשליחות הזו מאפיינת היטב גם את חברתו למרפאה בתלפיות מזרח, אולגה חוחלוב-מלמד, המשמשת רוקחת אחראית במקום זה כ-10 שנים, ומביאה עימה ותק מרשים של 32 שנות ניסיון ברוקחות.
"עליתי לישראל בשנת 2001, וישר הגעתי לירושלים", מספרת חוחלוב-מלמד. "מאז אני ירושלמית גאה. לא הייתה לי אפילו שנייה של התלבטות שבה חשבתי לעזוב את העיר הזו. עמוק בלב אני ירושלמית למרות שלא נולדתי כאן. ירושלים בשבילי היא הכל: כאן התחתנתי, וכאן ילדתי את ילדיי. ירושלים היא הבית שבניתי פה בשתי ידיי".
אולגה חוחלוב-מלמד, מנהלת רוקחות במרפאת תלפיות מזרח (צילום: דוברות כללית)
מעבר להדרכה רוקחית וניפוק תרופות, השליחות של חוחלוב-מלמד באה לידי ביטוי משמעותי, כשהיא מטפלת באנשים הנמצאים בשלבי סוף החיים. "כל אדם שחולה במחלה סופנית, אני מרגישה מחויבות אמיתית לעזור לו ולהיות שם גם עבור משפחתו", היא משתפת. "חוויתי את זה באופן אישי עם משפחתי שלי, וזו הפכה להיות השליחות שלי: להיות עבורם קצת יותר. בכל דבר, בכל דרך, גם מחוץ לגבולות בית המרקחת. אני משמשת אוזן קשבת, ואם יש לי משהו לחלוק מתוך הניסיון והכאב האישי שלי, אני תמיד שם. כשצריך, אני יוצאת מהדלפק של הרוקחות והולכת איתם יחד למשרד הקבלה או לחדר האחות כדי לסדר דברים. הפידבק החיובי שאנחנו מקבלים מכל הלב מהמטופלים, ובמיוחד לאורך כל חודשי המלחמה שבהם לא סגרנו את המרפאה אפילו ליום אחד, זה מה שנותן לנו את הכוח לקום בבוקר ולהמשיך".
רוצים להישאר מעודכנים?
יום הולדת 100
ירושלים היא עיר של היסטוריה שזורה באנשים, ואין מי שמבין זאת טוב יותר מד"ר אירינה אלכסנדרוביץ', מנהלת מרפאת מעוז. ד"ר אלכסנדרוביץ' עובדת במקצוע הרפואה זה 28 שנים, מהן שמונה שנים כרופאה מסורה בכללית.
"ירושלים בשבילי היא עיר קסומה, מלאת פלאי חיים", היא אומרת. "זהו מקום עם אווירה מיוחדת שבה חיים יחד דורות של אנשים. אנשי ירושלים הם כמו שרשרת דורות חיה של העיר הקסומה הזו. פוגשים כאן המון סיפורי היסטוריה משפחתית שקשורה לאבני העיר וזיכרונות של אנשים על ירושלים של פעם, זו שהייתה לפני קום המדינה".
ד"ר אירינה אלכסנדרוביץ', מנהלת מרפאת מעוז (צילום: דוברות כללית)
הוכחה חיה ומרגשת לכך קיבלה ד"ר אלכסנדרוביץ' כאשר יצאה לביקור בית מיוחד במינו בעיצומו של חג החנוכה, והפעם לא כדי לטפל במחלה או להקל על כאב, אלא מסיבה משמחת הרבה יותר: לחגוג יום הולדת 100 למטופלת שלה. "זה היה בחג החנוכה", היא משחזרת. "המשפחה לא יודעת את תאריך הלידה המדויק שלה, אבל היא כן יודעת שזה היה בחנוכה. במהלך הביקור, המטופלת צלולת הדעת שיתפה אותי בסיפור עלייתה המרתק מאלג'יר. היא סיפרה שכל חייה, מהרגע שעלתה ארצה, היא גרה רק בירושלים. היא הייתה כל כך מעניינת ומרתקת, ושיתפה במלא סיפורים ציוריים על ירושלים של פעם. לפעמים רפואת משפחה זה באמת לא רק להעניק טיפול רפואי טכני. לפעמים זה פשוט לעטוף את המטופל, להקשיב לרחשי ליבו ולתת לו כבוד. השילוב של אוויר ההרים הצלול והאנשים המיוחדים האלה, זה מה שנותן כוח להמשיך הלאה וזו גם הסגולה לאריכות ימים".
בדיקת קורונה עם נשמה
את אותה רוח ירושלמית ייחודית, פוגש יום-יום גם אורן מרדכי דרעי, מנהל שירות לקוחות במרכז הרפואי פסגת זאב, שסוגר בימים אלה ותק מרשים של 25 שנות עשייה בכללית. שכונת פסגת זאב היא כמעט עיר בפני עצמה בתוך ירושלים, עם עשרות אלפי תושבים, ודרעי ראה את השכונה צומחת ומשתנה מול עיניו.
"ירושלים בשבילי היא לא רק מקום פיזי, היא חלק בלתי נפרד מהזהות שלי", הוא אומר. "בירושלים יש משהו מיוחד שאין בשום מקום אחר בעולם. היא מלאה בשכבות של היסטוריה, זיכרונות, אוויר צלול, ריחות של סמטאות ותבלינים, ובעיקר קשר רגשי עמוק שקשה מאוד להסביר במילים למי שלא חי פה".
כעובד בארגון בריאות, דרעי נדרש לעמוד בחזית גם בימים סוערים במיוחד. "בשנים האחרונות, במקום שבו אני עובד, שימשנו מרכז רפואי מרכזי שנתן שירות לכל עשרות אלפי תושבי הפסגה גם בימי משבר הקורונה וגם כיום, בעיתות חירום ומלחמה. כירושלמי עובד כללית, הייתי גאה במיוחד להיות שם יחד עם כל צוות המרפאה בשביל התושבים, ולנהל את המרכז כמוקד חירום לכל דבר".
אורן מרדכי דרעי, מנהל שירות לקוחות במרכז הרפואי פסגת זאב (צילום: דוברות כללית)
דרעי נזכר במקרה מיוחד מתקופת מגפת הקורונה, אז נדרשה יצירתיות ואומץ כדי להגיע למטופלים. "בתקופת הקורונה, מבוגרים רבים הסתגרו בבתים בחרדה, ופשוט התקשו או פחדו להגיע למרפאה כדי לבצע בדיקות קורונה חיוניות. זכורה לי היטב גברת יקרה אחת, אז בת 90, שגרה בפסגה ונאלצה להישאר מסוגרת בביתה, מקווה לחסדי שמיים. הבנו שאנחנו לא יכולים להשאיר אותה כך. יצאתי באופן אישי, יחד עם אחות מהצוות, אליה הביתה. הגענו אליה מספר פעמים וביצענו את הבדיקות בסלון ביתה, עם כל מיגון הקורונה המסורבל של אותם ימים. היום, כשהיא נושקת לגיל 95, אנחנו עדיין שומרים איתה על קשר ירושלמי חם. להיות חלק מארגון שמשפיע פיזית על איכות החיים ועל הבריאות של הקהילה – זו תחושת השליחות שלי. כשאתה מרגיש סיפוק אמיתי מהעבודה שאתה עושה למען אחרים, אתה פשוט הופך לאדם טוב יותר ומאושר יותר בסוף היום".
"הייחודיות של העיר מחייבת אותנו להיות רגישים, זמינים וחדשניים כל הזמן"
מחוז ירושלים של כללית חולש על מאות מרפאות, אלפי עובדים ומאות אלפי מטופלים. שיחה עם ארז לוי, מנהל המחוז, על האתגרים הלוגיסטיים, החדשנות, והחוסן הירושלמי שהתגלה במלוא עוצמתו בזמן המלחמה
לרגל יום ירושלים, מה מייחד בעיניך את תושבי העיר ואיך זה פוגש אותך בעבודה היומיומית בכללית?
"ירושלים עבורי היא הרבה מעבר לניהול מערכת בריאות. זו אחריות יומיומית לפגוש אוכלוסיות מגוונות מאוד, עם צרכים שונים, ולדאוג שכל אחת ואחד יקבלו את המענה המדויק להם. הייחודיות של העיר מחייבת אותנו להיות רגישים, זמינים וחדשניים כל הזמן".
ירושלים ידעה אתגרים מורכבים. איזה רגע מבחינתך מסמל יותר מכל את החוסן של התושבים?
"ברגעים המורכבים ביותר ראיתי קודם כל את החוסן של הצוותים שלנו בירושלים. עובדים שהגיעו יום-יום להעניק טיפול, גם כשהמציאות האישית לא פשוטה. הקמנו שמרטפיות לילדי הצוותים כדי לאפשר המשכיות טיפול, ובמקביל אותם אנשים מצאו את הכוח גם להתגייס למען משפחות מפונים ולדאוג להן מכל הלב, ולא רק לשירותי רפואה. זה בעיניי הסיפור של ירושלים, אנשים של נתינה, מחויבות ואחריות הדדית שלא נעצרת גם בזמן משבר".
ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים בכללית (צילום: ארנון בוסאני
מה המהלך הכי משמעותי שקידמתם לאחרונה עבור תושבי ירושלים?
"המהלך המרכזי הוא להעביר את מרכז הכובד לרפואה בקהילה. יותר מומחים, יותר שירותים, יותר טכנולוגיה קרוב לבית. אנחנו מביאים רפואה מתקדמת למטופל, ולא להיפך. בנוסף, שיפרנו את זמינות השירות באופן משמעותי, ואנחנו כעת הקופה הזמינה ביותר בירושלים".
מה מייחד את הקשר בין כללית לבין תושבי ירושלים לעומת מקומות אחרים?
"הקשר כאן הוא הרבה מעבר לשירות. זה קשר של אמון שנבנה לאורך שנים. אנחנו חלק מהקהילה, עובדים עם ההנהגות המקומיות, מבינים את התרבות ואת הצרכים. זו רפואה שנעשית מתוך היכרות עמוקה עם האנשים".
איזה מסר תרצה להעביר לתושבי ירושלים לרגל יום ירושלים?
"גם בימים מורכבים, הבריאות לא מחכה. סוכרת תתפרץ גם בתקופת המלחמה, ואנחנו כאן בשבילכם בכל מצב, עם צוותים מסורים ושירותים מתקדמים לעשות את האבחון מוקדם ככל הניתן ולהעניק טיפול רפואי מותאם ומדויק. תמשיכו לסמוך עלינו, ואנחנו נמשיך להשתפר עבורכם כל הזמן".
תגובות