המרכז לחקר מדעי המוח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, פרופ' מירב אחישר (צילום: Bruno Charbit - האוניברסיטה העברית בירושלים)
המרכז לחקר מדעי המוח בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית, פרופ' מירב אחישר (צילום: Bruno Charbit - האוניברסיטה העברית בירושלים)

מחקר במרכז לחקר מדעי המוח: עיבוד ואיבוד מידע בקרב אוטיסטים ודיסלקטים

מטרת המחקר, שבוצע בהנחיית פרופ' מירב אחישר ועל ידי ארבעה סטודנטים מהמרכז לחקר מדעי המוח באוניברסיטה העברית, מציאת דרכים להקל על חיי אנשים משתי הקבוצות שנבדקו

פורסם בתאריך: 29.8.19 09:27

במחקר חדש, שבוצע בהנחיית פרופ' מירב אחישר מהמרכז לחקר מדעי המוח של האוניברסיטה העברית ועל ידי ארבעה סטודנטים – איתי לידר, וינסנט אדם, שגיא דקס-יפה ואור פרנקל – נבדק כיצד אנשים על הרצף האוטיסטי ואנשים עם דיסלקציה מסוגלים לעבד מידע ולאבד מידע. מדובר בניסוי האקדמי הראשון בארץ, שהשווה בין אוכלוסיות אלה לשם מחקר, מתוך הנחה כי ההבנה של ההטיות של שתי האוכלוסיות תאפשר מציאת דרכים להקל על חייהם.

"אנחנו עובדים שנים במעבדה כדי להבין את עולמם של אנשים הסובלים מדיסלקציה", מסבירה פרופ' אחישר, "פיתחנו שיטות חישוביות שמראות איך אנשים עם דיסלקציה לומדים את גירויי הסביבה בעזרת מטלות פשוטות. עכשיו הגיע הזמן להבין מה קורה באוטיזם".


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


בבסיס המחקר ניצבת ההנחה של החוקרים כי החוויות התפיסתיות של כולנו הן תוצר של האירועים האחרונים שאליהם נחשפו וכאלו שקרו לנו לאורך השנים ועשויים להשפיע על הזיכרון המודע והלא מודע. הנבדקים שמעו עשרות זוגות של צלילים, אחד אחרי השני, ונדרשו לקבוע מי יותר גבוה ומי יותר נמוך.

החוקרים גילו, לראשונה, כי לשתי אוכלוסיות אלה יש הטיות הפוכות לגמרי – בעוד נבדקים עם דיסלקציה הצליחו לזכור את החוויות האחרונות בזיכרון שלהם בצורה טובה ולא היתה להם כל בעיה בחזרה על הצלילים האחרונים ששמעו, נבדקים על הרצף האוטיסטי היו טובים מאוד דווקא בקליטת החוויות המצטברות לאורך זמן, בצורה אמינה, ויכלו לתאר את הצלילים של הניסוי כולו ולזהותם אך לא את האחרונים ששמעו, בשניות האחרונות, ולא הושפעו מהגירויים בסוף המחקר אליהם הם נחשפו. המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שדיסלקציה והספקטרום האוטיסטי הן תופעות הופכיות אחת לשנייה באופי ביטוין.



האם התוצאות שהתקבלו מרמזות על הקשיים שעמם מתמודדים במהלך חייהם הנבדקים מכל אוכלוסיית מחקר? לטענת החוקרים התשובה חיובית. לדוגמה, אנשים הלוקים בדיסלקציה מתקשים בקריאה אוטומטית ומהירה, פעולה שנסמכת על הבנת הכללים והסדרים של השפה הכתובה, שנבנים במוחנו בעקבות חשיפה חוזרת ונשנית לטקסט. לעומת זאת, אנשים הנמצאים על הרצף האוטיסטי סובלים מקשיים בנהיגה, כיוון שהם אולי יכולים לתכנן מראש את המסלול, אבל לא את כל מה שקורה בדרך, ומתקשים להתאים את עצמם לנהגים ולהולכי הרגל הפועלים באופן לא צפוי.

פרופ' אחישר מאמינה שניתן להקל על חייהם של אנשים עם אוטיזם ודיסלקציה, כשנפסיק לדרוש מהם "לתקן" את יכולותיהם ונתחיל להתאים את עצמנו לחוזקות שלהם, לאו דווקא לחולשות.



"אם אנו מבינים טוב יותר את אופן הלמידה של שתי אוכלוסיות אלה, אנו יודעים טוב יותר איך להם איך להציג להם מידע באופן שיהיה להם קל יותר לקלוט אותו", מסבירה אחישר, "לא ניתן לשנות את הבסיס המוחי שלהם, אבל לעדכן את הצורה שאנחנו מתקשרים איתם, ולעשות זאת בצורה הנוחה להם. הדבר דומה לאופן בו מנגישים מדרגות לאדם נכה, כאשר אנו יודעים מה שורש הבעיה אנו יודעים באיזה אופן ליצור את ההנגשה. במקרה של המחקר, הוא מסייע לנו להנגיש לשתי האוכלוסיות מידע בצורה טובה יותר, מכיוון שאנו מבינים את החוזקים והחולשות שלהם".

היא מוסיפה כי "לכל אחד ואחת בקבוצות הללו יש נקודות חולשה, אבל גם לא מעט נקודות חוזק. אוטיסטים טובים בהתאמה לשינויים לאורך זמן ודיסלקטים טובים בתנאים שבהם נדרשת אדפטציה מהירה. כדי לשפר את איכות חייהם של אוטיסטים, למשל, רצוי לבנות על החוזקות שלהם, כמו סבלנות ותשומת לב לפרטים הקטנים, ולתת להם זמן לעדכן את רצף המידע האחרון שהם ניסו לקלוט. כך אולי הם ילמדו טוב יותר".

תגובות

תגובה אחת
תגובה אחת
  1. גדי

    יתכן שקנאביס רפואי יכול לסייע. מכירה כמה וכמה מקרים שזה פשוט חולל נס. שווה לבצע מחקרים בתחום. אולי לשלב חוקרים ממכללת יזרעאל

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר