זמני כניסת ויציאת ראש השנה בירושלים ופרשנות מיוחדת לשנה החדשה

כניסת החג – ראשון, 29.9: 17:52

יציאת החג – שלישי, 1.10: 19:01

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

"שנת תש"ף, ויש שיעדיפו – שת"פ"
מיוחד לערב ראש השנה – הרבה והפרופ' דליה מרקס, מרצה בהיברו יוניון קולג' ללימודי מדרש לקהילה הרפורמית, עם פרשנות מיוחדת לשנה החדשה:

העמידה על סיפהּ של השנה החדשה, היא רגע של תקוות כמוסות, חרדות חרישיות וייחולים. שנה חדשה מתחילה לה, תש"ף. ויש שיעדיפו – שת"פ, בתקווה שהיא תהיה שנה של שיתוף פעולה. ראש השנה ממש מעבר לפינה, ואיתו הסתיו עם הענן ועם הרוח המייבב. כל כך רגילים ורגילות אנחנו בראש השנה הסתווי, שקל לנו לשכוח שלא תמיד זה היה כך.

ראש השנה המקראי חל דווקא בחודש ניסן, הוא החודש הראשון: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב, ב). השנה הקדומה בעם ישראל התחילה באביב. שני ראשי השנה – האביבי והקדום בניסן והסתווי, זה שנהוג היום בתשרי – מחלקים את השנה לשני חלקים שווים. וכל אחד מהם ניצב בסמוך ליום השוויון (הequinox), שבו היום והלילה שווים. מתשרי ואילך, ילכו הימים ויתקצרו והלילות יתארכו, עד שישתווּ שוב באורכם בניסן, ומכאן הימים יהיו ארוכים יותר ויותר והלילות יתכווצו.

הרבה והפרופ' דליה מרקס (צילום: דנה בר סימן-טוב)

מעניין להרהר כיצד הייתה נראית השנה שלנו אילו היתה מתחילה בלבלוב האביבי ובציוצי הציפורים של ניסן, כשהימים מתארכים והולכים, ולא בחשבון הנפש של תשרי בימים המתקצרים כשהחשכה גוברת. איזו פתיחה היתה לשנה אילו היינו הוגים בה בגאולת מצרים ובהתעוררות הטבע, ולא בהכאה על חטא ובחשבון נפש. מעניין לחשוב מה היו פניה של היהדות אילו נשאר חודש ניסן להיות הראשון בחודשי השנה, כמו בלוח השנה המקראי.

חכמי המשנה והתלמוד התווכחו מתי יש לציין את ראש השנה, בניסן או בתשרי. התהליך שקבע בסופו של דבר את תשרי לוט בערפל, אבל השלכותיו חשובות: ניסן הוא חודש הולדת עם ישראל, החודש שבו יצאנו מבית עבדים והתחלנו במסע לקראת הארץ המובטחת. ואילו תשרי הוא על פי המסורת היום שבו נברא העולם, או על פי מסורת אחרת, היום שבו נברא האדם, כלומר זה יום בעל חשיבות אוניברסלית, קוסמית ממש.

חכמי ישראל הכריעו בסופו של דבר בעד היום האוניברסלי, היום שיש לו משמעות לכל העולם, ולא ביום הלאומי, הפרטי של הולדת ישראל כעם. כבר המשנה מלמדת, שבראש השנה כל בָּאֵי עולם עוברים לפני הקדוש ברוך הוא. וב"נתנה תוקף", הפיוט המצמרר לראש השנה, שמזכיר את מצבנו השברירי והפריך בעולם, נאמר: "וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן / כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ / מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ". ראש השנה נתפש כיום הדין, יום שבו הכול עומדים למשפט. עמידה למשפט אף-פעם אינה חוויה קלה אבל כאן יש בה גם נחמה. השופט אינו מרוחק ומנוכר אלא אב רחמן, מי שרוצה בטובתנו. במִּפקד הזה הכול זוכים וזוכות להיראות, במִּפקד הזה סופרים את כולם.

"בזמן – מסעות בלוח השנה היהודי-הישראלי", ספרה של פרופ' דליה מרקס

רוב הפרשנים הסכימו עם רבי אליעזר בן-הורקנוס, שלימד ש"בתשרי נברא העולם". תשרי הוא חודש ההולדת הקמאי של העולם. והולדת זו אינה חד-פעמית, אלא מדי יום ביומו העולם נברא ומתחדש, ואנחנו אִתו, שותפים ושותפות בבריאה – נבראים ויוצרות, מחדשות ומתחדשים.

תשרי מציין את בריאת העולם הראשונה, הקדמונית. הוא מעניק לנו הזדמנות לחשבון נפש ולנטילת אחריות על חיינו שלנו. ומכאן, להרחבת אחריותנו באדוות מתרחבות וגדלות לקהילתנו, ארצנו ועולמנו.

* הרבה והפרופ' דליה מרקס, מחברת הספר בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי-ישראלי, דור עשירי בירושלים, היא פרופ' בהיברו יוניון קולג'.