רפי רביבו בשיחה עם "כל העיר" על סגירת המסעדות: "בוקר שחור; אני מתביייש בממשלה שלנו"

ימים קשים עוברים על רפי רביבו, מבעלי מסעדות ג'קו סטריט וג'קו סאן. "התחלנו בראשון ליוני", הוא מתאר את הצרות שהביאו עליו הקורונה ומדיניות הממשלה בשיחה עם "כל העיר", "פתחנו והחזרנו 70 עובדים מחל"ת, סידרנו את המסעדה לפי ההנחיות בהתאם למה שהתבקשנו. לאחר בערך כחודש התאימו אותנו ל-20 איש בפנים ו-30 בחוץ, יום אחר כך הודיעו לנו שאפשר 20 איש בכל מפלס, כל פעם כמו אקורדיון, אתה צריך להתאים את עצמך למצב, אתה מבטל עובדים – אתה מביא עובדים, אף אחד לא יודע מי נגד מי".

תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

כמה השקעתם בדרישות התו הסגול?
"עשרות אלפי שקלים, אם זה להדפיס תפריטים חד פעמיים – להדפיס אותם כל פעם מחדש – עמדות חיטוי, עוד עובד ניקיון שינקה את המסעדה כל יום בצורה שהם רצו, קנינו ציוד לישיבה בחוץ".

רביבו מספר בכאב כי "הדבר הראשון שעשיתי כשהחזרתי 70 עובדים – הושבתי את כולם ואמרתי; 'תקשיבו, העוגה פעם היתה יותר גדולה, עכשיו היא נהייתה קטנה יותר, אני לא אזרוק אף אחד לרחוב, פשוט מהעוגה הזאת כולם יאכלו אבל עם פרוסה יותר קטנה. אנחנו נילחם כולם ביחד, אנחנו כרגע לא נשחה במים, אבל הראש שלנו יישאר מעל המים, אנחנו נחזיק את המסעדה הזאת כמה שאפשר, ברמה שאני לא רוצה להרוויח, אני רוצה שהעובדים שלי ייקחו משכורת ושאני אקח משכורת ושהמסעדה תתקיים. אז קמנו כל יום ואמרנו 20 איש? 30 איש בחוץ? סבבה, נילחם, נעשה את זה, נסתדר, אם היית אומר לי לפני שנה שאני אושיב בחוץ ובן אדם יאכל ברחוב אגריפס סטייק – הייתי אומר לך אתה משוגע, זה לא יקרה, אבל אתה יודע, נלחמנו כל יום במציאות אחרת והצלחנו. אבל פתאום סוגרים אתכם, פותחים אתכם".

"באים אלינו ביום שישי האחרון, הודעה בלילה, אני קם לבוקר שחור. ביטלנו את כל ההזמנות שהיו לנו, את כל הטבחים שהיו לנו בבוקר, שלחנו אותם הביתה ואמרנו להם 'מצטערים, אין לנו מה לעשות'. ספקים שהביאו לנו סחורה של פירות, ירקות, בשר ודגים – החזרנו להם את הסחורה, פתאום בשעה 6-5 בערב אתה מגלה שאתה יכול לפתוח, אבל זה מאוחר מדי. אני מנסה להבין מה רוצים מאיתנו, הוצאתי הודעה שנהיה סגורים במוצ"ש כי לא הספקנו לעשות הכנות וביטלנו את ההזמנות – אבל נעבוד בראשון-שני, ואז עוד פעם מודיע לעובדים כן לשלוח סידורי עבודה להמשך השבוע, מתקשרים להזמנות וכו'…".

"מגיעים אלי עובד-עובד ואומרים לי, "יש לי שכר דירה, יש לי שכר לימוד, רפי, מה אני עושה?".
"אמרתי להם, תשמעו לא יודע מה להגיד לכם, אין לי מושג".

"אני מתבייש בממשלה שלנו שלא לוקחת החלטה עד הסוף", אומר רביבו, בן 35. "ההחלטות שלהם פופוליסטיות, לא נבחנו עד הסוף. היום קראתי לדוגמא שמקרי ההדבקה במסעדות בשבוע האחרון היו כ-10 בלבד.על סמך מה סגרתם אותנו? בסופו של יום אנחנו בשגרה של כחמישה חודשים שכולנו בבאסה, אנשים עצובים, לא כיף להם, מקום כמו מסעדה – שאתה יוצא, שותה, אוכל ארוחה טובה, שומע מוזיקה, מוציא אותך מהשגרה – למה אתה סוגר את זה? תעשה קצת טוב לעם ישראל, למה אתה סוגר חדרי כושר? זה דברים שעושים לנו טוב על הנשמה, תשאיר אותנו פתוחים".

"אם היית אומר לי שאני מקור הדבקה, לא הייתי שואל אף אחד, גם לא את הממשלה, הייתי לוקח את המפתח וסוגר את הדלת ואומר לאנשים 'חברה, יש לי אחריות כלפי הסועדים שלי, כלפי העובדים שלי, אני סוגר את הדלת, מצטער', אבל זה לא המצב בשטח, איך אתם לוקחים החלטה מבלי לבדוק כמה נדבקים יש? מאיפה הגיעו ההדבקות? מה ההנחיות האלה של עד 20 איש במסעדה? אני מסעדה של 150 מטר, 20 איש?".

"הציפייה שלי", מסכם רביבו," שמישהו ייקח אחריות, שיגיד לנו 'תקשיבו חבר'ה, אנחנו צריכים לסגור את המסעדות, העובדים – מחר בבוקר אתם עושים 1, 2, 3, אתם מקבלים שכר 1, 2, 3, אתם מקבלים פיצוי 1, 2, 3".

"אל תשאירו אותנו באי וודאות. למה שר בממשלה קם לבוקר שהוא יודע כמה תלוש המשכורת שלו וכמה יורד, ואני לא? אני אזרח סוג ג'? אני משלם פחות מיסים? אני אזרח שעובד קשה, משלם המון מיסים ומגיע לי לקום לוודאות מסוימת, לדעת שיש לי כסף בחשבון לכלכל את הבית, לא מגיע לי לקום כל בוקר מחדש עם הנחיות אחרות ולאי ודאות".