סגן מייקי סאקלאף, 26, מתגורר במושבה הגרמנית, הגיע לישראל, לבדו, מיד כשסיים את התיכון ממישיגן ארה"ב, למכינה קדם צבאית "אדרת", במושב אדרת שבמטה יהודה. במהלך המכינה החליט שהוא רוצה להתגייס לצה"ל כלוחם בשריון, וכשיצא לקורס קצינים עשה עלייה רשמית לארץ.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
את רעייתו, סאם ראש סאקאלף הוא הכיר בגרעין לחיילים בודדים בקיבוץ בארות יצחק. "עברתי לקיבוץ במהלך קורס קצינים והצטרפתי לגרעין של חיילים בודדים", הוא מספר, "סאם עלתה לארץ מלאס וגאס, ושירתה כמד"סניקית בצבא, הכרנו בגרעין. היום היא עובדת בבית חולים אלי"ן. בבית אנחנו מדברים אנגלית. אבל כשנסענו לטיול במזרח התעקשנו לדבר עברית כדי שלא נשכח אותה".
סאם ראש סאקלף, רעייתו של סגן מייקי סאקאלף מספרת על ההיכרות ביניהם: "מייקי גר בקיבוץ בארות יצחק בינואר 2012, ואני עליתי לארץ בחודש אוגוסט של אותה שנה. הגעתי עם הגרעין שלי לקיבוץ. זה היה גרעין של חייליים בודדים וכולנו היינו מאוד קרובים", היא מתארת. "בהתחלה מייקי, שהיה אז קצין בשריון, היה מגיע הביתה פעם בחודש. אחרי חצי שנה אמרתי לו שאני מעוניינת בקשר. לא היה מקום למשחקים. היינו מתראים הרבה. התחתנו בארץ בינואר 2015, וכל המשפחה שלי הגיעה מארה"ב, אבל הם לא מתכננים לעשות עלייה".
מייקי עם הגרעין (צילום: דובר צה"ל)
מה התכניות והשאיפות שלכם לשנה החדשה?
"להקים בית בישראל. מאוד חשוב לנו לגור בקהילה מעורבת בעתיד. שילוב של דתיים וחילוניים. אנחנו שומרי שבת וכשרות. אני מגיע מבית דתי. סאם היום שומרת שבת וכשרות ולא הגיעה מבית דתי. למדתי בתיכון פלורליסטי. ואנחנו מאוד מאמינים בחיבור הזה של לחבר בין אנשים ולא לבודד את עצמך לפי דעות. וזה גם מה שאנחנו אוהבים בירושלים. עיר עם אופי דתי עם פנים לעבר הקדמה".
מייקי וסאם (צילום: פרטי)
מייקי, למה החלטת לעלות לארץ?
"התוכנית היתה להגיע לשנה, מדובר בתוכנית שעושים הרבה אמריקאים אחרי התיכון. במהלך המכינה החלטתי שאני רוצה להתגייס כמו שאר הישראלים. הבנתי שאני מאוד מתחבר לתרבות הישראלית ומעבר לזה גם לא ברור לי למה ישראלים חייבים להתגייס ויהודים ברחבי העולם לא. ההחלטה להתגייס היתה כדי להרוויח את הזכות הזאת של העלייה. היה לי חשוב לדעת שעשיתי את שלי – לא להרגיש שאני רק לוקח, אלא גם תורם משהו".
אחרי שסיים מסלול כלוחם, עשה הכשרה של מפקד טנקים, ולאחר מחזור פיקוד הוזמן לקורס קצינים. ושם החליט לעשות עלייה. "באותו השלב הבנתי שמאוד טוב לי בארץ", מתאר סאקאלף, "וגם היו חסרים אנשים שיוצאים לקצונה. היה לי חשוב להראות למשפחה, שאולי תגיע בעקבותי, שאפשר להתגייס ולהגיע רחוק, לא חייבים להתגייס ולהסתפק בלהיות חייל טוב. אפשר להשפיע גם ברמה הפיקודית".
(צילום: דובר צה"ל)
מה משך אותך בתרבות הישראלית?
"ישירות וכנות, לטוב ולרע. אנשים בארץ יגידו לך את הכל בפנים וזה משהו שחסר בארה"ב. ביום טוב בארה"ב תקבל את השירות הכי טוב. כולם יגידו לך בוקר טוב ויחייכו. ההבדל המהותי קורה ברגעים הקשים יותר. בארץ אנחנו חווים פיגועים ומלחמות, וברגעים הקשים אנחנו מצליחים להתייחד בתור עם. הרגעים האלה באופן אישי חשובים לי יותר מאשר היום יום".
במרץ 2013, בעת שהיה מ"מ טירונים, אביו נפטר בגיל 56 בעת שהיה בביקור בחג פסח בארץ. "הוא נפטר באופן פתאומי ממשהו לא צפוי, דום לב. החלטנו לקבור אותו בארץ והוא קבור בהר מנוחות". אחותו, שעלתה לארץ לפניו, גרה כיום בקטמונים, ואימו עלתה לארץ אחרי מות בעלה ומתגוררת כיום בארנונה. יש לו אח שנשאר בניו יורק.
הוא לומד באוניברסיטה העברית גיאוגרפיה, ומתחיל לעבוד בקרוב במשרד להגנת הסביבה בתלפיות במשרת סטודנט. בין עיסוקיו, הוא מתנדב במרכז לחיילים בודדים, כיועץ.
