הלוחמת אלמוג סרצ'י – מהפנימייה לעבריינים צעירים עד לתאג"ד

נגדת רפואה בחטמ"ר שגיא באזור גבול מצרים רס"ל אלמוג סרצ'י, בת 23, מקרית מנחם, לוחמת בנשמה. בילדותה בילתה סרצ'י בפנימייה לעבריינים צעירים, כתבה על זה ספר, סיימה עם בגרות מלאה, והתגייסה כלוחמת קרקל. משם המשיכה לקורס חובשים, שלאחריו שימשה כחובשת במגוון מקומות וביניהם גם בתאג"ד. אחרי 5 שנים בצבא, היא עומדת לצאת לאזרחות.

סרצ'י מספרת בשיחה עם "כל העיר", כי אביה חזר בתשובה כשהיתה בת 4, והמשפחה כולה התחנכה כמשפחה דתיה. יש לה אח ואחות הגדולים ממנה ובכיתה ב' היא הוצאה מביתה לפנימייה לעבריינים צעירים, ושהתה שם עד כיתה ט'. "הייתי ילדה שובבה ועשיתי הרבה בלאגן", היא מספרת, "לא ידעו איך להתמודד עם זה. בגיל 8, היה לי ריב עם המורה שבעקבותיו הוציאו אותי מהבית לפנימייה בצו בית משפט. הבית שלי לא היה בריא. אחותי היתה חולה, וההורים שלי היו בתהליך של גירושים. זאת הייתה פנימייה לעבריינים צעירים והיו שם ילדים שההורים שלהם לקחו סמים, שברחו מהבית, ילדים עם בעיות התנהגות, או ילדים טובים שהיו להם בעיות בבית".

רס"ל אלמוג סרצ'י (צילום: דובר צה"ל)

מה הקושי הגדול שהיה לך בתור ילדה?

"שלא הייתי בבית, ולא  גדלתי בבית כמו ילדה רגילה. לא היו לידי הורים בזמן בית הספר. היה לנו קושי בבית, אז כביכול החליטו להציל אותי. למדתי המון בפנימייה, אבל כשיהיו לי ילדים הכל יהיה שונה. נפגעתי מזה שלא גדלתי בבית, אלא בפנימייה לעבריינים צעירים, כי אני לא עבריינית צעירה וזה משהו שילווה אותי תמיד. בכל מקום שאני הולכת. אני גם לא מתביישת להגיד את זה כי אני לא עבריינית צעירה. והגעתי לאן שהגעתי בזכות עצמי וגם מתוך הרצון להוכיח לאנשים שלא משנה מאיפה אתה יוצא. אתה יכול להגיע לכל מקום בזכותך".

סרצ'י לא ויתרה ולמדה לבגרות מלאה. "יש לי ציונים מעולים", היא אומרת בגאווה. "כחלק מהבגרות באמנות כתבתי ספר שבו אני מספרת את חוויות הילדות שלי. בספר הוצאתי הכל. פרסמתי את זה בבית הספר וזכיתי במקום הראשון בתערוכות אמנות בירושלים, זה שחרר אותי לדבר על הסיפור שלי כי בחיים לא הייתי מדברת עליו. היום אני מסתכלת על זה בצורה שונה לחלוטין, כי אם לא הייתי עוברת את מה שעברתי רוב הסיכויים שלא הייתי מגיעה לאן שהגעתי עד היום".

• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
• להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
• מדריך העסקים הגדול של ירושלים

(צילום: דובר צה"ל)

למה רצית להיות לוחמת?

"אני אוהבת להיות בשטח, לרוץ ולעשות ספורט. נלחמתי להתגייס ללוחמה כי אני מאמינה בדרך הזאת, אני מאמינה שכולם צריכים להיות שווים ולעשות את אותו הדבר, בסופו של דבר זאת הבחירה הכי טובה שעשיתי בחיים שלי. קיבלתי הרבה ביטחון".

שנה לפני הגיוס סרצ'י הוכיחה כי היא לוחמת עיקשת: "בגלל העבר שלי, הנתונים שלי היו מאוד נמוכים והצבא רצה לוותר עלי. כתבתי למעלה מ-20 מכתבים ללשכת הגיוס, הגעתי לראיונות, שלחתי מכתב לשר הביטחון ולרמטכ"ל עד שהצלחתי להעלות את הנתונים שלי".

סרצ'י מציינת כי כשהתקבלה להיות לוחמת בקרקל לא הכל הלך חלק – אביה סירב לקבל זאת. "הוא מאמין שבחורה צריכה לשרת בתפקיד משרדי ולא במשהו שקשור עם נשק ולשטח", היא מציינת, "אבל בסוף הוא תמך בי לאורך כל הדרך והגיע לכל הטקסים, למרות שהיה לו קשה".

(צילום: דובר צה"ל)

• "איך אני יכול לחיות חיי נוחות בניו יורק כשאחים שלי נלחמים פה?"
• "כל מה שרציתי זה לעלות לארץ ולהתגייס לצה"ל" 
• סיפורו של סמ"ר מייקל דום – מעורר השראה ומרחיב את הלב

ב-23 לנובמבר את משתחררת ויוצאת לאזרחות, מהן המטרות לשנה החדשה?

"אני רוצה להתחיל ללמוד רפואה. אני צריכה רק לעשות פסיכומטרי כי יש לי ציונים מאוד טובים. בגלל כל מה שעברתי בחיים הכניסו לי לראש שאני לא אצליח ושאני לא אסיים תעודת בגרות ושאני לא אתגייס ללוחמה ושאני לא אחתום קבע. בפנימייה תמיד אמרו לי שאני לא טובה. בשש השנים האחרונות עשיתי הרבה דברים בשביל להוכיח שאני יכולה להצליח ולעשות דברים טובים".

(צילום: דובר צה"ל)

מה המסר שלך לנערות ולנערים שנמצאים במצב שאת היית?

"להיות אתה! אם אתה רוצה משהו, תשיג אותו. יש לי חיילת שרוצה לצאת לקצונה והנתונים שלה קצת נמוכים ואני תמיד אומרת לה שיש אלף ואחת דרכים להצליח. אין סיבה שמישהו יגיד לך שלא תצליח ותקבל את זה. אין גבול למה שאתה יכול".