כוננות משטרתית (צילום: דוברות המשטרה)
(צילום: דוברות המשטרה)

העיר העתיקה בירושלים: מורכבות ביטחונית נפיצה

עשרות פיגועי דקירה וירי קטלניים התרחשו בצירים המרכזיים בעיר העתיקה. מוקדי הדמים: רחוב הגיא, שער שכם, שער האריות ורחבת הר הבית. כיצד כוחות הביטחון והמשטרה פועלים במציאות נפיצה זו?

פורסם בתאריך: 13.6.19 07:35

העיר העתיקה בירושלים היוותה תמיד מוקד לחיכוך בין המגזרים השונים – ההרוג הראשון מהיישוב היהודי נפל בזירת פיגוע בעיר העתיקה בשנת 1851. מאז התרחשו עשרות פיגועים שונים. בשנים האחרונות מוקדי הדמים שבהם נרשמים פיגועים רצחניים, בעיקר פיגועי דקירה וירי – הם רחוב הגיא, שער שכם ושער יפו, כאשר רחבת הר הבית מהווה מוקד להתפרעויות.

הרחוב המוליך לשער שכם לעבר הכותל המערבי מהווה באופן טבעי נקודת חיכוך בין מתפללים יהודים לבין מתפללים ותושבים מוסלמים, שמתגוררים לאורכו. בשנים האחרונות, בעיקר בגל הטרור הקטלני האחרון, שהחל בשנת 2015, הרחוב הפך להיות ציר מוות של ממש.



מאז שהחל גל הטרור פריסת הכוחות הביטחוניים בשטח רחבה יותר. כוחות גלויים וסמויים של שוטרים ושוטרות, לוחמות ולוחמי מג"ב וכוחות צה"ל נמצאים יום-יום, שעה-שעה מנסים למנוע את פיגועי היחידים. במידה ומתרחש פיגוע – התגובה היא לרוב מידית, והמחבלים מנוטרלים במקום. לצד זה, ברחבי העיר העתיקה מוצבות מצלמות אבטחה "מב"ט 2000", שמשדרות בשידור חי לחמ"ל המשטרתי. המורכבות הביטחונית באזור העיר העתיקה, מאז שהחלו פיגועי היחידים, באמצעות דקירה וירי, הפכה להיות נפיצה במיוחד. בהיעדר מודיעין על כוונה לבצע פיגוע – הלוחמות והלוחמים בשטח מהווים מגן אנושי של ממש, שנמצאים בקו הלחימה הראשון, שמסכל בעת הצורך ומונע אבדות גדולות יותר בנפש, וזאת עם מתן אפשרות להמשך השגרה והחיים הרגילים בעיר העתיקה, שכוללים חיי מסחר ותיירות שוקקת.


ברכת הכהנים בכותל המערבי בירושלים, פסח 2019, שער האשפות, שוטרים ולוחמי מג"ב (צילום: דוברות המשטרה)

(צילום: דוברות המשטרה)


מבדיקת "כל העיר" עולה כי בשנת 2014 לא התרחשו פיגועים בתוך העיר העתיקה בירושלים, שנה לאחר מכן – ב-2015 החל גל טרור קטלני ברחבי הארץ – בעיר העתיקה התרחשו במהלך שנה זו 10 פיגועי דקירה, רובן התרחשו ברחוב הגיא ובאזור שער שכם. אחד מהם התרחש באוקטובר של אותה שנה, במהלכו נרצחו הרב נחמיה לביא, תושב העיר העתיקה בן 41, ואהרן בנט, 21, מבית"ר עילית. המחבל חוסל במקום.

בפיגוע דקירה קטלני אחר שהתרחש בסוף שנת 2015 נהרגו שני עוברי אורח – הרב ראובן בירמאכר, בן 45 – נדקר למוות, ועופר בן ארי, בן ה-46, שנפגע מירי שוטרים שהגיעו לזירה.

בשנת 2016 התרחשו בעיר העתיקה שישה פיגועי דקירה. אחד מהם, מהקטלניים ביותר, התרחש בפברואר של אותה שנה, לוחמת מג"ב הדר כהן הצילה את חיי חברתה וקיפחה את חייה. בפיגוע המשולב היא ירתה באחד המחבלים, אולם מחבל נוסף שהיה בזירה רצח אותה.

שמונה פיגועים התרחשו בעיר העתיקה במהלך 2017 – רובם ברחוב גיא, בשער שכם ובשער האריות. ביוני של אותה שנה התרחש פיגוע משולב במהלכו שלושה מחבלים ירו בתת מקלע לעבר כוחות מג"ב – לוחמת מג"ב רס"ר הדס מלכא ז"ל נרצחה. חודש לאחר מכן, ביולי 2017, בוצע פיגוע בהר הבית – שלושה מחבלים פתחו באש לעבר השוטרים, שני השוטרים כמיל שנאן מחורפיש והאיל סתאוי ממרר נהרגו.

בשנה שעברה – 2018 התרחשו בעיר העתיקה בירושלים ארבעה פיגועי דקירה. הקטלני מביניהם – בחודש מרץ – מחבל דקר את עדיאל קולמן בן ה-32 מכוכב השחר ופצע אותו אנושות – הוא מת מפצעיו בבית החולים.

אירוע הטרור האחרון נרשם בעיר העתיקה לפני שלושה שבועות – מחבל פצע גבר כבן 50 באורח אנוש ליד שער שכם ונמלט לתוך העיר העתיקה, ותוך כדי מרדף משטרתי הוא דקר נער בן 16.

בחודש האחרון, בעת חודש הרמדאן, נרשמו עימותים אלימים בהר הבית בין מתפללים לבין כוחות הביטחון. המתפרעים השליכו אבנים וכיסאות לעבר השוטרים והשוטרות. ההתפרעויות נרשמו על רקע ציון יום ירושלים ה-52, השנה, אחרי שנים רבות שבהן הר הבית היה סגור למתפללים יהודים – המתחם נפתח ליהודים, וזאת לאחר היערכות ביטחונית שנערכה באזור.



במסדרונות האקדמיה מנסים בשנים האחרונות לנתח את פיגועי היחידים שמתרחשים ברחבי הארץ. בשבוע שעבר פורסמו תוצאותיו של מחקר חדש שנערך על ידי פרופ' באדי חסייסי וד"ר סיימון פרי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לפיו רוב פיגועי הדריסה מתרחשים בקרבה לביתם של המפגעים, בדיוק כמו בפשיעה רגילה. "המפגעים מעדיפים צירים שאותם הם מכירים, מטרות ידועות, רוצים לדעת מהיכן יוכלו להימלט ועוד. יש לרכז את מאמצי המניעה והסיכול לתאי שטח קטנים יותר", קובעים החוקרים.

על המתיחות בעיר העתיקה בירושלים מסביר בשיחה עם "כל העיר" פרופ' באדי חסייסי כי "אכן בשער שכם יש ריכוז של פיגועים. בעיר העתיקה הפיגועים לא מתרחשים באופן שווה, אלא בנקודות ספציפיות וממוקדות – ממש כמו בפשיעה רגילה יש את ה'נקודות החמות'".


המומחים במחקר - פרופ' באדי חסייסי במרכז, מייקל וולפוביץ מימין וד''ר סימון פרי משמאל (צילום: באדיבות חוקרי האוניברסיטה העברית)

המומחים במחקר – פרופ' באדי חסייסי במרכז, מייקל וולפוביץ מימין וד"ר סימון פרי משמאל (צילום: באדיבות חוקרי האוניברסיטה העברית)


"כשאנו יודעים שיש נקודה חמה כלשהי יש לקחת בחשבון את כל משאבי המודיעין וההגנה, אבל יכול להיות שמשאבים אלו יקרים, לכן לא חובה להשתמש בהם בכל רחבי העיר העתיקה, אלא באותן נקודות חמות, כמו שער שכם ורחוב הגיא. אנחנו לא צריכים למגן את כל העיר העתיקה, אלא למגן את אותן נקודות חמות. המיקוד עוזר לנו להיות יעילים בפריסה של אמצעי הגנה, שלא צריכים להיות גורפים.

"שיקול נוסף, הוא שבמקרי טרור לעתים יש חשש לריאקציה כוללת. אם אחרי פיגוע יסגרו לגמרי את העיר העתיקה, זה יפגע בשגרת היום ועלול ליצור בעיות, תסכולים ורגשות עוינים מצד התושבים. אם התגובה היא ממוקדת- לדוגמא, גם אם יש צורך לעשות הגבלות תנועה, יש לעשות זאת באופן ממוקד. לא צריך לפרוס את המגבלות על שטח אקראי. אלא הטיפול צריך להיות נקודתי, כך ניתן להשיג רווח גדול ויעיל בכמה שפחות נזק".

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר