מחקר הדסה, עדי סומך ואיליה פוזדייב (צילומים: איריס כהניאן, שחר רגב)

מחקר במכללת הדסה: הנגשת מידע כפתרון לאלימות כלפי רופאים

חוסר אונים וחוסר ידע הם שני הגורמים המרכזיים לבעיית אלימות כלפי צוותי רפואה, כך עולה ממחקר שביצעו עדי סומך ואיליה פוזדייב ממכללת הדסה. הפתרון? הנגשת מידע

פורסם בתאריך: 25.7.19 09:49

נתוני משרד הבריאות המעידים על כ-3,000 מקרי אלימות כלפי צוותים רפואיים בבתי החולים בישראל עמדו בבסיס מחקר שערכו 2 בוגרים מהמחלקה לעיצוב תעשייתי מכליל במכללת הדסה. הסטודנטים – עדי סומך ואיליה פוזדייב, מצאו כי כדי להפחית את האלימות כלפי הצוותים הרפואיים יש צורך להפחית את חוסר האונים וחוסר הידע של המטופלים.

עבודת המחקר של סומך ופוזדייב מוצגת בימים אלה בתערוכת סוף השנה ‘סוכני שינוי’ שמוצגת בימים אלה במכללת הדסה.

השניים, יש לציין, בדקו במחקרם כיצד ניתן יהיה להנגיש באופן יעיל מידע למטופלים, ובכך להפחית את תחושת חוסר אונים שלהם. הרעיון הכללי שמנחה את הנגשת המידע הוא התאמתו למצב הרגשי/מנטלי של המטופל. מכיוון שהמצב הרגשי משתנה משלב לשלב אותו עובר המטופל בבית החולים, כך בהתאם כמות המידע, התוכן ואמצעי העברת המידע גם צריכים להשתנות, בכל שלב ושלב בתהליך אותו עובר החולה.



  •  תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]

מכללת הדסה, עדי סומך ואיליה פוזדייב (צילום: שחר רגב)


“בסוף הפרויקט הוצאנו חוברת הנחיות המיועדת למקבלי החלטות בבתי החולים שבה סיכמנו איך כדאי להנגיש את המידע, באילו מינונים ובאיזו מדיה יועבר המידע בכל אחד מחמשת השלבים שעובר המטופל”, מסביר פוזדייב, “התייחסנו גם לשלב שבו האדם עוד לא מגיע למיון, וכן לשלב אחרי השחרור בו המטופל עובר לטיפול נוסף בקהילה. הכל נמצא בחוברת, בה אנחנו ממליצים גם על עיצוב מונגש לסוגי אוכלוסיות שונות: מגודל הפונט הנדרש, דרך הצבעים כך שיתאימו גם לבני הגיל השלישי ולאנשים עם מוגבלויות שונות”.

החוברת כוללת הנחיות מפורטות לגבי תוכן המידע ואמצעי העברת המידע שצריך להיות מועבר למטופל בהתאם לכל שלב שבו הוא נמצא על פי מצבו הרגשי מנטלי.

בין העקרונות המוצעים: לוח אינפורמציה דיגיטלי ופתק מעמדת תורים בשלב הקבלה במיון שיפרט בפני החולה את התהליך . בשלב הבא, בחדר ההמתנה לטיפול ההצעה היא חלוקת עלון מידע כללי שיוצמד לתיק הרפואי. בשלב קבלת הטיפול  מציעים הסטודנטים לפתח אפליקציה הכוללת מידע על התהליך האישי: תכנית הטיפול, הבדיקות, באיזה שלב הן נמצאות וכיוצא בזה.

בשלב השחרור מציעים הסטודנטים תיקייה עם הדרכה, הנחיות כלליות לדוגמא כיצד ניתן לקבל החזר כספי, וכן שיקוף המידע האישי הרפואי באפליקציה.

מעבר להנחיות בנוגע להנגשת המידע לאוכלוסיות שונות, הציעו הסטודנטים גם עיצוב אדריכלי של חדר המיון באופן המייצר זרימה בין התחנות השונות.


מכללת הדסה (צילום: איריס כהניאן)



"הכל מבוסס על מחקר שעשינו בבית החולים", מסביר פוזדייב, "ראינו שכמות המידע תואמת את המצב המנטלי של המטופל. למשל, בשלב קבלה האדם עוד לא בשל לשמוע על המשך הטיפול. אז חשוב להכווין אותו למטרה מסוימת – קליטה למיון בשלב הבא, באמצעות שלטים, כי הוא לא מוכן לקרוא עלוני הסברה או להוריד אפליקציה. כשהוא התקבל ומחכה לפגוש את הסמכות הרפואית, זה כבר שלב שבו אפשר לספר לו על המשך הטיפול באמצעות עלוני הסברה. ראינו שלא ניגשים לעמדות מידע לקחת ברושורים אז החלטנו לצרף אותם לתיק הרפואי, והבחנו שכך הרבה יותר אנשים נחשפים אליהם".

“היינו שמחים לעבוד עם בתי חולים שיאמצו את ההמלצות”, מסכמת סומך. “כדי להפעיל את כל המערכת הזו נדרש שיתוף פעולה אמיתי מבית החולים, אבל האמונה והכוונה שלנו היא שזה יכול להתאים לכל מוסד רפואי ואנחנו מאמינים שזה יכול לעזור מאוד לכל בית חולים”.

תגובות

3 תגובות
3 תגובות
  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    לצערי לא חידשו כלום , מחקרים כאלה נעשו כבר לפני שלוש שנים .

תגיות:

אולי יעניין אותך גם

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר