מאז שהפכתי לאמא, ואני בטוחה שכך מרגישים רבים מההורים, יש מן קטע כזה לשבת ולהעלות קטעי נוסטלגיה של זיכרונות רווקות רחוקים.
כאלה שלא ישובו בעתיד הנראה לעין, נאמר לפחות לא בעשור הקרוב.
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באנדרואיד
- להורדת האפליקצייה של "כל העיר" באייפון
- 7 מספרות ירושלמיות שכדאי לכם להכיר
- מדריך העסקים הגדול של ירושלים
- בית אבי חי: כל האירועים
היומן של יום שישי שעבר (צילום: פרטי)
לדוגמא, הרגע הזה כשהילדים במיטות בערב, וסוף-סוף קורסים בסלון, ואז תוך כדי פיהוק ומבט אל השעון שמראה 20:00 – ממלמלים, "פעם בשעה הזאת היינו מתלבשים ליציאה". כשכל מה שאנחנו מדמיינים עכשיו זה איך הכלים מתנקים מעצמם ומתפנים מהכיור, והכביסה מגיעה עצמאית, ריחנית, יבשה ומקופלת לארונות. ואז מנקרים מול המסך ומדמיינים גמדים קטנים שיבואו ויפתיעו אותנו, ובבוקר הכל ישב במקומו בשלום. ואחרי שעה מבינים ששום דבר לא יקרה אם לא נתקלף מהספה, אז מתקלפים, מתקתקים מטלות, וקרוב לחצות קורסים למיטה בלי יכולת לזכור איך פעם בשעה הזאת בכלל קרענו את רחבת הריקודים, או שתינו שוטים בסיבוב בארים.
לעייפות הזאת מובילות מטלות אינסופיות שהולידו איתם יורשי העצר. סיום מטלות ששולחת הגננת או המורה במסווה של פעילויות לילדים, אך הן בעצם שיעורים להורים. תוסיפו לזה את יכולות נהגת המונית המתפתחות אחר הצהריים: איסוף מהמסגרות, הסעות לחוגים, חברים, מפגשים, איסופים, הקפצת חברים וקניה של חפץ לא מוכר שפשוט "חייב ממש למחר". אין רגע דל…
רוצים להישאר מעודכנים?
אך לצד העייפות והקריסה בימות השבוע, יחד עם ההכרה בכך שימי הזוהר חלפו, מגיעה תובנה חדשה: "יום שישי הקדוש".
לאן נעלם הקפה של יום שישי?
זהו יום שבדרך כלל נפתח בבוקר זוגי, או חברתי, המוקדש לשתיית כוס קפה חם מתחילתה ועד סופה. והמהדרין יצמידו אליה ארוחת בוקר מושקעת. רצוי במקום אליו מתלבשים ומסתרקים ונושמים אוויר אמיתי תוך האזנה לקולות מבוגרים אחרים. זהו יום שמצפים לו, מחכים לו, כמהים אליו, והוא מספק הטענת אנרגיות לשבוע נוסף. יום נטול חוגים, מטלות והתחייבויות.
אז שמישהו יסביר לי בבקשה איך דווקא שם, בקודש הקודשים פתאום מתכנסות כל הפעילויות של המסגרות? טקס פה, ופעילות הורים וילדים שם, תערוכה להורים, מצגת של הילדים, ובצהרים ימי הולדת בהפרשים של חצאי שעות, בתחושה שחלילה לא יתפספסו לאף אחד כמה שניות פנויות.
אני קוראת לכולם לזכור, שימי שישי קדושים לנו ההורים, אז נסו להתחשב. וגם אם לא, זה בסדר – כי אחרי הכל בחרנו לגדל ילדים והם, ולא רק המשקה המוכר. הם – טעם החיים!
