טוב, במציאות ההזויה בה אנו נמצאים ובהנחה שגם אם העונה תשוחק עד הסוף כנראה שבית"ר שלנו לא תשיג יותר מהמקום השלישי, התבקשתי לבחור את רגע השיא של העונה כשאנחנו עדיין לא חגגנו את ליל הסדר, לא טבעי בעליל אך אין ברירה וניגש למלאכה בתקווה שיהיו לנו עוד רגעים יפים לא מעטים.
אם אני מנסה להיזכר מהו הרגע בו באמת הרגשתי שגירדתי ענן, אז ניצחון הבכורה בטרנר בפתיחת הסיבוב השני עולה לראש ישר ומטיס את הלב.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת 14"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אחרי שנים של מרורים מול יריבה מושבעת, לנצח בליגה בבאר שבע. זה היה אמנם רק 0:1 קטן, אבל במשחק בית"ר היתה שווה ניצחון גדול יותר והאווירה ביציעים היתה מטורפת, המשחק הזה בהחלט מועמד רציני.
למרות זאת, החלטתי ללכת בחזרה לחודש ספטמבר החם והלח ולאצטדיון בנתניה.
נכון, זכייה בגביע הטוטו רחוקה מלהיות זכייה באליפות או בגביע המדינה אבל במדבר התארים של בית"ר מזה עשור, כל קוץ הוא פרח במיוחד אם הוא מושג לאחר ניצחון יוקרתי על אלופת המדינה בגמר ועל סגניתה בחצי הגמר.
אז כן, הניצחון בגמר מולל מכבי תל אביב היה רק החותם על דרך יפה שעשתה בית"ר במפעל הזה.
משה ארזי (צילום: איציק ארזי)
אז מה היה לנו שם? משחקי טרום עונה יפים, המחצית הראשונה מול הפועל תל אביב, המשחק ברמת גן נגד רעננה, אלה היו לצערנו הרב הרגעים היחידים בעונה הזאת שטעמנו מעט (אבל ממש מעט) מהכישרון של מיכאל אוחנה. הפציעה שלו אמנם העיבה על הניצחון בחצי הגמר מול הפועל באר שבע, אך גם שם מול יריבה איכותית בית"ר השיגה ניצחון משכנע וגילתה לחובבי הכדורגל את שלום אדרי, שעד אז היה מוכר העיקר לצופים האדוקים של ליגת החופים בימי שישי.
דווקא אחרי שפתחה את העונה בצורה לא משכנעת ומול המוליכה הגאה, אלופת המדינה שלא ספגה במשחק ליגה עד אז, בית"ר היתה מחוייבת, נלחמה ובסוף גם ניצחה בצדק משני שערים בדקות הסיום.
השמחה בסיום המשחק הזכירה נשכחות, השירים באצטדיון, הפוסטים שהעלו האוהדים ברשתות החברתיות, התמונות של אנשים עם הגביע, היו נראים אולי פאתטיים לצופה מן הצד אך הראו עד כמה הקהל הזה צמא לתארים, צמא למאבקי צמרת אמיתיים וכל כך רוצה להסתכל ליריבות בלבן של העיניים.
אז הניצחון בטרנר היה מתוק מדבש אך הערב החם ההוא של סוף ספטמבר בנתניה עשוי להיות בעזרת ה' ציון דרך שיוציא את בית"ר לעשור רווי בתארים כפי שידעה בעשורים שקדמו לעשור השחון האחרון.
לו יהי.
