ביום ראשון הקרוב תפגוש בית”ר את סכנין למשחק ליגה קריטי, ככל הנראה הסיכוי האחרון שלה להוציא נקודות לפני הפלייאוף התחתון, שכן אחרי סכנין מצפים לה מכבי תל אביב בפורמה טובה והמוליכה מכבי חיפה, שנגדן יהיה קשה להוציא נקודות.
עוד מעט אעסוק בצד המקצועי, אך קודם לכן, אני חייב לציין שלצערי המשחקים נגד סכנין הפכו להיות המשחקים השנואים עליי בעונה. ראשית, מהסיבה הפשוטה שאנחנו נוהגים להפסיד בלא מעט מהמשחקים. בראי היסטוריית הכדורגל הישראלי, בני סכנין היא מועדון קטן ולא מעניין, התקשורת בחיפושה אחר רייטינג קל ושונאי בית”ר הרוצים לחזק את הנרטיב, הצליחו לקבע את מעמדה של סכנין כיריבה של בית”ר. אף פעם לא ראיתי אריה נלחם בזבוב, אם פעם אחת לא היינו נופלים למלכודות והיינו מתייחסים לסכנין כמו אל זבוב. היריבות בשקל הזאת לא היתה נוצרת והקבוצה מהמגזר לא הייתה מגיעה למשחקים נגד הצהובים-שחורים כאילו זה המשחק הכי חשוב ביקום.
הסיבה השנייה היא שלצערי נראה בראשון בערב ביציעי טדי הרבה אנשים שלא ראו לנכון להגיע נגד מכבי פתח תקוה לפני שבועיים, לנתניה או למשחק החשוב נגד הפועל חדרה – אותם אנשים באים “משנאת המן ולא מאהבת מרדכי”. בית”ר לא באמת מעניינת אותם והיא רק כלי לפיזור האג’נדות שלהם. אם מישהו יטיל ספק בנקודת המוצא שלי – רק אציין שאני מצביע ימין כל חיי.
אני גם לא טוען שבית”ר צריכה להיות גוף אה-פוליטי. כקבוצה שצמחה מתוך תנועת בית”ר, ברור לי שהקבוצה צריכה להיות בעלת אופי ימני, לאומי, עם חזה נפוח מגאווה ומלאה בהוד ובהדר בית"ריים. בנוסף לכל התכונות שכתבתי פה, הייתי שמח לו היינו מצליחים לסגל לעצמנו את תכונת החוכמה – נכון ששיר “שישרף לכם הכפר” לא נחשב כשיר גזעני בבית הדין ודינו כדין “תל אביב עולה באש”, אך השיר הזה מוביל למחרוזת שירים גזעניים, שעלולים לשלוח אותנו שוב למסדרונות בית הדין וגרוע מכך, להרחיק ולהפחיד רוכשים עתידיים. זה מיותר. זה אותם אנשים ביציע שגרונם כואב מידי בשביל לעודד או לדחוף את הקבוצה, אבל תמיד יודעים לשאוג כשמתחילים השירים הגזעניים והקללות. במשחק נגד מכבי פתח תקוה הקהל הרחב השתיק אותם בבוז אדיר, כשהתחילו לשיר נגד אבוקסיס (גילוי נאות: בסוף המשחק שרקתי בוז גם למי ששר בזכותו) ומקווה שנדע לנהוג כך גם במשחק נגד סכנין.
בצד המקצועי, אנחנו נראים יותר טוב הגנתית מאז שאבוקסיס נכנס לתפקיד, ועדיין מאוד חלשים בצד ההתקפי. בן דוד שלי אמר לי אחרי המשחק נגד חדרה ש”היינו שווים 1:1 במשחק הזה”, תיקנתו אותו ואמרתי ש”היינו שווים 0:0”.
בעונה כזאת, ואם צריך אחזור על זה 500 פעם, נהיה חייבים לחבק כל תיקו אפס שיגיע, את החלומות על בית”ר התקפית וסוחפת נשאיר ללילות, ובאיצטדיונים נבין שאנחנו במלחמת הישרדות והכל חוקי. בואו נהיה בוגרים ונדחוף את הקבוצה לניצחון בלי קשר לזהות היריבה שנגדנו, יאללה בית”ר.
לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד
הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון
