"הוא היה האבא שלנו במשמרת": נפרדים ממוניר סיאם ז"ל, מתנדב מד"א שנפטר מדום לב

מגן דוד אדום מרכין ראש עם פטירתו של החובש הבכיר ונהג האמבולנס המתנדב מוניר סיאם ז"ל, בן 51, שלקה בליבו בביתו בירושלים ופונה בניידת טיפול נמרץ של מד"א תוך כדי פעולות החייאה לבית החולים, שם נפטר בשבוע שעבר, ב-30 בספטמבר.

מוניר ז"ל החל את דרכו במד"א לפני כ-20 שנה, לאחר שהוכשר כחובש רפואת חירום. למרות המרחק מביתו, בשנת 2016 החל להתנדב בתחנת מד"א בתל אביב, שם התחבר לאנשי התחנה והמקום הפך עבורו לבית.

בשנת 2017 סיים בהצלחה קורס מדריכי עזרה ראשונה. במהלך מגפת הקורונה סייע רבות במאבק בנגיף, לאחר שהוסמך בשנת 2020 כדוגם ומחסן. בשנת 2022 הוסמך כחובש בכיר ושימש גם כנהג בניידות טיפול נמרץ.

בתחנת מד"א הכירו אותו כאדם שהגיע לכל משמרת עם חיוך, דאג למטופלים ולחבריו לצוות כאילו היו בני משפחתו והשרה סביבו רוח טובה. חבריו מספרים כי הנתינה והדאגה היו חלק בלתי נפרד מאישיותו. גם בחייו המקצועיים עסק בסיוע לאנשים, כשעבד במרכזים לטיפול בהתמכרויות.

מוניר ז"ל הותיר אחריו אישה, שני בנים ושלוש בנות, אם, שלושה אחים ושלוש אחיות. הוא נטמן ביום חמישי, 1 באוקטובר, בבית העלמין סלאח א-דין בירושלים, כשהוא מלווה בבני משפחתו ובחבריו הרבים.

"הוא ממש היה האבא שלנו במשמרת"

פראמדיקית מד"א, נעם ויסבוך, ספדה לו: "זכיתי במשך השנים לעשות עם מוניר ז"ל משמרות רבות בניידת טיפול נמרץ ובכל פעם הבנתי מחדש שמדובר באדם מיוחד. מוניר ז"ל היה הרבה מעבר לחבר לצוות, הוא היה אדם עם לב ענק, שתמיד הגיע עם חיוך ודאג שלא יחסר לאף אחד דבר, הוא ממש היה האבא שלנו במשמרת.

"במהלך המשמרות המשותפות הכרתי אדם שכל כולו נתינה, שתמיד ראה את האחר, תמיד התעניין, תמיד דאג ותמיד היה מוכן להושיט יד. גם בעבודתו באגודה לבריאות הציבור, במרכזים לטיפול בהתמכרויות וגם בהתנדבות במד״א, מוניר הקדיש את עצמו לאנשים שהיו זקוקים לעזרה.

"הוא אהב את התחנה, את הצוות ואת העשייה, והיה מביא איתו לכל משמרת משהו שאי אפשר ללמד בשיעור, הוא הביא לב רחב ואכפתיות אמיתית. קשה לחשוב על המשמרות בלעדיו, החיוך שלו יחסר לי.

"פטירתו הפתאומית של מוניר ז"ל השאירה אחריו הרבה יותר מזיכרונות – הוא השאיר חותם בלב של כל מי שעבד לצדו וזכה להכיר אותו. יהיה זכרו ברוך".

"המסירות שלו הייתה יוצאת דופן"

מנהל מרחב דן במד"א, אביחי חדד, אמר: "מוניר ז"ל היה אדם מדהים, בן משפחה של ממש בתחנה. במשך שנים רבות הוא התנדב כנהג וחובש בכיר במד״א בתל אביב. המסירות שלו הייתה יוצאת דופן והאובדן שלו כואב מאוד. יהי זכרו ברוך".