בתקופה האחרונה מדווחים רבות על מקרי אלימות נגד נהגי אוטובוסים בירושלים (ובמקומות נוספים בארץ). זאת תופעה רעה מאוד, והיא ראויה לכל גינוי. לבטח הרכיב הגזעני באלימות הזו, שמצריך, כמובן, טיפול ביד קשה. התקשורת לרוב מתרכזת במקרה עצמו, ב"אקשן", ואוהבת לחפש אשמים, אבל מי שחווה את התחבורה הציבורית בעיר יודע: האלימות אינה תופעה מנותקת. היא תולדה של תכנון מעוות שמייצר מתח, תסכול וחוסר סבלנות – ומוביל בסוף לאלימות פיזית מגונה. מספיק להסתכל על הרכבת הקלה ולתהות – מדוע שם אין אירועים אלימים?
תכנון מטופש מראש
אני מתנייד באוטובוסים ביומיום כבר בערך עשור, מאז חטיבת הביניים. היום, כסטודנט, אני עדיין תלוי באוטובוסים, למרבה הצער. נסיעה באוטובוס בירושלים היא סבל פיזי ומנטלי. כמעט ואין נסיעה שאני לא יוצא ממנה מסוחרר ומותש פיזית.
זה קורה בראש ובראשונה בגלל האופן בו העיר מתוכננת. העיר בפועל מעודדת שימוש במכוניות, ושאר אמצעי התחבורה נמצאים בחשיבות משנית. כן, גם כיום.
כבישים ראשיים, חניות רחוב, צמתים מגושמים, מיקום תחנות לא טוב – לאוטובוסים קשה מאוד להתנהל במרחב כזה. בנוסף, לדעתי גם תכנון התחב"צ לא מקצועי בפני עצמו: המסלולים מפותלים מדי, יש עודף קווים שפוגע בתדירות, ויש עודף תחנות שפוגע במהירות הנסיעה.
לא חסרות דוגמאות: תחנת הר נוף, שחלק מהקווים שמגיעים אליה עושים סיבוב של 360 מעלות, או תחנת בנייני האומה, שעודף הקווים בה הופך את חווית ההמתנה לאוטובוס למלחמת התשה.
הנה אתגר בשבילכם: תשוו בין זמן נסיעה במכונית לזמן הנסיעה בתחבורה הציבורית. במקרים מסוימים תגיעו ליעד באותו הזמן, רק בלי החוויה הרעה של נסיעה באוטובוס, אבל ברוב המקרים – תגיעו בערך פי 2 ואפילו 3 יותר מהר במכונית. זאת לא גזירת גורל – זה תכנון מוטה מראש.
המסר ברור: בירושלים מי שאין לו מכונית – נענש. אבל זה לא חייב להיות כך. בתל אביב או בערים אירופיות מסוימות, המכונית כמעט מיותרת – בזכות תכנון עירוני ותחבורתי חכם. זאת יכולה להיות המציאות גם בירושלים, אם בעירייה יקחו דף ועט ויתחילו לרשום באופן ראוי הערות מתכנון תל אביב, מינכן, ציריך, ברצלונה ואוסלו.
הפתיל שפוצץ את הכל
אני בטוח שתסכימו, שעד לפני כמה שנים כמעט לא שמענו על אלימות נגד נהגי אוטובוס. מהחוויה האישית שלי – התופעה התחילה עם כניסת חברות חדשות לעיר. אלו הפעילו צי אוטובוסים חדש אך לא ידידותי, והעסיקו נהגי אוטובוס שמרגישים לי חסרי ניסיון – ובכך נוצר שילוב רע מאוד.
חווית הנסיעה שלי, שלא היתה איכותית מלכתחילה, הידרדרה מאוד בעקבות המהלכים האלו: בלימות חדות, נסיעות מטלטלות, רעש מנוע קיצוני, רעידות בלתי פוסקת, מערכות תיקוף תקולות ופקחים לא ידידותיים – כל אלה הפכו לענייו שבשגרה. בכך – הנסיעה באוטובוס הפכה מטורח לזוועה.
האוטובוס הוא מקום שבו נהגים חסרי סבלנות פוגשים נוסעים מתוסכלים – והתוצאה: נהגים מקללים נוסעים, נוסעים צועקים על נהגים, וזה במקרה הטוב. האוטובוס הירושלמי הפך לתא לחץ חברתי. מה הפלא שזה הידרדר לאלימות? זה נסלל לשם.
רוצים להישאר מעודכנים?
תערובת מורעלת
תכנון עירוני מטופש, מסלולים אינסופיים, נהגים חסרי סבלנות וציבור נוסעים מתוסכל – כל אלו הביאו לתופעת האלימות בתחבורה הציבורית. שלב אחרי שלב, נוצרה מערכת שלמה שמובילה לתוצאה העגומה הזאת.
אני יכול להבין את שני הצדדים: נהיגה באוטובוס יכולה להיות מתסכלת ומלחיצה, ונסיעה באוטובוס יכולה להיות מתישה ואפילו כואבת פיזית. התוצאה של זה – אלימות ואווירה רעה באוטובוסים.
אז מי אשם?
תמיד קל לחפש אשמים, כי כל גורם תרם את חלקו, במודע או שלא, למערכת המעוותת. אבל משחק ההאשמות לא יפתור דבר. בכדי שהתופעה הזו תיפסק – צריך לתקן את המערכת כמכלול, כל אחד כפי יכולתו.
חשוב לזכור: התחבורה הציבורית בירושלים היא לא כישלון מוחלט. האוטובוסים מגיעים (בערך) בזמן ומכסים את רוב חלקי העיר, ויש גם הרבה נהגים טובים ונוסעים מנומסים.
הבעיות בתחב"צ הן לא גזירת גורל! תחבורה ציבורית לא חייבת להיות "עונש לעניים". היא יכולה להיות נוחה, יעילה ובטוחה. יש אפשרות חיובית ללמוד מהבעיות, לתקן ולהשתפר – רק צריך לתרגם את הרצון לידע וליישם במציאות.
אריאל
סוף סוף כתבה שמציינת את האמת-שחברות התחבורה הציבורית שנכנסו בשנים האחרונות מעסיקות נהגים עבריינים שנוהגים בצורה אלימה ופוגעים בנוסעים, וזה מה שהוביל ומוביל לאלימות. נהגי האוטובוס העבריינים הם האלימים והם אלה שגרמו וגורמים לאלימות. הגיע הזמן שסוף סוף ידברו על זה ויבטלו את החברות האלה
אור
צודק מאוד. הלוואי ונראה שינוי חיובי. אמן!
מזי
חבל שלא הזכרת את חברי "עומדים ביחד" הגיבורים שליוו אתמול את הנהגים בתחב"צ בזמן ואחרי משחק הכדורגל בין ביתר ירושלים לבני סכנין כיוון שחזור מראש את סכנת האלימות הגזענית שעלולה להתלקח.
ש.פוקס
אני נוסעת רק בתחבורה ציבורית כי אין לי ברירה. ממש לא נעים, המתנה ארוכה, ספסלים מלוכלכים בתחנות. צפיפות מסוכנת באוטובוסים. ברייקסים , עצירות רחוקות מהמידרכה, אי נעימות, אי מקצעויות. הנהגים טסים ולא עוצרים בתחנות , מסלולים ארוכים, כל יציאה נהיה טיול בירושלים. מזגנים שלא עובדים ועושים רעש.
ירושלמי
מאמר כתוב היטב. חזרתי למעשה להשתמש ברכב במקום באוטובוס. רוב הנהגים גסים מאוד, חסרי סבלנות (לרוץ כדי להספיק אוטובוס זה 100% חסר תועלת) ומדברים בטלפון בזמן הנהיגה. הם עוצרים לחברים שלהם במקומות אקראיים לאורך המסלול ונוסעים מהר מדי (תמיד). השימוש באוטובוס אכן הפך לסיוט. וכפי שצוין, גם חבריהם של הנהגים והפקחים הגסים והלא-מקצועיים הופכים את החוויה לבלתי נעימה עוד יותר.
המבקר באוטובוס.. מוכן להתראיין
אני לא יודע מאיפה להתחיל.
אם היה אפשרי לצלם מהטלפון הנייד שלנו ולעלות בפלטפורמות שונות אולי אז האנשים אינם היו מתנהגים בבריונות כלפי העובד..
כמה פעמים אני נתקל בנוסע מתוסכל עצבי או כל דבר אחר שאינו משלם לנסיעה, איך אנחנו אמורים להתנהג? מאופקים! אני לא אוהב את זה לפעמים גם מקללים את משפחתנו שנמצאת בקבר..
אני יכול גם להגיד על הנוער שלצערי הרב, הם אינם "טלית שכולה תכלת".-אין אדם אחראי, מרשים לעצמם להתנהגות ביריונית.
אם היה אפשרי לצלם מהטלפון הנייד שלי בזמן העבודה את הנוסעים שלנו ולעלות בפלטפורמות שונות, מזמן אולי התופעה המחרידה והמגעילה נעלמת.
לפעמים קורה מצב כזה, שאדם נוסע בתחבורה ואינו שילם לאוטובוס, אז נוסע אחר פותח מצלמה ומתעד, בשביל להתלונן. אבל בתורה רשום "אל תגנוב -גזל" בכל זאת מבצעים.
אם החוק היה מאפשר לנו לצלם אותם לפלטפורמות שונות ולהשפיל את הבן אדם לאיך שהוא מתנהג/מבזה את משפחתו להתנהגותו, אולי מזמן התופעה הייתה נעלמת.. בשביל לשמור על כבודו. אבל יש חוק שמגן על הצרחות. גם שמזמינים ניידת משטרתי לוקח להם המון זמן להגיע או לא להגיע בכלל לעזרה..
נוסע שמסורב לשלם לנסיעה וביצע עבירה ולא רוצה להזדהות בפני המבקר, אנחנו מחויבים להזמין ניידת.
לצערי יש גם "פראיירים שאינם נשארים, הם רק מתחלפים" כי הם עושים זאת באופן קבוע..
יש נוסעים גם שמטעינים תשלום נסיעה (קוד שיתוף 162) אבל נוסעים נסיעה ארוכה של 120 ק"מ זה בכל זאת עבירה ומחובתנו לתת להם "תעריף מוגדל" אבל אינם מזדהים, מה אנחנו צריכים לתת להם חיבוק וליטוף ולהגיד הכל בסדר? לא בטוח..
אז לסיכום, אם היה אפשרי לצלם את כל האירועים שלנו שהולכים ומתגברים יותר ויותר לאנשים שאינם שילמו לתחב"צ כדין, והיינו מעלים לרשתות כמו שהנוסע עושה כלפי העובד" אולי באמת הזוועה הזאת הייתה נעלמת, כמה פעמים בא לי לעשות זאת? כבר הפסקתי לספור, אבל זה עוד ימשיך לקרות.
אם היה לנו סמכות לראות אפילו אם הת.ז אינו שייך כלפי הנוסע ולא לחכות זמן מסויים עד שאותו ת.ז נכנס לרשימה השחורה כי התלוננו שת.ז נגנב או מנוצל ע"י משהו אחר, אולי באמת החרא הזה היה נפסק
ירושלמי גאה
באמת יש צורך לשפר את מסלולי התח"צ בירושלים. זה יהיה מאד נחמד אם נלמד מערים שונות באירופה, אבל תל אביב היא ממש לא הדוגמה. בירושלים יש את התחבורה ציבורית הכי טובה מבין ערי ישראל הגדולות.
אלמונית
יישר כוח על הכתבה הנכונה שמתארת את המצב הכי מדויק. הנהגים באוטובוסים נוהגים בפראות בלימות חזקות שמעיפות נוסעים כשהם ישובים על הספסלים.הבעיה העיקרית היא הנהגים. אני נוסעת. רבה וזו דעתי מחוויות קשות של הנהיגה.
עדנה כהן
מאז שנכנסו חברות פרטיות לעיר במקום אגד, הנסיעה באוטובוסים בלתי נסבלת.
עמידה בלוחות זמנים לא קיימת, נהגים מתנהגים כמו בריונים, נהיגה פרועה ועבירות רבות על חוקי התנועה.
הנוסעים מהווים עבורם מטרד!