בתוך הקצב המהיר והאינטנסיבי של המרכז הרפואי הדסה – בין ניתוחים מורכבים בטכנולוגיות רובוטיות, פיתוחים גנטיים פורצי דרך ומחקרים בינלאומיים שמשנים את פני הרפואה – פועם לב אנושי ענק. המרכיב הזה, שאי אפשר למדוד במעבדה, אי אפשר לראות בצילום רנטגן ואי אפשר לתכנת במחשבי העל, הוא "הנשמה". זהו הערך המוסף שהופך בית חולים ממבנה של בטון ומכשור מתקדם למקום של תקווה, ריפוי, חמלה ונחמה.
בדיוק את המרכיב החשוב הזה בא להוקיר מיזם "רפואה עם נשמה". הפרס, שהפך בשלוש השנים האחרונות לאחד האירועים המרגשים והמדוברים ביותר בקרב הצוותים והמטופלים כאחד, מגיע השנה לשיאו בעיצומו של חודש פברואר, חודש האהבה. זהו הרגע שבו הזרקור מופנה לאלו שרואים את המטופל לפני שהם רואים את התיק הרפואי.
החזון: המפגש המקרי שהפך למיזם ארצי
מיזם "רפואה עם נשמה" הוא פרי יוזמתה של יו"ר דירקטוריון הדסה, דליה איציק, שזיהתה את הצורך להעלות על נס את הגישה האנושית ברפואה. איציק מספרת כיצד נולד הרעיון ממפגש מקרי במחלקת אונקולוגיה: "הכרתי בחור צעיר שהיה מטופל על ערש דווי. חיבקתי את רעייתו בחדר, כשלפתע נכנס רופא. האישה חיבקה את הרופא בהתרגשות ואמרה שלא תשכח אותו לעולם; הוא מצידו נתן לה את הנייד האישי שלו וביקש שתתקשר בכל שעה. הבנתי שאותו רופא עובד עד השעות הקטנות של הלילה, מלווה את החולים בחיבור נפשי עמוק, וחשבתי לעצמי: מישהו פעם עצר ואמר לו תודה באופן רשמי? שם נולד המושג 'רפואה עם נשמה' ושם החלטתי שנפנה לציבור ונשאל אותו מי מהצוותים בכל המקצועות מעניק לו כזו רפואה בהדסה. לשמחתי, התחרות גדולה וקשה מאוד לבחור מבין כל ההמלצות מי הם באמת המובילים ביותר, שנותנים מעצמם הרבה מעבר לנדרש במסגרת התפקיד ומשלבים את אותה רוח של נתינה מהלב".
איציק מוסיפה: "אנחנו מטפלים לא רק במחלות, אנחנו מטפלים קודם בבני אדם. בעולם שבו הטכנולוגיה הופכת למרכזית כל כך, אנחנו חייבים לשמור על הניצוץ האנושי. הפרס הזה הוא הדרך שלנו לומר תודה לאותם עובדים שמעניקים למטופלים תחושת ביטחון ואהבה ברגעים הכי פגיעים של חייהם".
מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' יורם וייס, מחזק את הדברים: "המעורבות הגבוהה של הציבור מורגשת היטב בקרב הצוותים, שעושים מלאכתם מתוך שליחות, וכעת זוכים לזרקור מחמיא על עשייה יוצאת דופן. לכולנו יש רגעים שבהם בזכות איש צוות אחד, אירוע שלם הפך לחיובי ושינה את פני הטיפול והחוויה בבית החולים. כזה איש צוות לא שוכחים לעולם".
מאחורי הקלעים: ועדת הפרס
כדי להבטיח תהליך בחירה מעמיק ושקוף, הוקמה ועדת פרס מקצועית המקדישה שעות לקריאת אלפי ההמלצות המגיעות מהציבור (יותר מ-15 אלף הצבעות נרשמו בשנים הקודמות). בראש הוועדה השנה עומדת איריס חיים, אחות מוסמכת ואימו של יותם חיים ז"ל, שנהרג בשוגג מירי צה"ל, כאשר נמלט משוביו בעזה. יחד איתה חברים בוועדה: אשת החינוך מרים פרץ, ח"כ לשעבר חנא סוויד, איש התקשורת מוטי שקלאר, יועצת ראש הממשלה לענייני חרדים רבקה פאלוך ואיש העסקים ולשעבר מנכ"ל קופת חולים מאוחדת פרופ' אשר אלחייאני.
הוועדה דנה בהמלצות עבור כל בעלי התפקידים במערכת: מרופאות ורופאים, אחים ואחיות, דרך פיזיותרפיסטים, עובדות סוציאליות, פקידי קבלה, מאבטחים, טכנאים ודיילי אוכל – כל מי שבא במגע עם החולים ובני המשפחה.
* * *
רגע לפני סגירת אתר הבחירה והכרזת הנבחרת החדשה המסכמת את שנת 2025, יש לכם הזדמנות להיכנס לקישור ולבחור מי הם האנשים שעשו עבורכם, מטופלים ובני משפחה, את הרפואה המיוחדת והאנושית בהדסה.
ועד שיוכרזו הזוכים הטריים, בואו להיזכר בכמה מהדמויות שהפכו לגיבורי המיזם בשנים הקודמות. כל אחד מהם מייצג פן אחר של אותה "נשמה" יתרה, כשהתרומה שלהם לחוויית המטופלים, כפי שהם העידו כאשר בחרו בהם, נצרבה בלבבות לתמיד.
רוצים להישאר מעודכנים?
יהודית וקנין: "מהדור שמלטף את המטופל ומשפחתו"
יהודית וקנין, אחות ותיקה בהדסה זה 43 שנה וזוכת הפרס בשנה שעברה, נושאת איתה ניסיון חיים יוצא דופן. היא החלה את דרכה כסגנית אחות ראשית בחדר המיון והטראומה בתקופות הקשות ביותר שידעה ירושלים, וטיפלה בפצועים מפיגועים רבים ומאסון ורסאי. בהמשך שימשה מתאמת השתלות של הדסה בעין כרם והר הצופים ושערי צדק מול המרכז הלאומי להשתלות וכל בתי החולים בארץ, וב-20 השנים האחרונות היא אחות ביחידת טיפול נמרץ לב. "המושג 'נשמה' הוא סלנג שאני הכנסתי למערך הלב לפני 20 שנה", היא מספרת. "אני אחות מקצועית שמשלבת מסירות, אמפתיה, נתינה, חיוך ואוזן קשבת למטופלים ולמשפחותיהם. אני מהדור שמלטף את המטופל ומשפחתו, כי בסיעוד אי אפשר לעבוד ללא נתינה. קבלת הפרס היא עדות מרגשת למי שאני ועל תרומתי לסיעוד בהדסה, הבית השני שלי".
יהודית וקנין (צילום: דוברות הדסה)
לאה מגדל: הידיים המשקמות והלב הרחב
לאה מגדל, פיזיותרפיסטית בבית החולים זה 35 שנה, גם היא זוכת השנה שעברה, מרגישה שייכות עמוקה למוסד, שבו היא עצמה נולדה. עבורה, כל מפגש עם מטופל הוא הזדמנות להאיר פנים. "מטופלים מגיעים אליי בשעה לא טובה של חייהם, אחרי מסע מתיש במבוכי הביורוקרטיה והכאב", היא מספרת. "אם אני מצליחה בחצי שעה של טיפול להשכיח מהם את התלאות ולתת להם אופק של החלמה, זה הסיפוק הכי גדול".
בשנתיים האחרונות, ליוותה מגדל פצועים רבים מהמלחמה, כשהיא משמשת להם לא רק מטפלת מקצועית אלא דמות אימהית ומחזקת. עדות של אחת המטופלות שלה מבהירה עד כמה עבודתה נוגעת בנפש: "היא פיזיותרפיסטית עם לב זהב, שמשלבת מסירות רבה עם מקצועיות רבה והמון תשומת לב אישית".
לאה מגדל (צילום: אבי חיון)
כוכבה ניסני: "חלון הראווה של בית החולים"
כוכבה ניסני, סגנית מנהל קבלת חולים בהדסה הר הצופים זה 42 שנה וזוכת השנה שעברה, רואה בתפקידה שליחות לכל דבר. "אנחנו המפגש הראשוני של המטופל עם בית החולים, חלון הראווה שלו", היא מסבירה. "המטרה שלי היא שכל אדם שנכנס בלחץ לפני ניתוח או פרוצדורה, ייצא מהחדר שלי עם חיוך. אני לא רק מקבלת חולים, אני גם מלווה אותם באופן אישי בביקורות, ולרבים מהם יש את הטלפון האישי שלי. לתת את הנשמה זה לזהות את המצוקה מעבר לטפסים".
המטופלים מעידים עליה שהיא "אישה מיוחדת עם ידע נרחב וראש פתוח", כזו שרואה בכל אדם עולם ומלואו. עבור רבים מהמטופלים הוותיקים בהדסה, כוכבה היא העוגן שמאפשר להם להרגיש שיש מי שדואג להם בתוך המערכת הגדולה.
כוכבה ניסני (צילום: אבי חיון)
ציפורה רקובסקי: "שתי דקות שיכולות לשנות חיים"
ציפי רקובסקי, טכנאית CT כמעט 40 שנה, זכתה בפרס לפני כשנתיים. היא עובדת מסביב לשעון בבדיקות הקריטיות ביותר – מטראומות ועד שבץ מוחי. "בדיקת CT היא רגע מלחיץ שיכול לשנות חיים של אדם", היא משתפת. "התפקיד שלי הוא לתת למטופל הרגשה שהוא בידיים טובות, להסביר לו בסבלנות על החומרים ועל התהליך. לפעמים יחס אישי של שתי דקות עושה את כל ההבדל בין חוויה טראומטית לתחושת ביטחון ואירוע נעים. חשוב שהמפגש הראשוני שלנו עם המטופלים יקל, ולו במקצת, על הלחץ והמתח שהם נמצאים בהם".
ציפורה רקובסקי (צילום: אבי חיון)
עיסא מועלם: "אי של שפיות ושוויוניות"
עיסא מועלם, מנהל הסיעוד באשפוז יום פנימי זה 29 שנים, מאמין שהביטחון של המטופל הוא המפתח לאיכות הטיפול. עבור מועלם, שזכה בפרס לפני כשנתיים, הניהול מתחיל בדוגמה אישית: הוא מגיע ראשון ויוצא אחרון, מכיר כל חולה ומשתדל לעבור על כל תיק כדי לשמור על רמה רפואית ללא פשרות.
"החולים באשפוז יום הם לרוב חולים חוזרים, והקשר איתם נבנה לאורך עשרות שנים", הוא מספר. "אני משלב ידע מקצועי עם חמלה ורגש. הדסה עבורי היא אי של שפיות שבו מטפלים בכולם באופן שוויוני ומכבד. לפעמים טלפון קטן בסוף היום לשאול לשלומו של המטופל שחזר הביתה, עוזר יותר מכל תרופה".
עיסא מועלם (צילום: אבי חיון)
ההצבעה בשיאה: עכשיו תורכם להחזיר אהבה
המיזם לשנת 2025 נמצא ברגעי ההכרעה שלו. פגשתם איש או אשת צוות שעשו עבורכם את ההבדל? מישהו שדיבר אליכם בגובה העיניים ברגע של פחד? רופא שהתעקש על אישור מול קופת החולים או מאבטח שהושיט יד תומכת? זו ההזדמנות שלכם להעניק להם בחזרה.
הזדרזו להצביע ולהשפיע. לחצו על הקישור שמופיע בתחתית הכתבה או סרקו את קוד ה-QR המופיע על גבי השילוט ברחבי הדסה עין כרם והר הצופים, וספרו לנו למי מגיעה ההוקרה הזו. הבחירה שלכם היא הכוח שמניע את הצוותים שלנו להמשיך ולהיות שם בשבילכם, עם כל הלב ועם המון נשמה.
הצביעו והשפיעו – לחצו על הקישור כאן >>>
תגובות