אחרי אינספור שנים של ניסיונות פרטיים ושל מאבקים ציבוריים – האם בקרוב ניתן יהיה לערוכה לוויה אזרחית בתחומי ירושלים? עוד מוקדם לקבוע, אבל צעד בכיוון בהחלט נעשה.
במסגרת עתירה שהגישו מספר ארגונים חברתיים – 'מנוחה נכונה ירושלים והסביבה', 'תלם – התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל', 'חדו"ש – לחופש דת ושוויון', 'התנועה המסורתית' ואחרים, הוציא בג"ץ צו על תנאי, אשר מורה למדינה – המשרד לשירותי דת ומשרד האוצר – לנמק ולהסביר "מדוע לא יקצו את התקציב הדרוש לשם הקמתו של בית עלמין א?רחי עבור תושבי ירושלים וסביבתה במימון המדינה".
באשר למשרד לשירותי דת, מבקש בג"ץ כי יסביר "מדוע לא יפעל להקמת בית עלמין אזרחי עבוד תושבי ירושלים?, מדוע לא יעניק רישיון קבורה לעותרץ (מנוחה נכונה ירושלים והסביבה, ר"ג) אשר יסמיכה כגורם המוסמך להפעיל בית עלמין אזרחי עבור תושבי ירושלים וסביבתה'?
סוגיות אלה ונוספות, כך על פי החלטת בג"ץ – שופטי בית המשפט העליון אלכס שטיין, חאלד כבוב, יחיאל כשר – נדרשות לתשובת המדינה עד לחודש יולי.
העתירה, יש לציין, מגיעה על רקע טענת הגופים השונים כי המדינה לא מיישמת את החוק, ובאזורים רבים, בעיקר בירושלים, אין בתי קברות אזרחיים. עוד נטען בעתירה כי גם במקומות שבהם יש חלקות לקבורה אזרחית, הן לרוב מנוהלות על ידי חברות קדישא או מועצות דתיות.
רוצים להישאר מעודכנים?
יתרה מכך, לפי נתוני המרכז הרפורמי לדת ומדינה, מתוך 37 חלקות קבורה אזרחית הקיימות בישראל, 62% מנוהלות בידי חברות קדישא ומועצות דתיות, בעוד שבירושלים עצמה אין כלל מענה לקבורה אזרחית.
בעמותת 'חדו"ש – חופש, דת ושווין', ציינו לאחר הפסיקה כי "שלושת שופטי ההרכב הביעו תרעומת על כך שבחלוף 30 שנה חוק הקבורה האזרחית איננו מיושם, השופטים הדגישו שהחוק מאוד ברור והוא מטיל חובה על השר לשירותי דת להקים בתי עלמין אזרחיים, וזה לא נעשה בירושלים עד כה. השופטים עמדו על החסמים שניצבים בפני חברות קבורה אזרחית שנאלצות להתמודד מול חברות קדישא אורתודוכסיות שלהן הון שנצבר במשך עשרות שנים ונותן להן יתרון כלכלי. השופטים ציינו כי העתירה מעלה שאלות כבדות משקל שלצורך הבירור שלהן יש צורך להוציא צו על תנאי, שמשמעו העברת הנטל מהעותרים למדינה".
nof
ירושלמי
עמובן הרפורמים מעורבים גם כן -הם יודעים טוב מאוד שמה שהם "עושים" זה לא יהדות וה-"גרים" שלהם, נשארו גוים לחלוטין.