מיזם מרגש: הדור הוותיק שהפך להשראה מוזיקלית לסטודנטים

מה קורה כשסיפור חיים ירושלמי פוגש סטודנט צעיר להלחנה? התוצאה כך גילו, יכולה להיות הרבה יותר ממוזיקה. פרויקט "מלחינים בעקבות זיכרון", שהגיע לאחרונה לשיאו בקונצרט חגיגי ומרגש, הצליח לחבר בין סטודנטים מהאקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים לבין אזרחים ותיקים משכונת בית הכרם, וליצור מפגש יוצא דופן בין זיכרון, יצירה וקשר אנושי.

במסגרת המיזם, שמתקיים זו השנה השלישית ביוזמת היחידה לקהילה ע"ש יצחק נבון של האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בשיתוף עמותת מטב, המשרד לשוויון חברתי והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, ליוו שבעה סטודנטים קשישים וקשישות מבית הכרם במשך חודשים ארוכים. אחת לשבוע הם הגיעו לבתיהם, שתו יחד קפה ותה, האזינו לסיפורים אישיים, לזיכרונות ילדות, לעלייה לישראל, לאובדן, לאהבות ולחיים בירושלים של פעם. מתוך המפגשים הללו נולדו יצירות מוזיקליות מקוריות, שכל אחת מהן מספרת סיפור חיים אחר.

ליאור שטרסברג, מנכ"ל עמותת מטב, מספר על החוויה המיוחדת שנוצרה במסגרת הפרויקט: "אנחנו גאים מאוד על שיתוף הפעולה עם האקדמיה. מדובר בפרויקט שהצליח לייצר חיבורים מרגשים בין עולמות שונים, צעירים ובנות הגיל השלישי, מוזיקה וסיפורי חיים. שיחד הם מייצרים קהילה בין מי שאחרת לעולם לא היו נפגשים. הפרויקט המחיש לכולנו אילו קשרים אמיצים ואילו תוצרים מרהיבים החיבורים בין הדורות יכולים להוליד".

אחת היצירות הבולטות שנולדו במסגרת המיזם היא "רוח אין קץ", שהלחין הסטודנט דיוויד קרקאואר בעקבות סיפורה של סימה כהן. סימה נולדה במרוקו ועלתה לישראל בגיל תשע. מאז בנתה את חייה בירושלים, עבדה בעיריית ירושלים וגם כיום, לאחר פרישתה, ממשיכה להיות פעילה בקהילה, להתנדב, לשחות, לבלות עם משפחתה ולשיר במקהלה. במהלך המפגשים שיתפה את דיוויד בזיכרונותיה ובסיפורים על בעלה המנוח, שהיה מורה אהוב ומוערך. היצירה שיצר נעה בין עצב לתקווה ומבקשת לבטא את כוח החיים והאופטימיות שמלווים אותה.

סיפור מרגש נוסף נולד במפגשים בין הסטודנט יוני קרקאואר לבין שמואל דוד, ניצול שואה יליד בולגריה. שמואל שיתף בזיכרונות ילדותו מהשואה, באובדן שחווה ובדרך שבה בנה חיים חדשים בירושלים לאחר המלחמה. בעקבות המפגשים הלחין יוני את היצירה "Songs Without Words", המחולקת לשלושה פרקים – ילדות, חורבן והתחדשות – ומספרת דרך הצלילים את מסעו האישי של שמואל.

גם ביתה של נצחיה בר טוב הפך למקור השראה מוזיקלי. הסטודנטית שני ברגר, שביקרה אצלה לאורך הפרויקט, נחשפה לעולם עשיר של ציורים, נופי ירושלים, פרחים ויצירות אמנות שיצרה במשך עשרות שנים. לצד האמנות הכירה גם את סיפורה של אישה שהקדישה שנים רבות לעבודה סוציאלית עם עיוורים. מתוך ההיכרות הזו נולדה היצירה "תמונות בדירה", המחברת בין מוטיבים של יהדות, טבע ונופיה של ירושלים.

בקונצרט הסיום, שנערך בירושלים בליווי אנסמבל מיתר, ישבו בקהל הקשישים והקשישות לצד ילדיהם ונכדיהם והאזינו לסיפורי חייהם מקבלים פרשנות מוזיקלית חדשה. עבור רבים מהם, הרגעים המרגשים ביותר לא היו דווקא על הבמה, אלא הקשרים שנרקמו לאורך הדרך.