השבוע התבשרנו סופית על עזיבתו של אשטה אווקה, שנפרד מאיתנו וישחק בעונה הבאה בבאטומי הגיאורגית.
הפרידה, המפתיעה למדי למען האמת, מחייבת התייחסות מיוחדת, כיוון שאווקה הוא לא עוד שחקן בהפועל ירושלים, אלא סמל של הקבוצה והקפטן הבלתי מעורער שלה.
בניגוד לסמלים הגדולים שלנו, כמו אלי בן רימוז' ומישל דיין, שהיו בראש ובראשונה שחקנים מצטיינים בכל קנה מידה ארצי ואף היו חלק מנבחרות ישראל של זמנם, הרי שאווקה מסמל סוג אחר של סמל – כזה שאולי מתאים יותר להפועל ירושלים הצנועה של ימינו.
אווקה התחיל אצלנו בגיל צעיר בליגת השכונות, שהיא מעין חוג כדורגל, ומשם עבר לאקדמיה שהקים וטיפח גדי כרמלי בחוות הנוער הציוני. זאת לאחר שגדי זיהה והאמין בילד הצנום והביישן, שכל מה שרצה היה לשחק כדורגל.
יש לי זיכרון אישי של גדי ואווקה עורכים אימון בוקר אישי במגרש בחווה, וכרמלי, כדרכו, התלהב והבטיח שהילד הזה עוד ישחק ויצטיין בבוגרים של הקבוצה. בזמנו זה נשמע שאפתני, שכן אווקה מעולם לא היה מסוג השחקנים המוכשרים שבולטים ממבט ראשון, גם למי שאינו עכבר כדורגל.
בעבודה קשה ובהתמדה הצליח הנער הצעיר להתקדם, להגיע לקבוצת הנוער ומשם גם לבוגרים, ששיחקו אז בליגה הלאומית, ולכן היה קל מעט יותר להשתלב בהם ולצבור ניסיון וביטחון.
עם הזמן הפך אווקה לשחקן הרכב, ויש לתת לזיו אריה הרבה קרדיט על כך שלא חשש להשליך אותו, יחד עם צעירים נוספים, למים הקרים של ההרכב הראשון.
רוצים להישאר מעודכנים?
משם הדרך לסרט הקפטן כבר הייתה קצרה, ומה שהיה חסר לו בטכניקת משחק משובחת, הוא ידע להשלים במשחק הקרבה ללא תנאי. לא נשכח לאווקה את הרגעים הגדולים בדרבי, ובמיוחד את פוזת ה"קראטה קיד" לאחר שכבש מול היציע הצהוב הנדהם. בעונה האחרונה הוא, יחד עם נדב זמיר, היה מהבודדים שהשתפרו והצטיינו, וסייעו לנו לשרוד עונה נוספת בליגת העל. ללא השערים החשובים שכבש, מי יודע היכן היינו מסיימים.
כעת נותר לנו לאחל לו הצלחה רבה בדרכו החדשה והמסקרנת בליגה הקרה של מזרח אירופה. אני בטוח שגם שם הוא יידע לתת את 100 האחוזים שלו. משחק ההקרבה והמלחמה, יחד עם היכולת שהשתפרה מאוד בשנים האחרונות, יחברו אליו גם את האוהדים החדשים. בתקווה שימצא שם בית זמני בלבד, עד שיגיע היום שבו יחזור לביתו האמיתי – הפועל ירושלים.
אלי דניאל
בכתבה משווים את מישל דיין לאלי בן רימו׳ז,איך אפשר בכלל בן רימו׳ז היה גדול שחקני הפועל וכמה רמות מעל מישל דיין שנהפך מלקק לביתר.