"טעות היסטורית" – מתחם היסטורי בלב העיר יהפוך לבית ספר חרדי

ירושלים לאן? את השאלה הזו שואלים את עצמם רבים, בניסיון להבין את הכיוון אליו הולכת העיר. אולי נכון יותר לומר – את הכיוון אליו מושכים את העיר האנשים שמנהלים אותה? וכרגע המצב אינו נראה טוב, לפחות לא מהזווית הליברלית-ציונית-חילונית.

בימים האחרונים מתחוללת בכיכר ספרא עוד מיני דרמה פוליטית-תכנונית. הסיבה: מועצת העירייה אישרה ברוב קולות תוכנית בנייה ושימוש חורג שנויה במחלוקת במתחם בית החולים ההיסטורי "ביקור חולים". ההחלטה הדרמטית מעניקה אישור להקמת בית ספר וסמינר חרדי לבנות במבנה המזרחי הפונה לרחוב הנביאים, אשר תוכנן על ידי האדריכל המפורסם קונרד שיק ונחשב לנכס לשימור מובהק.

כדי להעביר את אישור ההקצאה נדרש רוב של 16 קולות במועצה. חברי סיעת "האיחוד הירושלמי" בראשות יוסי חביליו ו"התעוררות" בראשות אדיר שורץ שהתנגדו למהלך נותרו חסרי אונים אל מול לחצים שהופעלו עליהם – ובמהלך ההצבעה הם העדיפו להימנע ולא להתנגד – גם כי הם במיעוט והתוכנית היתה עוברת בכל מקרה.

ההקצאה, כאמור, שנויה במחלוקת בלשון המעטה. ישנה התנגדות משפטית ואף מקצועית חד משמעית להעברת המבנה לטובת בית ספר חרדי, מכמה סיבות. לפני ההצבעה שיגר סגן ראש העיר יוסי חביליו מכתב הגורס כי ישנה מניעה משפטית חמורה לאשר את ההקצאה במקום שיועד במקור למבנה בריאות. הוא הדגיש כי חברת "ביקור חולים" או קופת חולים אינן רשאיות לעשות שימוש במבנה לצרכי חינוך.

בשיחה עם "כל העיר" תקף חביליו בחריפות את ההחלטה: "כיום מרכז העיר ירושלים עדיין אינו חרדי, וקו הגבול בין השכונות החרדיות למרכז העיר עובר ברחוב הנביאים. הכנסת בית ספר חרדי ענק למבנה ביקור חולים מסמן שקו הגבול עובר לרחוב יפו וגם מרכז העיר הופך להיות חרדי".

לדברי חביליו, "מעבר לכך, מבנה בית החולים ביקור חולים הוא מבנה נהדר וייחודי לשימור. דווקא במיקום מרכזי ובמבנה כזה ראוי שהשימוש יהיה למרכז תרבות ומתחם בילוי, שיהיה מוקד משיכה לכל האוכלוסיות בירושלים ומחוצה לה. זוהי טעות היסטורית, אני מקווה שראש העיר יתעשת וימנע את ההקצאה".

סגן ראש העיר שורץ, שהתנגד להקצאה כאמור, מוסיף: "קודם כל יש כאן תחושת החמצה. מבנה ייחודי כזה יכל להפוך למרכז תרבות ואמנות שהיה מושך אליו מבקרים מכל המדינה, כפי שנעשה במבנים לשימור בכל העולם. בנוסף, אני סבור שיש כאן פגיעה בילדים שילמדו בו: המבנה ממוקם במרכז העיר, מרחב ליברלי ופתוח, בין 2 אתרי בנייה אינטנסיביים מאוד, הרכבת הקלה והרכבת הכבדה, ולא מותאם לבית ספר בכלל ולא כזה בפרט. הציבור הירושלמי ישא בעלות של שכירות ושל התאמת המבנה, והתלמידים בקצה יקבלו מבנה רע. אם כן, הדבר מעורר תמיהה בנוגע למטרה של המהלך הזה והאם אין כאן כוונה בתקיעת עוגן חרדי במרכז העיר ותו לא".

הרב נתן קרמר מעמותת 'ירושלים שקופה' פנה במכתב דחוף לראש העיר וליועץ המשפטי לעירייה וטען כי ההקצאה אינה חוקית. יש לציין כי ועדת ההקצאות המקצועית היתה מודעת לכך, כי על פי התוכנית החלה על המבנה לא ניתן להשתמש בו כבית ספר, ולכן קבעה כי מרכז החינוך העצמאי יקדם הליך של שימוש חורג, אולם מקורות משפטיים בכירים מסרו ל"כל העיר" כי על פי נוהל ההקצאות של משרד הפנים המחייב את העירייה – לא ניתן להקצות נכס לשימוש שונה מיעודו על פי התוכנית.

במועצה לשימור אתרים הביעו התנגדות נחרצת למהלך. האדריכלית צפי שלף, מנהלת סניף ירושלים במועצה מדגישה כי "המועצה לשימור אתרים סבורה כי הקצאתו של אתר היסטורי ומונומנטלי זה לשימושו של מגזר סקטוריאלי, כזה או אחר, עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי הרחב. החלטה זו פוגעת בזכותו של הציבור הכללי ושוללת ממנו גישתו אליו".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

לדבריה, "ההחלטה לקחת מבנה המיועד לשימור מלא והסבתו לשימוש ׳חדש׳ כבית ספר פרטי, מתעלמת מן ההשלכות הבלתי נמנעות של מהלך זה. מהלך הטומן בחובו ביצוע שינויים והתאמות במבנה, שינויים לצורכי המוסד החינוכי ולדרישות הפדגוגיות.

"משמעות הדברים ברורה: מדובר בפגיעה בלתי הפיכה בנכס מורשת-תרבות ירושלמי מן המעלה הראשונה. פגיעה שאין לה הצדקה ערכית, תכנונית וציבורית, ואשר השלכותיה ילוו את העיר לדורות".

מנגד, בעירייה טוענים כי המהלך נותן מענה למצוקת המבנים החריפה של המגזר החרדי בעיר, ומנצל מבנה שעמד שומם ולא שימש את הציבור.

לטענתם, התוכנית תבוצע תוך הקפדה על חוקי השימור הרלוונטיים ותביא לפיתוח המרחב כולו. "מדובר במבנה המצוי בבעלות פרטית, שנשכר על ידי העירייה כדי לתת מענה לצורך ממשי שקיים באזור למבני חינוך", כך בתגובה הרשמית של העירייה. "טרם השכרת המבנה, בוצעה בדיקת היתכנות משפטית ותכנונית באשר לשימוש בנכס למטרת מוסד חינוכי, וזאת בהתאם לייעוד הקבוע בתב"ע המאושרת. העירייה מכירה בערך המונומנטלי של המבנה ותעגן את ערכו השימורי במסגרת הסכם השימוש בנכס אל מול העמותה".