כשנכנסתי לתפקיד מנהל מחוז ירושלים ב-16 באוגוסט 2023, איש לא יכול היה לדמיין שבחלוף פחות מחודשיים תיכנס ישראל לאחת התקופות המורכבות בתולדותיה. מלחמת חרבות ברזל ומבצעי החירום שבאו בעקבותיה הציבו בפני מערכת הבריאות אתגר עצום. אך בדיעבד, דווקא התקופה הזו חידדה עבורי את אחד הלקחים החשובים ביותר למדיניות הבריאות בישראל.
מערכת בריאות אינה נמדדת רק ביכולת שלה להגיב לחירום. היא נמדדת ביכולת שלה להמשיך לטפל בשגרה גם בזמן חירום.
זה נשמע כמעט מובן מאליו, אבל במציאות זהו אתגר ניהולי, רפואי וערכי מהמעלה הראשונה. הרי סוכרת אינה יוצאת להפסקה בזמן מלחמה. גם מחלות לב, סרטן, היריון בסיכון, דיכאון או הצורך בבדיקת קולונוסקופיה מצילת חיים אינם ממתינים לסיום הלחימה. אם מערכת הבריאות מפסיקה לעסוק ברפואה פעילה ומתמקדת רק במשבר המיידי, היא עלולה לייצר את משבר הבריאות הבא.
זו הייתה תפיסת העולם שהובילה אותנו בירושלים לאורך כל התקופה: לא רק לשמור על הרציפות התפקודית, אלא להמשיך לפתח, להרחיב ולבנות.
מחוז ירושלים הוא אולי המחוז המורכב ביותר במערכת הבריאות בישראל. הוא מאגד אוכלוסיות מגוונות, קהילות שונות וצרכים רפואיים המשתנים מאזור לאזור. דווקא במציאות הזו למדתי שאין פתרון אחד שמתאים לכולם, אבל יש ערך אחד שמחבר את כולם: הזכות לרפואה איכותית, נגישה ושוויונית, קרוב לבית.
בזמן שהמדינה עסקה, ובצדק, בניהול המלחמה, המשכנו להקים ולהרחיב למעלה מ-20 מרפאות ומרכזים רפואיים ברחבי המחוז. הוספנו אלפי מטרים של שירותי רפואה חדשים, פתחנו שירותים חדשניים והבאנו יכולות שבעבר היו שמורות בעיקר לבתי החולים אל תוך הקהילה.
מאחורי המהלכים הללו עמדה תפיסה פשוטה: הרפואה הטובה ביותר היא זו שפוגשת את המטופל קרוב לביתו, במקום הבטוח והמוכר לו.
לא ייתכן שתושבת בית שמש, מעלה אדומים או גוש עציון תידרש לנסוע לעיר אחרת כדי לקבל שירות רפואי מתקדם. לא כל בדיקה חייבת להתבצע בבית חולים. לכן השקענו בהבאת הרפואה המתקדמת לקו הראשון של המפגש עם המטופל, למרחק הליכה, מרחק עגלה או כפכפים מהבית.
כך הוקמו והורחבו שירותים כמו קפסולת המעי הדק במרכז לב תלפיות, שירותי גריאטריה מרחוק, שירותי בריאות הנפש בקהילה, מערכי שיקום ואשפוז בית, פיזיותרפיה מתקדמת עם טכנולוגיות חדשניות, שירותי Tyto לאבחון מרחוק, משקפי מציאות מדומה לילדים ובינה מלאכותית המסייעת לצוותים רפואיים להחזיר את המבט והמיקוד למטופל במקום למסך.
כיום כללית מובילה את ירושלים והסביבה בזמינות השירותים ומציגה זמני המתנה קצרים ברוב המכריע של מקצועות הרפואה היועצת.
אחד המהלכים שאני גאה בהם במיוחד הוא הקמת חממת החדשנות המחוזית. בעולם שבו האתגרים הרפואיים משתנים במהירות, לא מספיק להפעיל את מערכת הבריאות. צריך להמציא אותה מחדש, כל הזמן. החממה אפשרה לנו להפוך את ירושלים למעבדת פיתוח חיה, שבה רעיונות של אנשי השטח הופכים לפתרונות עבור מאות אלפי מטופלים. מטכנולוגיות בינה מלאכותית ועד מודלים חדשים של רפואה קהילתית, המטרה הייתה אחת: לקצר מרחקים, לפשט תהליכים ולהעניק למטופל רפואה טובה יותר, זמינה יותר ואנושית יותר.
במקביל, ירושלים הפכה גם למעבדה לאומית לניהול בריאות בחירום. קלטנו עשרות אלפי מפונים, הקמנו מרפאות בבתי מלון בתוך ימים ספורים, הרחבנו את שירותי בריאות הנפש, הפעלנו מסגרות לילדי עובדים כבר בימים הראשונים ללחימה ושמרנו על זמינות רפואית עבור מאות אלפי תושבים גם תחת אזעקות וטילים.
כל אלה לא היו מתאפשרים ללא אלפי עובדות ועובדי כללית במחוז ירושלים: רופאות ורופאים, אחיות ואחים, אנשי מקצועות הבריאות, מנהלים, עובדי מינהל ומשק, שפעלו במסירות יוצאת דופן גם בימים של חוסר ודאות, כאב וחרדה. הם הגיעו מדי יום כדי להעניק למטופלים לא רק טיפול רפואי, אלא גם תחושת ביטחון ויציבות. עבורי, הם הפנים האמיתיות של מערכת הבריאות.
אבל הלקח החשוב ביותר שאני לוקח איתי אינו קשור רק למלחמה.
הוא קשור לעתיד מערכת הבריאות בישראל.
ארז לוי, מנהל מחוז ירושלים בכללית (צילום: ארנון בוסאני
רוצים להישאר מעודכנים?
האתגר הגדול של העשור הקרוב לא יהיה רק מחסור בכוח אדם או בתקציבים. האתגר יהיה היכולת להעביר יותר ויותר רפואה איכותית, מתקדמת ומבוססת טכנולוגיה אל הקהילה. להפסיק לראות בבית החולים את מרכז הכובד של המערכת, ולהבין שהעתיד נמצא קרוב לבית המטופל.
ירושלים הוכיחה בשנים האחרונות שאפשר לעשות זאת גם בתקופה הקשה ביותר שידעה המדינה.
ואולי זה הלקח החשוב ביותר: דווקא בזמן משבר אסור לעצור. דווקא בזמן מלחמה חייבים להמשיך לבנות את מערכת הבריאות של היום שאחרי.
בנימה אישית, עם סיום תפקידי כמנהל מחוז ירושלים, אני מבקש להודות על הזכות לשרת את תושבי העיר והמחוז ולאחל לכולם בריאות איתנה. יש מקומות שעובדים בהם, ויש מקומות שנכנסים ללב. ירושלים היא המקום הזה. וכשירושלים נכנסת ללב, היא נשארת שם לתמיד.
תגובות