המאבק החדש ברחביה: "התוכנית תהפוך את רחוב עזה לקניון צר"

מלחמת נדל"ן, תשתיות ושימור יצרית וחסרת פשרות מסעירה ביממות האחרונות את שכונות היוקרה הוותיקות בבירה, ומאיימת לגור את הדרגים התכנוניים אל תוך עימות משפטי חזיתי במועצה הארצית לתכנון ובנייה. שבועיים בלבד לאחר שהוועדה המחוזית אישרה לפרסום את התוכנית השנויה במחלוקת ברחוב עזה 29 פינת רחוב האר"י, הפרשה עולה שלב. מינהל קהילתי 'גינות העיר', בשיתוף פורום אדריכלים ותושבים, שיגר פנייה דחופה אל יו"ר הוועדה המחוזית, שירה תלמי-באבאי, בדרישה לקבלת רשות ערעור בפני ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית. התושבים מזהירים מפני אסון אורבני שישנה לצ לצמיתות ובצורה בלתי הפיכה את פניה של ירושלים ההיסטורית.

בבסיס ההתקוממות התכנונית עומדת תוכנית המציעה לבצע התחדשות בנכס בלב רחוב עזה (מספר 29). אלא שהאישור שניתן ליזם כולל סעיף חריג – מתן היתר חוקי לבנייה מסיבית של קומות מסחר ומגורים על "קו אפס" של המגרש לכל גובהו הפונה ישירות אל חזית הרחוב, תוך מחיקה מוחלטת של קו הבניין הקדמי הקיים בשטח. במינהל הקהילתי מבהירים כי מדובר בפגיעה אנושה ודורסנית בתוכנית האב המיתולוגית של רחביה וקרית שמואל (משנת 2015) – שנקבעה כחוק סטטוטורי מחייב שמטרתו המוצהרת היא שימור אופי הרחובות, הגדרות, קנה המידה של גושי הבניינים והצמחייה ההיסטורית בשכונה.

אזהרת האדריכלים: פגיעה באור, באוויר וסכנה לקניון חנוק

מובילי המאבק האזרחי, ובהם אדריכלית רונית לומברוזו (יו"ר הפורום האורבני) והמתכנן אדריכל איליאס מסינס, חושפים נתונים מבהילים לגבי עתידו של ציר התנועה הראשי של השכונה. על פי הניתוח שביצעו, אישור הבנייה על קו אפס בעזה 29 יצמצם בפועל את רוחב הרחוב השלם בכ-4 מטרים. "ברגע שיינתן אישור חריג כזה ליזם בודד, לא ניתן יהיה לסרב לבקשות דומות של בניינים סמוכים שירצו להתיישר קדימה", נכתב בהתנגדות. "רחוב עזה יהפוך מפרבר ירוק ויפה ל'קניון אורבני' חנוק וצר, עם פגיעה קשה ואנושה באור השמש, באוויר הפתוח ובנראות הכללית".

בנוסף, הפעילים מזהירים כי צמצום רוחב הכביש יחסום וימנע לחלוטין כל יכולת עתידית של עיריית ירושלים לפתח את המרחב הציבורי לטובת מדרכות רחבות להולכי רגל, נטיעת עצי צל חיוניים, הקמת שבילי אופניים מוסדרים או סלילת נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) הנחוצים לעיר.

"רווחים פרטיים על חשבון הציבור. ניתן למגן מבלי לפרוץ קווים"

בבקשת הערר מופנית אצבע מאשימה לעבר החלטת הוועדה המחוזית, בטענה כי העניקה משקל פסול ומופרז לשיקולים כלכליים של היזם על חשבון האינטרס של הציבור. "אנחנו מבינים לחלוטין את הצורך החיוני למימוש זכויות בנייה, חיזוק מבנים והוספת ממ"דים קריטיים להגנת הדיירים בעת מלחמה", נכתב. "אבל ניתן לתת מענה בטיחותי מושלם לפרויקט באמצעות הוספת הממ"דים והחיזוקים בחזיתות ובקווי הבניין הצידיים כמקובל, מבלי לחרוג מקווי הבניין הקדמיים ומבלי להרוס את רחוב עזה. אין לאפשר השאת רווחים פרטיים מטורפים של קבלנים על חשבון המרחב הציבורי של תושבי ירושלים".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

הבקשה חושפת פגם משפטי ומנהלתי נוסף: שינוי כה דרמטי ויסודי במדיניות השכונות ההיסטוריות בוצע בפרסום מהיר בערב חג הסוכות, ללא קיומו של שיח ציבורי מוסדר, ללא ניהול הקונפליקטים הקהילתיים וללא הגשת חוות דעת מקצועית ספציפית של אגף התכנון ומחלקת השימור בעירייה לגבי השפעת המהלך על הרחוב כולו. בקשת הערר אף מעלה טענה מורכבת לפיה חלק משכני הבניין נמנעו מהגשת התנגדויות רק מתוך שיקול פיננסי אישי, מתוך ציפייה כי בעתיד הם ייהנו מחריגות בנייה דומות בנכסים שלהם. רשימת המתנגדים הרשמית כוללת עשרות תושבים קבועים מרחובות התיבונים, בן לברט, ארלוזורוב, חרל"פ, אלחריזי וסעדיה גאון, לצד בתי עסק מובילים וחברות יזמות מקומיות. הפעילים קוצבים לוועדה אולטימטום ברור, ומבהירים כי במקרה של דחיית בקשת הערעור, לא יהיה מנוס מפנייה לבית המשפט ונקיטת כל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותם כדי להציל את רחוב עזה.

הוועדה המחוזי: הבקשה כלל לא רלוונטית"

מהוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים נמסר: "מדובר בתוכנית שאושרה בחודש מאי. פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת בקשה לערר הוא 15 יום מהחלטה, כך שהבקשה בחלוף חמישה חודשים כלל לא רלוונטית.

"נציין כי לגבי עזה 29, הוועדה קיבלה חלקית את ההתנגדות של המינהל הקהילתי ובהחלטתה קבעה לצמצם את היקפי הבנייה, ביחס לתוכנית המופקדת, כך שתהיה בהלימה לתוכנית המתאר של רחביה".