שופטים מטעם? משפט נתניהו והשאלות הנוקבות סביב ניהול ההליך

בכל הכבוד לו לשופט (ויש כבוד) גם הוא איש מקצוע המועסק על ידי המדינה וגם לו יש חובות. מעבר לחובתו לפעול לשם עשיית צדק, עליו גם לפעול בדרך יעילה כדי להביא את המשפט לידי סיום, ובכל המהירות.

הדבר חשוב בראש ובראשונה לנאשם עצמו, אשר עובר עינוי דין ומודאג מפני התוצאה. מלבדו גם ישנם גם בעלי אינטרסים אחרים שתוצאת המשפט חשובה להם. גם לציבור עצמו יש עניין בכך. זה מצפה שמערכת המשפט תבוא חשבון עם נאשם שהורשע.

במציאות הדברים רחוקים מלהיות כך. למרבה הצער העומס המוטל על בתי המשפט לא מאפשר לקיים משפטים ביעילות. יש נאשמים, בעיקר אלה שממילא יורשעו, הפועלים דווקא בדרך שנועדה "למרוח" את המשפט עד כמה שניתן ואפשר וכך "לדחות את הקץ", דהיינו את עונשם, כדרך שכבר לא יהיה בו טעם. חלוף הזמן במשפטים של נאשמים כאלה משחק לטובתם.

יש גם משפטים פליליים שעצם קיומם בפני עצמו משליך באופן דרמטי על כלל החברה. מדובר במשפטים בעלי השלכות רוחב גם כלפי "בעלי עניין חיצוניים". למתרחש במשפט, בוודאי לתוצאתו, עלולה להיות בעלת השלכה משמעותית עבורם. אלה עוקבים אחר המתרחש במשפט, מעניקים לראיות פרשנויות משלהם כקרדום לחפור בו, כל אחד בהתאם לאינטרס שלו.

כזה הוא משפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ומכאן החשיבות הנוספת והמיוחדת להקפיד ביתר שאת על סיום משפט במהירות.

לא יכול להיות ספק ששופטי נתניהו היו מודעים היטב לזה. הם ראו שמדובר ב-3 אישומים מורכבים שמייחסים עבירות כבדות משקל ל-4 נאשמים; הם ראו את רשימת עדי התביעה המכילה מאות עדים שאמורים להעיד ועוד מוצגים רבים שיש להגיש; הם ידעו שכל סנגור שלהם יחקור את מאות העדים בחקירות נגדיות. מעל לכל, והרי הם "בתוך עמם יושבים", לא יכול להיות שלא הבינו את החשיבות הציבורית הרחבה של משפט זה. מכאן היו חייבים לפעול בדרך לסיים משפט זה בכל המהירות.

דווקא לשופטים היה "כל הזמן שבעולם". הם הרי מונו באופן מיוחד לדון רק בתיק זה, ולהקדיש לתיק זה, ולתיק זה בלבד, את כל הזמן . היה עליהם לקבוע מספר ישיבות גדול מראש, להקצות שעות רבות לכל דיון, ולהקפיד על כך שאף סנגור לא "ימרח זמנים".

שופטי נתניהו לא פעלו כך, ויש הטוענים כי פעלו ממש ההיפך. לא רק שלא קבעו מספר גדול של ישיבות (החוק מחייב לשמוע משפט מידי יום), הם גם לא ויתרו על "חופשות", פגרות ושאר עניינים. הם גם אפשרו לסנגורים "למרוח" כל חקירה נגדית למשך זמנים בלתי מתקבלים על הדעת. דוגמה בולטת היא עדותה של הדס קליין שלמרות שניתן היה לסיימה בתוך שעות בודדות, הוקצו לא פחות מ-9 ישיבות לשמוע את עדותה. וכך גם אחרים.

עו"ד קובי קמר, www.kamarlaw.co.il

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

למעשה פעלו בדרך אשר שירתה היטב את אופציית המריחה. הם ממש "שיחקו לידי הנאשם". בכלל זה חזרו ונעתרו לעשרות בקשות לביטול ו/או קיצור ישיבות, בתואנה של "צרכים מדיניים-בטחוניים" וזאת למרות שהיו מודעים להבטחתו של נתניהו לשופטי "בג"ץ ה-11:0", שיוכל לנהל את ענייני המדינה וגם להתייצב למשפטו. הם היו מודעים לכך שדווקא היה לו הרבה זמן כדי לפעול לשם צרכים אישיים. בכלל זה לחוקק חוקים כדי שיחזיקו אותו בשלטון, ובמקביל – חוקים שמטרתם היתה לגרום לביטול משפטו. בצד זה גם לא התבייש לבקש חנינה, זו ששמורה לעבריין, בין שהורשע ובין שמסכים להודות ולקבל אחריות ומתחנן על נפשו ותוך שגם נשיא ארה"ב נכנס לקלחת וגם גייס את שגריר ארה"ב כדי "לעשות צחוק מהמשפט".

כך חלפו כ-6 שנים, וסופו של המשפט, זה שנתניהו חזר וטען ש"אין כלום", ואף הסביר כמה הוא "מת" להוכיח את חפותו, לא נראה באופק.

אם נדרשת עוד ראיה לדרכם של שופטים אלה להיטיב עם נתניהו, זו באה בדמות עוד דבר, בעיני חמור ואפילו אסור. שופטים אלה יודעים היטב שאסור להביע דעה על תוצאת משפט בטרם שמעו את מלוא הראיות. בוודאי אסור להם לעשות זאת מיוזמתם. והנה, כאשר המשפט עוד היה בעיצומו, כינסו את הצדדים לישיבה שבה "הביעו דעתם" שיש קושי להרשיע את נתניהו בעבירת השוחד בתיק 4000. לא יכול להיות ספק שהם גם ידעו שהסנגורים ינצלו אמירה כזאת כדי להכריז ש"התיק התרסק". אי אפשר לחשוב לרגע ששופטים לא מבינים את ההשלכה החמורה של הפצת דעה זו בפרהסיה. למרות זאת לא אסרו על הפצת תכני אותה "דעה". כמובן שהסנגורים מיהרו להפיץ וגם "לחגוג".

רק אחרי סיום עדותו של נתניהו, זו שהייתה אמורה להיות פשוטה ונמשכה על פני כשנה וחצי, "נזכרו" לפתע שאולי לא יספיקו לסיים את המשפט לפני שהשופטת רבקה פרידמן-פלדמן תפרוש. שופטת זו היתה כבת 62 בתחילת המשפט וידעה היטב שבגיל 70 היא אמורה לפרוש. ככל שהייתה מנהלת את ההליך ביעילות, הייתה יכולה ליתן את פסק הדין כבר מזמן ולאפשר מיצוי הליכי ערעור בכל ההקדם. והנה, רק עכשיו, כשהיא כבת 68 "נזכרה" שבתוך שנתיים היא אמורה לפרוש. כדרך "לייעל" את המשפט, שוב חזרו על אותה "דעה" שאולי תניע את התביעה לחזור בה מאישום זה וכך אולי יהיו פחות עדי הגנה. כך גם "נזכרה" רק כעת לקבוע שמכאן ולהבא בדעתה לקבוע 5 ישיבות בכל שבוע ואשרי המאמין שחשבה שזה יתאפשר.

עצם התמשכותו של המשפט גרמה בפני עצמה נזק חמור לחברה הישראלית, וגם שירתה היטב את האינטרסים של נתניהו (וגם של נאשמים אחרים, שלמרות שהם עוברים עינוי דין, גם הם מבינים שהזמן פועל לטובתם). אני מסרב לחשוב ששופטים מקצועיים לא מבינים את ההשלכה החמורה של התנהלותם על החברה בישראל וכלל לא מופתע מאלה שטוענים שהתנהלות זו שופטי נתניהו הייתה מכוונת כדרך "לשחק" לידיו של נתניהו.

האמנם? תשפטו בעצמכם.