מה קרה לתדמית העירייה? הנתונים החדשים על ירושלים מפתיעים

נתוני הסקר החברתי 2025 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שינוי משמעותי ביחסם של תושבי ירושלים לתפקוד העירייה ולשירותים שהיא מעניקה, בהשוואה לנתוני הסקר המקביל משנת 2015. הנתונים פורסמו ביום ביום רביעי האחרון,23.9, במסגרת פרסום הלמ״ס בנושא עמדות הציבור כלפי הרשות המקומית.

על פי נתוני הלמ״ס, שיעור בני 20 ומעלה בירושלים המעריכים באופן חיובי את תפקוד הרשות המקומית עלה מ-39 אחוזים בשנת 2015 ל-68 אחוזים בשנת 2025 – עלייה של 29 נקודות אחוז בתוך עשור.

הלמ״ס מציינת כי גם בערים גדולות נוספות נרשמו שינויים בהערכת תפקוד הרשויות המקומיות. בירושלים, שיעור המעריכים את תפקוד העירייה באופן חיובי בשנת 2025 עומד על 68 אחוזים, לעומת 66 אחוזים בכלל האוכלוסייה בישראל.

גם בתפיסת השוויוניות נרשמה עלייה שיפור משמעותי נרשם גם בתפיסת השוויוניות של השירותים העירוניים. שיעור תושבי ירושלים הסבורים כי הרשות המקומית מספקת שירותים באופן שוויוני לכלל קבוצות האוכלוסייה עלה מ־35 אחוזים בשנת 2015 ל־67 אחוזים בשנת 2025 – עלייה של 32 נקודות אחוז. לפי נתוני הלמ״ס, גם מדד זה מציב את ירושלים מעל הממוצע הארצי, שעמד ב־2025 על 6 אחוזים.

שביעות הרצון מהשירות עלתה

גם במדד שביעות הרצון מהשירות שהתקבל נרשמה בירושלים מגמה חיובית. לפי נתוני הסקר, שיעור התושבים שפנו לקבלת שירות והיו מרוצים ממנו עלה מ-56 אחוזים בשנת 2015 ל-70 אחוזים בשנת 2025.

בהשוואה לערים גדולות אחרות, בתל אביב־יפו שיעור המרוצים ירד מ־84 אחוזים בשנת 2015 ל-78 אחוזים בשנת 2025, ובחיפה נרשמה ירידה מ-66 אחוזים ל-63 אחוזים.

מגמה דומה נרשמה גם בשביעות הרצון מיחס עובדי הרשות. בירושלים שיעור המרוצים עלה מ־63 אחוזים בשנת 2015 ל-70 אחוזים בשנת 2025, בעוד שבתל אביב-יפו הוא ירד מ-83 אחוזים ל-77 אחוזים, ובחיפה מ-70 אחוזים ל-65 אחוזים.

ומה לגבי המידע שהעירייה מספקת?

הסקר מצביע גם על היבט נוסף של השירות העירוני – הנגשת המידע לתושבים.

בשנת 2025, 73 אחוזים מהפונים בירושלים דיווחו כי קיבלו מידע ברור ומדויק לגבי תהליך קבלת השירות, לרבות התנאים לקבלתו, המסמכים הנדרשים ומשך הטיפול.

נתוני הלמ״ס משקפים גם שינוי באופן שבו תושבים מקבלים שירות מהרשות המקומית. במהלך העשור האחרון חל מעבר ממפגשים ישירים עם פקידים לשימוש גובר בשירותים מקוונים, כאשר האינטרנט הפך לאמצעי הפנייה השכיח ביותר לרשויות המקומיות.

לפי הלמ״ס, לצד העלייה בהערכת תפקוד העירייה, 70 אחוזים מתושבי העיר דיווחו ב־2025 כי הם נותנים אמון בעירייה. הנתונים מציגים תמונה של שינוי בעמדות הציבור הירושלמי כלפי הרשות המקומית לאורך העשור האחרון, הן ביחס לתפקודה והן ביחס לאופן שבו השירותים העירוניים ניתנים לתושבים.