עיריית ירושלים חנכה את "דרך חיים גורי", על שמו של המשורר, הסופר, העיתונאי והיוצר הדוקומנטרי חיים גורי ז"ל, חתן פרס ישראל, יקיר ירושלים ואיש הפלמ"ח שלחם במלחמת ששת הימים והיה בין משחררי העיר. טקס החנוכה התקיים ביום שני, 12 באוקטובר, בשכונת ארנונה, במעמד ראש העיר ירושלים, משה ליאון, ובהשתתפות חברי מועצת העיר, עובדי עירייה, בנותיו ונכדיו של גורי, בני משפחה ואורחים נוספים.
הבחירה בשם "דרך חיים גורי" נושאת משמעות סמלית, המחברת בין חייו, יצירתו ופועלו לבין ההיסטוריה של מדינת ישראל וירושלים. במלאת 60 שנה לאיחוד העיר, מקבל השם משמעות מיוחדת: גורי היה בין הלוחמים שפעלו להגנת ירושלים ולשחרורה במלחמת ששת הימים, והפך את העיר ואת סיפוריה לחלק בלתי נפרד מיצירתו.
דרך חיים גורי (צילום: דברות עיריית ירושלים)
"באב אל ואד" ו"שיר הרעות": המשורר שהפך את ירושלים לזיכרון לאומי
קשרו העמוק של גורי לירושלים החל עוד בימי תש"ח, כשהיה לוחם פלמ"ח צעיר ומשורר שהפך לאחד מקולותיו הבולטים של הזיכרון הלאומי. שיריו המכוננים, ובהם "באב אל ואד", שנכתב בעקבות הקרבות והשיירות בדרך לירושלים, "שיר הרעות" ו"הנה מוטלות גופותינו", שנכתב בעקבות נפילת הל"ה, הפכו לנכסי צאן ברזל של המורשת הישראלית.
שיריו של גורי נשאו את זיכרון הקרבות, את כאב האובדן ואת רוח הרעות של דור הלוחמים, והפכו לחלק מהפסקול התרבותי וההיסטורי של המדינה.
שלושה שבועות לפני איחוד העיר: גורי חזר לירושלים כמפקד ולוחם
ערב מלחמת ששת הימים, שלושה שבועות בלבד לפני איחוד ירושלים, סייר גורי בעיר המחולקת לאורך הקו העירוני לצד עוזי נרקיס. זמן קצר לאחר מכן גויס כמפקד פלוגה בגדוד 962 של חטיבת ירושלים, חטיבה 16, ולחם לאורך הקו העירוני בצפון העיר, באזור שער מנדלבאום ועמדת תורג'מן, תחת אש כבדה. בהמשך תפס הגדוד את רכס שועפט.
לאחר הקרבות הגיע גורי עם חייליו לגבעת התחמושת, שם פעל לאיסוף חללי הלגיון הירדני ולדאגה לקבורתם המכובדת. המעשה הזה ביטא את האנושיות, החמלה ומוסר הלחימה שאפיינו את דרכו.
את חוויות המלחמה ואת משמעות איחוד העיר עיבד גורי ברשימותיו ובספריו, ובהם "דפים ירושלמיים" והאסופה "ולירושלים".
הטקס חנוכת "דרך חיים גורי" (צילום: דוברות עיריית ירושלים)
מההליכות ברחובות ועד הזיתים במחנה יהודה: ירושלים של חיים גורי
השם "דרך חיים גורי" מסמל גם את מסלול חייו האישי של המשורר. גורי נולד בתל אביב, אך בחר להקים את ביתו בירושלים עם רעייתו עליזה ז"ל. הוא נהג לצאת להליכות ארוכות מביתו בשיכון העיתונאים ברחוב פינסקר, דרך גן השושנים, עמק רפאים והאוניברסיטה העברית, ועד לסמטאות העיר העתיקה ולשוק מחנה יהודה.
בשוק נהג להקשיב לאנשים בביישנותו הכובשת, לטעום מהזיתים אצל צדקיהו, שזכו לכינוי "הזיתים של גורי", ולשתות בירה או כוסית ויסקי. כך הפכה ירושלים עבורו לא רק לעיר של קרבות, זיכרון והיסטוריה, אלא גם למרחב אנושי של מפגשים, שיחות ורגעים קטנים של יומיום.
מהשואה ועד מלחמת האזרחים שבתוכנו: המבט החומל של גורי על החברה הישראלית
ביצירתו ידע גורי להכיל סתירות ומורכבויות מתוך מבט חומל ואוהב על החברה הישראלית. סרטו התיעודי "המכה ה-81" סלל דרך להשמעת קולם של ניצולי השואה, ואילו שירו "אני מלחמת אזרחים" ביטא את המתח הפנימי בחברה הישראלית ואת יכולתו להביט בו ללא התעלמות מהכאב ומהסתירות.
גורי נטמן בחלקת יקירי ירושלים, העיר שבה בחר לבנות את חייו ושאותה אהב בכל ליבו. לבקשתו, הונח לצדו שק חול קטן מחוף ילדותו בתל אביב, מחווה אישית שחיברה בין העיר שבה נולד לעיר שהפכה לביתו.
"הדורות אינם הולכים ופוחתים": שיר הרעות שחיבר בין הדורות
טקס החנוכה נערך לפי התאריך העברי, א' בחשוון, יום תפילה על הגשמים, שיש לו זיקה לשירו של גורי "עוד על הגשם".
במהלך הטקס ביצעה נכדתו של גורי, נעמה חמדי, את "שיר הרעות", בליווי אביה, דורון, בגיטרה. הביצוע המשפחתי המחיש את המשכיות מורשתו של גורי ואת אמונתו העמוקה בצעירי הדור.
גורי נהג לומר כי "הדורות אינם הולכים ופוחתים", תפיסה שבאה לידי ביטוי גם בדרכה של בתו, חמוטל גורי חמדי, הממשיכה כיוצרת וכאשת מילים את החוט המקשר בין הדורות.
נכדתו של גורי, נעמה חמדי בליווי אביה דורון שרה את "שיר הרעות" (צילום: דוברות עיריית ירושלים)
משה ליאון: "ירושלים חבה לו חוב עמוק"
ראש העיר ירושלים, משה ליאון, אמר בטקס:
"חיים גורי ז"ל היה מעמודי התווך של הרוח והמורשת הישראלית והירושלמית – משורר דור תש"ח, לוחם, מפקד ואוהב אדם. במלאת 60 שנה לאיחוד ירושלים, העיר שגורי נלחם על הגנתה בששת הימים, שר את שיריה וכתב את דפיה היפים והכואבים ביותר, אנו סוגרים מעגל של כבוד והוקרה.
ירושלים חבה לו חוב עמוק על הקול, הנשמה והערכים שהעניק לה ולמדינה כולה. מנהיגות של עיר נבחנת ביכולת לבנות את העתיד תוך שימור המורשת של ענק רוח כזה, ו'דרך חיים גורי' שתעבור כאן בלב ירושלים, תזכיר לכולנו ולדורות הבאים את אהבת הארץ, הצניעות, הרעות ומוסר הלחימה שהוא הותיר לנו כצוואת חיים".
תגובות