הכנסת (צילום: אמיל סלמן)
הכנסת (צילום: אמיל סלמן)

סיפור קצר לשבת: החשש של העסקן מהכנסת

רגע לפני הבחירות - העסקן הצעיר חשש כי אם הבוס שלו יאבד את התיק בממשלה, גם הוא יעוף לשוק המובטלים העלוב. סיפור קצר לשבת מאת חיים ברעם

פורסם בתאריך: 13.3.20 17:10

לפני הופעתו הגדולה בפסטיבל וודסטוק (1969) אמר הזמר האנגלי המנוח ג'ו קוקר למאות הצופים ברחבה המרכזית: "אני עומד לחסוך מכם את הדברים הרגילים. מוטב לגשת ישר ל'עם מעט עזרה מידידיי'. אתם זוכרים אותו".

הפתיח הזה עלה בתודעתי לקראת הבחירות לכנסת ביום שני השבוע. מרוץ העסקנים הפך ללא רלבנטי, למעט עבור הפוליטיקאים ועוזריהם הזוטרים. העסקן הצעיר יוסי הכט ראה את הדברים בצורה שונה לגמרי. אם אדונו ייאבד את התיק שלו בממשלה, גם הוא יעוף לשוק המובטלים העלוב והמרופט. הכט כבר היה שם והוא זוכר היטב את מבטי הבוז והרחמים ששלחו אליו הפקידים בשירות התעסוקה. אחרי שלוש שנים במשכן הכנסת, עם מעט מאוד עבודה ושעות רבות של בילוי במזנון, הכט פחד עד מוות מעבודה אמתית, עם בוס קשוח ושעות עבודה קבועות.


 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת11"

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 "כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם

 תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]


במכולת השכונתית שלו עקבו אחרי הופעותיו בטלוויזיה, שבהן הצדיק את מעללי השלטון והשליטים. החנווני ואשתו אהבו מאוד את הכט וסיפרו עליו לכל חבריהם. אבל במשך שנים ארוכות היה איש די דחוי. הפופולריות שלו בבית הספר התיכון שאפה לאפס, הנערות הסתכלו דרכו כאילו היה שקוף, וההטפות הפוליטיות שלו נגדו לחלוטין את הדעות שרווחו בכיתה. בצבא היה אפסנאי ולא נהנה במיוחד מהמטלות שלו. הוא עשה כמיטב יכולתו ולא הסתבך בצרות. למעט עשרה ימים בטירונות הוא לא ירה אפילו כדור אחד בכל מהלך השרות. הוא בז לרוב החיילים הקרביים שהגיעו לאפסנאות, כי רק ההתנשאות שלו כלפיהם העניקה לו ביטחון עצמי כלשהו. כאשר העליבו אותו בשל תפקידו הצבאי הלא יוקרתי הוא הבליג עד שהטיח בפני החייל מיכאל ארנון, שיבוא יום שהוא יעמוד אצלו בתור כדי לקבל עבודה. ארנון אמנם לא הגיע, אבל שני "חברים לנשק" אחרים ביקרו אותו במשכן הכנסת וביקשו ממנו המלצות כדי לקבל עבודה או משכנתה בתנאים נוחים. הכט עזר להם במרץ וביעילות שאפיינו אותו תמיד וסירב לקחת חלק בפטפוטים על השרות הצבאי. שניהם נעלבו מאוד אבל שמרו על ארשת ידידותית על גבול ההתרפסות. הם קלטו שהעזרה שלו איננה אלא צורה של נקמה, אבל הם נזקקו לה והבליגו על עלבונם. מעגל החיים הוריד אותם לשפל המדרגה ואחד מהם, אהרון תבור, אמר לאשתו ש"הכט היה טינופת ונשאר כזה". אשתו הבליעה חיוך, שכן היה לה חוש מיוחד לקלוט את האירוניה הטמונה גם בהתרחשויות פרוזאיות.

הכט עלב לא פעם בעיתונאים או בחברי הכנסת של האופוזיציה. הח"כ שלו, שלא היה העיפרון הכי מחודד בקלמר, רחש לו חיבה גדולה אבל רמז שלא כדאי להגזים בהתנהלותו הגסה. הכט חייך לעצמו ושמר על התנהגות נאותה לכמה ימים. הוא חשב את עצמו לשיא התחכום ופעם אמר "שהנרמסים הם אלה שרוצים שמישהו ידרוך עליהם". הוא האמין בכך בכל לבו, וכאשר אישה מבוגרת מלוד באה ללשכת הח"כ לקבל עזרה כלשהי, הוא נפנף אותה החוצה בבוז מוחלט. פעם ניסה להתחיל עם עוזרת פרלמנטרית והיא אמרה לו במפורש שהוא תמיד הגעיל אותה. הכט נשבע לעצמו שהוא ייפרע ממנה אבל לא התכוון ממש להתנקם כיוון שחשש מאוד מתגובתם של עובדים זוטרים בכנסת. לעובדת במזנון הכללי הוא צעק "את בהמה" וסמך על כך שהיא לא תעז להתלונן. היא באמת שתקה. היו לה שני ילדים ובעל לא מתפקד והיא הייתה זקוקה לעבודה במזנון.

הכט נהג לבלות בפאבים שונים בסוף השבוע, אבל כמעט תמיד הלך לשם לבדו. אפילו בפאב החביב עליו בנחלת שבעה הוא לא הצליח למצוא אישה, ורק המוזגת התבוננה בו ברחמים כאילו היה חסר בית שנקלע במקרה למקום עבודתה. היא כבר ראתה את הכט בפאב ולקוח אחד סיפר לה שהוא big shot בממשלה. היא לא התרשמה. פוליטיקה לא עניינה אותה בכלל, והכט הצטייר בעיניה כטיפוס דוחה. אבל עתה הוא נראה בעיניה כסוג של קורבן. לבושו היה מהוה והסוודר שלו מוכתם כאילו שפך עליו את ארוחת הערב שלו. להכט היה חדר שכור ליד רחוב יפו, והוא חשב שיש לו סיכוי כלשהו לקחת את ליסה המוזגת לחדרו. ככל שעבר הזמן הוא הבין שסיכוייו עלובים.

הוא חשב על פגישתו האקראית עם אחד מהח"כים הבכירים של סיעת השלטון החדשה. האיש דיבר איתו בלבביות קצת מעושה. אחרי הכול הוא היה אויב מושבע, רעיוני וגם מעשי, ולא פעם הציג את עמיתיו של הח"כ כ"בוגדים". אבל נראה שהפוליטיקאי היה זקוק לעוזר מיומן ואף אחד לא פקפק בכישוריו של הכט. כאשר שטח את הצעתו בפני הכט, להיות עוזר בכיר בסיעה הגדולה בכנסת, הצעיר נכנס להלם. הפיתוי היה עצום והכט ידע היטב שאין הרבה הבדל בין שתי  המפלגות הגדולות. הוא מיד הבטיח לשקול את ההצעה ברצינות ולהתקשר לח"כ בתוך יומיים. הוא התכוון להשיב בשלילה אבל לא היה בטוח בעצמו. הוא נסע לבית הוריו בתל-אביב, כדי לשמוע את עצת אביו. האב, ברוך הכט, מכר זה עתה את בית המלאכה הקטן שלו ברחוב המלך ג'ורג' וקנה לבת הבכורה שלו דירה ברעננה. כאשר הכט הצעיר סיפר לו על ההצעה שקיבל, הקשיש התחלחל. "אתה לא יכול לבגוד בכור מחצבתך" הטיח בבנו, "ממתי אנחנו משתפים פעולה עם אלה שרוצים להסגיר את חלקי ארץ ישראל בידי האויב?"
האב לא היה באצ"ל, ורק שירת כחייל פשוט במשמר העם. אבל הוא תמיד העריץ את מנחם בגין, ודיבר כאילו יצק מים על ידיו של זאב ז'בוטינסקי. את בנו הוא כבר חינך ברוח תנועת החרות ואחר כך גח"ל והליכוד. יוסי הכט הפנים היטב את הדברים. אביו החל לחבוש כיפה שחורה בשנים האחרונות, אבל יוסי זלזל בחרדים ורחש כבוד מה רק לדתיים הלאומנים.

האב ברוך הכט החל לבכות, תופעה חדשה אצל האיש הנוקשה. הוא אמר ליוסי שהוא מרגיש שעצם העובדה שבנו שוקל את ההצעה היא "תקיעת סכין בגב". להכט היתה השכלה כלשהי, והוא הטיח בפני אביו שזו היתה הסיסמה של הנאצים נגד מתנגדיהם, בעיקר היהודים. האב נעלב ויצא את חדרו. כעבור עשר דקות הוא נכנס שוב לחדר, ואמר לבנו שהוא יסבסד אותו למשך שנה שלמה עד שימצא עבודה. זה מובטח לו ובלבד שידחה את ההצעה המגונה שקיבל מהיריב ההיסטורי. יוסי הכט יצא מפויס יותר, ואז טלפן לח"כ מהסיעה היריבה ושאל אותו מתי עליו להתייצב לעבודה.


לעדכונים אחר כל הידיעות הכי חמות>>

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באנדרואיד

הורידו את אפליקציית "כל העיר" באייפון

 


תגיות:

אולי יעניין אותך גם

תגובות

🔔

עדכונים חמים מ"כל העיר"

מעוניינים לקבל עדכונים על הידיעות החמות ביותר בעיר?
עליכם ללחוץ על הכפתור אפשר או Allow וסיימתם.
נגישות
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר
הורידו את האפליקציה
לחוויה מהירה וטובה יותר