נרתמה למאמץ המלחמתי: "המרפסת" מארחת משפחות מקו העימות בדרום ובצפון

"המרפסת" על גג בניין כלל ברחוב יפו 97, שגודלה כ-2 דונם – מהווה ראה ירוקה ומרחב ירוק ופתוח – המתנשא לגובה רב מעל לרחובות הסואנים. היא פועלת כעת במתכונת חרום, כמרחב מרפא ורגיעה למשפחות העוטף והצפון הנמצאות בירושלים ומפוזרות בין בתי מלון. המשפחות נהנות בשעות היום מהגן המטופח, עם פינות המרגוע שבו, ממשחקים וסדנאות יצירה לילדיהם, מהמשתלה, פינת משקאות וארוחת צהרים חמה.

המרפסת נפתחה בשנת 2016 על ידי עמותת "מוסללה" – והעניקה השראה להקמת גגות ירוקים נוספים בירושלים. הצלחת הפרויקט מעוררת התעניינות בקרב אדריכלים בערים נוספות בארץ ובחו"ל. העמותה הצליחה לארגן עד כה שלושה כנסים הנקראים: "פסטיבלי הגגות" – שזכו לכינוי "גג עדן". הם נמשכים 3 ימים ולילות רצופים. האחרון שבהם התקיים בחודש שעבר, וכלל גם 20 גגות ברחבי העיר, ובמסגרתו התקיימו אירועי תרבות, אמנות, סדנאות וסיורים. רובם התקיימו במרפסת מוסללה – וחלקם בקמפוס בצלאל החדש. כל האירועים נועדו להגביר את המודעות לשימוש שניתן לעשות על גגות מבנים פרטיים וציבוריים – ולעודד פעילות קהילתית עליהם. הפרויקט הירושלמי משתלב בתודעה הגוברת בערים צפופות ברחבי העולם – כי הגגות מהווים פוטנציאל חשוב, להתמודד עם אתגרי האנושות בעידן של משבר האקלים – וכי פיתוחן יתרום לאיכות החיים. העצים והצמחים שיצמחו על הגגות, יצמצמו את זיהום האויר, יצננו את הטמפרטורה של הבניינים – ויוסיפו משטח ירוק ורגוע לפעילות חברתית-קהילתית.

מארחים את מפונים הדרום (צילום: אדם אקרמן)

קבוצת מוסללה הוקמה בשנת 2009 על ידי אמנים, פעילים חברתיים ואנשי חינוך שפעלו משך חמש שנים בתוך מקלט ציבורי בשכונת מוסררה. השם מוסללה הוא חיבור בין "מוסררה" לבין "המסלול" – שבחרו בו לפתח בשכונה פינות זנוחות במרחב הציבורי, ליצור ציורי קיר על לוחות המודעות והקמת גינה קהילתית. השם "מוסללה" נוצר מהחלפת האות ר' – הנמצאת פעמים בשם מוסררה – באות ל' המוסיקלית יותר – ומתקשרת לשירה, מוזיקה ואומנות. בשנת 2014 נוצר נתק בין חברי הקבוצה – לבין תושבי השכונה שהתנגדו למפגשים שארגנו חבריה עם תושבים ערבים – במטרה להגביר את הדו-קיום באזור שהיה בעבר קו התפר.

הרוח החיה ומנהל הקבוצה, האמן והפעיל החברתי – מתן ישראלי – בוגר בצלאל – החל בשנת 2014 ללמד קורס במכללת דוד ילין, בשם "אמנות במרחב ציבורי". במסגרת הקורס שניים מתלמידיו בחרו לשתף פעולה עם בניין כלל. עבודתם הביאה אותם לשיתוף פעולה עם בעלי העסקים והנהלת הבניין. הם אתרו בבניין – שהיה אמור להיות לב ירושלים – ובלט בשיממונו – חלל נטוש בקצה המדרגות הלולייניות – שטח גג הנושק אליו – מרחב גדול שלא נעשה בו שימוש מסחרי. השטח הנרחב – ניתן לאחר שכנוע לחברי עמותת מוסללה לפיתוח – כאשר חברת כלליר – המנהלת את הבניין – נתנו בהם אמון שהם יהפכו אותו למרחב ירוק. הם שוכנעו שפרויקט בגג, יכול להיות מנוף, לשינוי התדמית של המבנה הענק שכשל בייעודו. בסיוע קרן לירושלים, יחד עם קק"ל-קנדה וחברת עדן לפיתוח העיר- אכן קמה לבניין כלל – תקווה להתחדשות.

סוכת העץ להתבודדות על גגות ירושלים (צילום: אדם אקרמן)

ואומנם – "המרפסת" הייתה לנקודת משען, לתוכנית מקיפה שמטרתה הפרחה בניין כלל. לבניין חסר השמחה וברובו לא מאוכלס – התעוררה תקווה – מאז ראשית פעילות מוסללה. קשה להאמין כי הבניין, שהחנויות בו הושכרו או נמכרו ל 240 בעלים – דבר המקשה על ניהול המתחם ועל הטיפול בשטחים הציבוריים שלו – יבוא המזור מ"המרפסת". ברם, נוצר חזון חדש הודות לאלפי המבקרים שעולים אליה מידי שנה – להשתתף בפעילויות שאנשי מוסללה מארגנים בבניין כמו מופעים, מקהלות ותזמורות.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

"כל העיר" ירושלים בפייסבוק

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

"המרפסת" הייתה לגג ירוק ופורח – מקום המשמש לפנאי, מפגשים ואירועים כמו קורסים, סדנאות והרצאות. על הגג נמצא גם אתר הקמפינג העירוני הראשון – לינה תחת כיפת השמים ובקפסולות. ישנה כוורת דבורים , משתלה, אפשרות להכנת שתייה מצמחי תבלין המגוונים – וגם סוכת עץ ייחודית – מבנה להתבודדות רוחנית, תוך שמיעת צלילי מוזיקה. מבנה זה הוא פרי יצירתה של אמנות הודית, שהגיעה לירושלים והקליטה אנשי דת יהודים, נוצרים ומוסלמים. במרכז האוהל נמצאת מעין אבן מזבח – וספסלים נוחים סביב – להאזנה לתשובותיהם בשפת דיבורם – כאשר ברקע נשמעת המוזיקה באוטנטית לעדתם.

עמותת מוסללה מפעילה גם סדנא לנגרות עם ציוד רב, הנמצאת במרכז ביתא (בתי סייידוף, יפו 153). בית "מצילות המזון" – הממוקם בשוק הסיטונאי של גבעת שאול – הינו מפעל נוסף של העמותה – שמקבל משוק מחנה יהודה את כל התוצרת הפחות טובה למכירה – ממיין אותה ומעביר לנצרכים במרכזים קהילתיים. העמותה מפקחת גם על שני מרכזים, במזרח העיר, של פרויקט הנקרא סינסלה – המפעיל נשים ערביות בגידול דבורים ולרדיית דבש על גגות הבטון של בתיהן – תוך יצירת גנים ירוקים עליהם. בשנת 2019 התקיים לראשונה קורס להכשרת 16 נשים ממזרח ירושלים, לגידול דבורים וגם להקמת גן ירוק. הפרויקט הנקרא "נשות הדבש" – נוצר ביוזמתו של אדריכל ומתכנן עירוני טארק נסאר, מתן ישראלי והמומחה לדבוראות יוסי אוד. בהשראת "המרפסת" – יזם נסאר יצירת גג פורח על גג הספרייה המרכזית של מזרח העיר בשייח ג'ארח. הוא קרא לפרויקט "סינסללה" שפרושו בערבית סלעי הסלע הטבעיים, שמרכיבים את הטראסות החקלאיות שנבנו במורד הרים – למניעת סחף אדמה ומאפשרים נטיעת עצים וצמחים. החזון שלו היה להפוך את הגגות של שכונות מזרח העיר, הצפופות וחסרות גנים – לגן עדן פורח. כיום פרויקט נוסף כזה נמצא, על גג המחלקה לשרות האזרח, באבו טור (עין רוגל 42). מספר הנשים העוסקות בהפקת הדבש מגיע ל 130 והן יצרו קואופרטיב לשיווק – המהווה מקור הכנסה חשוב עבורן (שעור אבטלת הנשים במזרח העיר מתקרב ל75%). הגינות מספקות מקור לגידול תבלינים וצמחי מרפא ועל הגג בשייח ג'ארח נפתח גם בית קפה. הדבש מופק בשיטת הגידול הביו-דינמית – כל תהליכי הגידול הם טבעיים, ללא שימוש בכימיקלים או תוספות סוכר ואנטיביוטיקה. בגלריה לאומנות הנמצאת במרכז מוסללה – מוצגת כעת תערוכה הנקראת "נשות הדבורים", עם צילומים מרהיבים של הצלמת עדי סגל – שהתלוותה אל הנשים במשך שנת עבודה שלמה.

כוורת על גג בירושלים (צילום: אדם אקרמן)

גגות העיר מהווים פוטנציאל ענק וממתינים ליוזמה – להפיכתם למרחב ירוק למפגשים, משחקים, גידולי ירקות וצמחי תבלין ומקור לאנרגיה סולארית. כ 90 אחוז משטח הגגות בירושלים נמצא לא בשימוש. קיימים קשיים רבים לדרך להפרחת השממה עליהם – כי מרבית הדיירים בעיר גרים בבתים עם בעלות משותפת על הגג. ישנו צורך רב בשיתוף פעולה ביניהם. אי לכך חשובה העובדה שעיריית ירושלים, נרתמה יחדיו עם מוסללה וסינסלה ,– למהלך להוציא לפועל את "התוכנית למימוש פוטנציאל הגגות העירוני". הפרויקט נעשה בסיוע מתכננים עירוניים, חברת עדן והמחלקה לקיימות חברתית בעירייה. חברת עדן מציעה מענקי תמיכה עד 40 אלף שקל, לבית שיירתם להקמת גינה על הגג. על חלק מגג "המרפסת", שטרם נוצל, מתוכנן להיערך בקרוב קורס מעשי להכשרת המעוניינים, כיצד לנצל כל ס"מ אפשרי בגג, למטרת הפיכתו לשטח ירוק.

נזכיר כי לפני 2,500 שנה היו כבר בבבל "גנים תלויים" שנחשבו לפלא עולמי. מסתבר כי האדם ידע כבר אז לגדל עצים וצמחים בגובה רב – והבין כי גידול צמחים אפשרי במכלים ובעציצים – ולא רק על הקרקע הטבעית.