120 שנה הן תקופה שלא הולכת ברגל, כזו שחיים בה שלושה דורות שונים, וזוהי גם התקופה שבה קיים בית החולים שערי צדק – בית החולים הראשון בירושלים שפעל מחוץ לחומות העיר העתיקה – וכיום הוא נחשב לאחד מבתי החולים המובילים בארץ.
אז כן, אפשר בהחלט לחגוג ולברך – היום, חמישי, 27.1.2022, זהו יום ההולדת ה-120 של שערי צדק. ב-27.1.1902 נחנך בית החולים במבנה ההיסטורי והישן ברחוב יפו (המוכר יותר בשם בניין רשות השידור) – במבנה שנחשב גם כיום לאחד היפים בירושלים – על ידי ד"ר משה (מוריץ) ואלך, שניהל את בית החולים 45 שנה – עד לשנת 1947.
(צילום: ארכיון בית החולים שערי צדק בארכיון יד בן-צבי)
120 שנה ו-4 מנהלים מאוחר יותר, את שערי צדק, שכבר הפך למרכז רפואי גדול ועוצמתי, מנהל כיום פרופ' עופר מרין – המנהל החמישי בסך הכל, במה שיכול להעיד על המשפחתיות של המוסד הרפואי. פרופ' מרין אמנם מכהן בתפקיד המנהל בסך הכל 3 שנים, אבל יש לו כבר ותק של 30 שנה בשערי צדק – רבע מתקופת חייו של בית החולים. בשיחה עם "כל העיר" לרגל יום ההולדת ה-120 אומר פרופ' מרין: "אם אני מסתכל על הזמן שלי בשערי צדק, 30 שנה כאמור, ועל 120 השנים לקיומו של בית החולים – יש ציר התפתחות בעולם הרפואה בעולם, בוודאי ברמה של הטכנולוגיות המתקדמות. אבל אם אני מדבר ספציפית על שערי צדק, שבוודאי באותו ציר זמן התקדם כמו בתי חולים אחרים, אני חושב שיש משהו שמאוד יפה לראות – הוא ללא ספק, כעובדה, בית החולים שעשה את קפיצת הדרך הגדולה ביותר בין כל בתי החולים בארץ. מבית חולים שהיה נחשב לבינוני – בגודל שלו ובמקום שלו – הפך שערי צדק לאחד המרכזיים בארץ".
פרופ' עופר מרין (צילום: הרברט בישקו)
מדובר על חתיכת ציון דרך – יש משהו מיוחד שאתה יכול לשים עליו את האצבע?
"120 שנה זה המון זמן, ואם אני מסתכל על ציר הזמן מאז – שאין אפילו אדם שנולד בשערי צדק של אז ועדיין חי – יש משהו מאוד מרתק. בית החולים הוקם על ערכים מאוד מסוימים ואני חושב שהצלחנו לשמר אותם עד היום – שערי צדק הוקם כבית חולים מרכזי בירושלים – ואנחנו בהחלט מרכזיים גם כיום; הוא הוקם על ערכי המסורת היהודית, מה שנשמר לא רק בצורה יפה, אלא גם בצורה מרתקת, כי הצורך בהתאמה של ההתקדמויות הרפואיות בתחומים שונים אל הדת והמסורת הוא גדול, ושערי צדק הוא מוסד מוביל ברמה עולמית בתחומים של רפואה והלכה ופתרונות שצריך למצוא להתקדמויות הטכנולוגיות שיש.
"אחד הערכים המשמעותיים הנוספים, שהחל באחות הראשונה והמיתולוגית של שערי צדק שוֶוסטֶר זלמה, של החמלה והאנושיות – הם ערכים שהצליחו להשתמר משך 120 שנה. האחיות של היום הן כמה דורות אחרי האחות המיתולוגית של שערי צדק, אבל בעיני מאוד יפה לראות איך הדברים האלו נשמרו. זה גאווה להרגיש שאתה חלק מארגון עם מסורת כל כך ארוכה שנשמרת. זה מאוד יפה".
(צילום: אלבום ד"ר משה ואלך בארכיון יד בן-צבי, באדיבות ד"ר יוסף ואלך)
השנתיים האחרונות לא היו קלות – ניהלתם מאבק לא פשוט על הקיום. מה מצבו של בית החולים כיום?
"אם אני מסתכל על 120 השנה האלה – משברים כלכלים ברפואה היו תמיד וכנראה שגם יהיו. אם אני יוצא לרגע מפוקוס על שערי צדק ומסתכל בפריזמה רחבה יותר על מה שקרה בירושלים בעשורים האחרונים, הרי שהיו בעיר 3 בתי חולים – הדסה, שערי צדק וביקור חולים – שלושתם עם בעיות כלכליות קשות. הדסה, ושוב בלי לפגוע בהם, נמצאת כבר שנה שמינית בתוכנית הבראה כלכלית. ביקור חולים – אחרי שנים של טלטלות כלכליות קשות של עובדים שלא קיבלו שכר ופגעו להם בפנסיה – עבר להיות תחת בעלות של שערי צדק. ונשאר שערי צדק, שלא חף מבעיות. זאת אומרת שכלכלת הבריאות היא בלתי אפשרית. נקודה. זה לא עניין של ניהול כזה או אחר – טוב יותר או פחות – אין אף בית חולים עצמאי בירושלים שהצליח לשרוד.
"כיום אנחנו נמצאים בימים שלפני חתימה על הסכם של כלל בתי החולים העצמאיים שקצת מביא לתיקון העיוותים ההיסטוריים שהיו, שהמדינה לא תקצבו את בתי החולים בירושלים לא עבר כסף, או כמעט לא עבר כסף".
(צילום: אלבום ד"ר משה ואלך בארכיון יד בן-צבי, באדיבות ד"ר יוסף ואלך)
מה נאחל לך לכבוד שנת ה-120?
"שאצליח להמשיך לעשות את העבודה המדהימה שעשו קודמיי בבנייה של מוסד מפואר עם מורשת, היסטוריה, גאווה של עובדים – זו משימה כבדה שיש על כתפיי לשמור על זה. יש פה 5,000 עובדים שיש לי אחריות אישית לכל אחד מהם – גם ברמה הכלכלית וגם שהם ייכנסו בגאווה לעבודה וירגישו שההנהלה מכבדת ומחבקת אותם. זו אחריות גדולה. שיהיה מזל טוב לשערי צדק ולירושלים".
***
פרופ' מרין החליף בתפקיד את פרופ' יונתן הלוי, שכיהן כמנכ"ל שערי צדק במשך 31 שנים וב-3 השנים האחרונות הוא מכהן כנשיא של בית החולים. פרופ' הלוי היה זה שניהל את שערי צדק בתקופה שבה הוא עשה את קפיצת הדרך המשמעותית, ובשיחה עם "כל העיר" הוא מספר על ההיסטוריה ועל השינויים שעבר בית החולים.
פרופ' יונתן הלוי (צילום: הרברט בישקו)
"שערי צדק הוקם הודות לחזון של קבוצת יהודים מגרמניה ומאמסטרדם, שהתכנסו בפרנקפורט גרמניה ב-1873, והחליטו שירושלים של אז צריכה בית חולים מחוץ לעיר העתיקה. לקח להם 29 שנה – עד 1902 לגייס את הכסף ולבנות את המבנה, שלדעתי הוא עד היום אחד היפים בירושלים – המבנה של שערי צדק הישן ברחוב יפו. הם גייסו בשנת 1890 את ד"ר משה (מוריץ) ואלך, שניצח על הבנייה הקים ותכנן את בית החולים. הוא היה רופא אגדי בירושלים בזמנו, רכב על החמור שלו בכפרים סביב ירושלים וטיפל בתושבים. ביום חמישי הזה לפני 120 שנה – 27.1.1902 (י"ט שבט תרס"ב), נפתח בית החולים עם 120 מיטות.
רוצים להישאר מעודכנים?
"אם אני הולך פאסט פורוורד – אז 120 שנה לאחר מכן ו-4 מנכ"לים כשהמחליף שלי עופר מרין הוא החמישי – מדובר על אחד משבעת בתי החולים הגדולים בארץ עם 1,000 מיטות", ממשיך ומתגאה פרופ' הלוי. "בית חולים שיש בו כמעט את כל מה שיש לרפואה המודרנית להציע לקהילה הירושלמית בפרט ולמדינת ישראל בכלל, כי יש לנו מחלקות שבהן 40 ו-50 אחוז מהמטופלים שמגיעים מחוץ לעיר. אם מסכמים 120 שנה אז מדובר בהתרחבות משמעותית ביותר, מעל ומעבר להתרחבות של העיר, בעיקר כשההתפתחות העיקרית נעשתה ב-20 השנה האחרונות. לפני 20 שנה היו בשערי צדק 500 מיטות".
31 שנה ניהלת את בית החולים, יותר מרבע מתקופת קיומו. איך זה היה?
"לנהל את בית החולים הזה במשך 31 שנה היה אמנם תובעני ומאתגר מאוד, עם עבודה של כמעט 24/7 – אבל כגודל האתגר, כך גודל הסיפוק. קיבלתי בית חולים של כ-260 מיטות והעברתי אותו אחרי 31 שנה עם כמעט 1,000 מיטות. בית החולים הזה לכל ההיסטוריה שלו נהנה מאוד מהאמון של של תושבי ירושלים, וביתר שאת בשני העשורים האחרונים – אחרי שנפתחו מחלקות מתוחכמות מאוד כמו מרכז המוח, צנתורי מוח ועוד עשרות יחידות רבות מהסוג שמאפיין את הרפואה המודרנית. זה סיפוק מאוד גדול ואני גאה שבית החולים משרת בעיקר את תושבי ירושלים.
(צילום: דוברות שערי צדק)
"חדר המיון, שהוא מקביל לפופולריות של בית החולים – הוא הגדול ביותר בעיר, זאת מבלי לפגוע בהדסה שזה מוסד מפואר מאוד. חדר המיון הכללי, הילדים ושל הנשים מושכים יותר מטופלים מכל בית חולים אחר בעיר, וזו הדגמה של ההתפתחות של שערי צדק. בית החולים הוא מהמובילים גם בתחומים נוספים – פתחנו את אחת מהיחידות הטובות לטיפול בכאב, טיפול פליאטיבי, שמטרתו להקל על סבל גופני ונפשי; בנוסף, אנחנו עושים הרבה מאוד מחקר – מתפרסמים כ-500 מאמרים בעיתונות המדעית; המחלקות שלנו מסונפות לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית ויש לנו סטודנטים בכל מחלקה; אנחנו מכשירים אחיות בבית הספר לאחיות שהקימה האחות הראשונה של שערי צדק – שוֶוסטֶר זלמה – שהצטרפה לד"ר ואלך ב-1916 ונפטרה בסוף שנות ה-70".
פרופ' הלוי ממשיך ואומר כי "אי אפשר לספר את ההיסטוריה של ירושלים ב-120 השנים האחרונות בלי לדבר על שערי צדק, ועל התפקיד המרכזי שהוא מילא בכל מלחמות ישראל. במבוא לבית החולים מוצגים תמונות של פצועי פרעות תרפ"ט (1929) שהובאו לבית החולים מחברון, ומאז בכל המלחמות ואירועי הטרור מילאנו תפקיד מאוד מאוד מרכזי. בעליית יהודי אתיופיה ב-1984 נפתחה אצלנו מחלקה מיוחדת לטפל במחלות שאופייניות לעולי אתיופיה.
"זה בית חולים שלכל שנותיו תמיד עמדה למול עיניו הקהילה ואיזה טיפול אפשר לפתח על מנת לשפר את הטיפול המוצע לקהילת ירושלים. זה בית חולים ירושלמי בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו – ואנחנו גם מכנים אותו בית החולים של ירושלים – ושוב, בלי לפגוע בהדסה הגדולה והמפוארת".
