המאבק על הרי ירושלים: עתירה לביטול תוכנית הבנייה המקורית ב'רכס לבן'

עמותת תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, הגישו אתמול (ראשון) לבית המשפט המחוזי בירושלים (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ר"ג) עתירה נגד ועדת המשנה לעררים, של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בה מתבקש בית המשפט לבטל את תוכנית "רכס לבן" (באזור עין לבן) שאושרה בחודש ינואר 2024. העתירה נכתבה והוגשה על ידי עו"ד גלעד ברנע ויוסי וולפסון.

יודגש כי העתירה היא נגד התוכנית המקורית לבנייה ברכס לבן, תוכנית שעברה שרשרת אישורים שהחלה בוועדת התכנון והבנייה בעיריית ירושלים, ולא נגד תוכנית 'הבשורה בלבן' שמקדם ראש העיר משה ליאון בשנתיים האחרונות – תוכנית אשר מטרתה להגן על העצים, שטחי החילחול והחי, שעליהם מבקשת העתירה לשמור.

על פי העתירה של תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, מדובר על תוכנית המהווה גלגול של תכניות קודמות לפיתוח רכס לבן ולהקמה של שכונת מגורים בשטח.

כידוע, כפי שפורסם לא אחת ב"כל העיר", התוכנית שעליה הוגשה העתירה מציעה הקמת שכונת מגורים חדשה על גבי שלוש שלוחות של רכס לבן, עם בינוי בהיקף של 5,200 יחידות מגורים. 'תנו לחיות לחיות ו'החברה להגנת הטבע' מציינות בעתירה כי השכונה המתוכננת, אינה צמודת דופן לאף אחת משכונותיה הוותיקות של ירושלים והיא מתחברת לעיר, בנקודת הקיצון המזרחית של הרכס, בצומת אורה, שם גם מתוכנן מתחם תעסוקה גדול.

• תסתכלו להם בלבן של העיניים: התמונות המרהיבות מרכס לבן
• ההבטחה של ליאון: "שום תוכנית פרט ל'בשורה בלבן' לא תקודם"

"רכס לבן, המרחב הגיאוגרפי מושא עתירה זו, הוא שכיית חמדה ייחודית ומרשימה, המהווה חלק ממכלול הרי ירושלים", נכתב בעתירה. "רכס לבן, משובץ שלוחות הרריות ונחלים תלולים ומשתפע לדרום, אל ערוץ נחל רפאים. רכס לבן, הוא מהאזורים האחרונים במרחב העיר ירושלים וסביבתה, אשר שרדו את תנופת הפיתוח המואצת של המאה האחרונה".

עין לבן ברכס לבן (צילום: באדיבות ענת כהן יחסי ציבור)

עוד נכתב בעתירה: "בין חיות הבר שהרכס הוא עבורם בית ניתן למנות שועלים, תנים, צבועים, גיריות, דרבנים, חולדים, קיפודים, נמיות, ואינספור מינים של ציפורים, צבים, לטאות ונחשים. היערות משמשים כאתרי קינון למיני ציפורים, בהן בזים, נצים וינשופים. בולטים במיוחד בנוכחותם ברכס לבן, הם הצבאים, המהווים "מין דגל" ו – "מין מטריה" – מינים בעלי ערך תרבותי וציבורי, מינים גדולי גוף בדרך כלל, שאוכלוסיותיהם מתפרסות על פני שטחים גדולים ומגוונים והם יכולים לשמש סמנים למצבו של כלל מקום חיוּתם. מתוך כך, הם משמשים סמן גם למצבם של מינים אחרים, שתפוצתם חופפת את תפוצת מין המטרייה, או כלולה בשטחו. הצבאים ניזונים בשטחים הפתוחים ומוצאים מסתור ביערות. חיות בר, ובפרט הצבי הארצישראלי, פעילים בשטחי היערות הסמוכים למושבים אורה ועמינדב, בשל הצל, המחסה ומקורות המזון, הפזורים בהם. לפיכך, חשיבותם של שטחים מיוערים, עולה באזורי הפעילות של המין, הן כאזורי פעילות יומיים והן כצירי מעבר ומסדרונות אקולוגיים".

עוד בעתירה: "הקלות שבה מוצע להשמיד אוכלוסיות שלמות של חיות בר, אינה מתיישבת עם הזכות לסביבה ראויה ועם דיני הגנת הסביבה והטבע… היא אינה מתיישבת עם המאמץ שמשקיעה המדינה במאבק בציד הלא חוקי – שפגיעתו בחיות בר, מתגמדת אל מול התכנית".

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

העותרות, 'תנו לחיות לחיות' ו'החברה להגנת הטבע', מדגישות כי ניתן בהחלט לספק מענה לביקוש למגורים, בתחומי העיר עצמה, מבלי לפגוע בשטחים הפתוחים שמסביב לה (עם הכוונה ברורה לתוכנית 'הבשורה בלבן', ר"ג) – "ישנם נתונים שמראים שאפשר להגדיל את היצע הדיור בירושלים, בתוך השטח המבונה של העיר, מבלי לפרוץ את גבולותיו, אל תוך ההרים שסביב לה – וזאת גם אם מאמצים מדיניות (שנויה במחלוקת) ש"צופה", או מבקשת, גידול משמעותי באוכלוסיית העיר".

כזכור, כפי שפורסם בעבר ב"כל העיר", נגד תוכנית הבנייה ברכס לבן הוגשו אלפי התנגדויות, ביניהן התנגדויותיהן של תנו לחיות לחיות והחברה להגנת הטבע, לצד למעלה מ-6,000 אזרחיות ואזרחים, 72 מומחי סביבה, ממוסדות אקדמיים בכל הארץ, סופרים ואנשי תרבות ורוח (כמו מאיר שלו, אפרים סידון, אלי עמיר, איל ברטוב, איל מגד, שלומציון קינן, רונה קינן, אלכס ליבק, יהודית קציר ואחרים), חברי כנסת ואנשי ציבור, עמותות, קבוצות פעילים ונציגי שכונות ויישובים.

רכס לבן (צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע)

***

כאמור, העתירה הנוכחית אינה מדברת על תוכנית 'הבשורה בלבן' אותה מקדמים כיום בעיריית ירושלים. התוכנית הזו, שהגה ראש העיר ליאון, זכתה, לאור הנסיבות, לתמיכה מצד הארגונים הירוקים שכן היא מצמצת בצורה משמעותית את הפגיעה בנכסי הטבע הייחודים של רכס לבן – כולל מניעת כריתה של כ-11,000 עצים ופגיעה בחלחלול של מעיין 'עין לבן'.

רק בסופ"ש החולף, בראיון ל"כל העיר", התייחס ליאון לבשורה בלבן וציין כי "אני מודה, לפני שנבחרתי לא הייתי ער לסכנה לשטחים הפתוחים האלה כמו שאני ער לכך כיום. לטעמי, אחד הדברים המיוחדים של העיר זה השטחים הירוקים והחגורה שמקיפה את העיר. זה נכס שאני נאבק עליו ולא אתן בשום אופן שייבנו עליו מגורים או משהו אחר במהלך השנים הקרובות.

הדמיית 'הבשורה בלבן' – מבט מכיוון עין לבן (צילום הדמיה: מימד – באדיבות עיריית ירושלים)

"אי אפשר לבוא אלי בטענות שאין היצע דירות בירושלים, כי שילשתי את היצע הדירות. וכל עוד יש אפשרויות להוסיף יחידות דיור – אין סיבה לבנות בשטחים ירוקים. כך קרה למשל ברכס לבן – עצרנו את התוכנית לכריתה של כ-11,000 אלף עצים, הריסת החלחול, והכנסת הרכבת הקלה לרכס. הבאנו תוכנית חדשה – הבשורה בלבן – שגם מונעת פגיעה בטבע ובירוק וגם כוללת בנייה של כ-6,000 יחידות דיור".

יצוין כי ברמ"י עדיין מתעקשים על התוכנית המקורית ועל כן ממשיכים לקדם אותה ולאשרר אותה בצנרת הוועדות המקובלת. במקביל, מנהלים ראש העיר ליאון ועיריית ירושלים הליך של קידום תוכנית הבשורה בלבן, שנכון להיום נמצאת בדיון משפטי במינהל התכנון כדי לקדם העלה שלה לוותמ"ל. אם תאושר תוכנית הבשורה בלבן בוותמ"ל – היא תייתר את העתירה הנוכחית.