בדיון שנערך אתמול (רביעי) בוועדת הפנים של הכנסת, ביוזמת תנועת רגבים ובניהול יו"ר הוועדה ח"כ יצחק קרויזר, הוצגו נתונים חדשים ממחקר מקיף המתמקד בשטחים הפתוחים בירושלים ובבנייה הבלתי חוקית במזרח העיר. המחקר, שהוצג על ידי רכז ירושלים בתנועה יהודה נעם, מצביע על מחדל מתמשך באכיפה ועל פגיעה נרחבת בעתודות הקרקע של הבירה.
על פי המחקר, מאז 1999 נבנו במזרח ירושלים 2,593 מבנים בלתי חוקיים בשטחים פתוחים, לעומת 68 בלבד במערב העיר. בכך, הבנייה הבלתי חוקית במזרח גדולה פי 40 מזו שבמערבה. עוד נמצא כי אף ש-97 אחוז מהבנייה הפיראטית נמצאת במזרח העיר, רק 50 אחוז מצווי ההריסה ומשאבי האכיפה מופנים לשם.
היקף השטחים שאבדו כתוצאה מהבנייה הלא חוקית עומד, לפי המחקר, על 3,503 דונמים – שטח המקביל כמעט לגודלו של פארק הירקון. השטחים הפתוחים בירושלים משמשים ריאות ירוקות וכעתודות קרקע לפיתוח עתידי, והיקף הפגיעה בהם מוגדר על ידי המחקרים כקריטי ליכולת הפיתוח של העיר.
המחקר, המבוסס על מיפוי GIS, ניתוח תצלומי אוויר ועבודת שטח, מפריך, לדברי עורכיו, את הטענה הרווחת שלפיה הבנייה במזרח נובעת ממצוקת מקום. בחלק מהשכונות שנבדקו נמצאו נתוני צפיפות מהנמוכים בעולם במרחב עירוני. אף שבשנים האחרונות נרשמה עלייה משמעותית באכיפה מצד עיריית ירושלים וצמצום בקצב הבנייה הבלתי חוקית, המחקר קובע כי "פעולות האכיפה עדיין לא מדביקות את הפער".
יו"ר הוועדה, ח"כ קרויזר, אמר בסיום הדיון: "המספרים שעלו כאן מספרים סיפור גדול בהרבה מאכיפה נקודתית של החוק. יש צורך דחוף בהקמת שולחן עגול לאכיפה שיחבר את כל הגופים וימנף ידע וכלים של גופים נוספים".
רוצים להישאר מעודכנים?
נועה חדוות, ראש תחום תכנון ותשתיות במזרח ירושלים בעירייה, ציינה כי הצפיפות התכנונית במערב ירושלים מגיעה ל-20-15 יחידות דיור לדונם בממוצע – ואף ל-30 בפרויקטים מסוימים – בעוד שבמזרח העיר הצפיפות נמוכה בהרבה, "בערך רבע מזה". לדבריה, "במזרח העיר הנורמה היא לבנות לא חוקי, והמשמעת לחוקי התכנון נמוכה מאוד. הסדרה של מבנים לא חוקיים לא תורמת, והעירייה נאלצת לספק תשתיות ציבוריות סביב בנייה פיראטית".
אבי כהן, מנהל היחידה הארצית לאכיפה תכנון ובנייה, אמר: "יש שיפור עצום באכיפה, אבל הבעיה המרכזית היא ההחלטה לא להחליט. ברגע שמחליטים לקחת אחריות, הכל נראה אחרת. כרגע מתעסקים רק בלשמר את המצב".
משה וולנוביץ מהיחידה לאכיפה במקרקעין הוסיף כי בטיפול בבנייה חדשה יש יכולת פעולה מהירה יחסית באמצעות צווים מינהליים: "אם אין עיכוב ביצוע שיפוטי, ההריסה יכולה להתבצע תוך כחודש וחצי מהאיתור". לעומת זאת, "בצווים שיפוטיים ישנים מדובר ב'מכבסה' – סעיף 207 המאפשר תקופת הארכה למימוש צווי הריסה, וכתוצאה מכך יש כיום אלפי מבנים כאלה".
רכז ירושלים בתנועת רגבים, יהודה נעם, סיכם: "המחקר מוכיח את מה שירושלמים רבים מרגישים – מחדל מתמשך שהוביל לאובדן פוטנציאל של עשרות אלפי יחידות דיור, לצד פגיעה בטבע, בתכנון העתידי ובהיבטים ביטחוניים ופליליים". לדבריו, "מגיע קרדיט לראש העיר ליאון ולשר בן גביר על האכיפה המוגברת והירידה בחצי בכמות הבנייה הבלתי חוקית, אבל לא ייתכן שהאפליה האכיפתית תימשך בצורה כה קשה. הדוח קורא לפעולה וכולל המלצות אופרטיביות מפורטות. רק בשיתוף פעולה ובמבט מפוכח על המציאות נצליח לשנות את המגמה".
ירושלמי
יש שכונות שלמות שהן בלתי חוקיים. כמו WADI YUSUL. למה עדיין קיימים, למה זה צריך לקחת שנים רבות עד ההריסה?!