חמש שנים לאחר שהוגדרה כאזור מופחת פליטות, ירושלים נותרה אחת משתי הערים היחידות בישראל שבהן פועל אזור אוויר נקי. כך עולה מדוח המעקב שפרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בנושא זיהום אוויר מכלי רכב והמעבר לתחבורה חשמלית.
על פי הדוח, למרות שזיהום האוויר מתחבורה גורם לנזק כלכלי המוערך בכ־10.9 מיליארד שקל בשנה, מאז שנת 2020 לא הוקמו אזורי אוויר נקי נוספים בישראל. כיום פועלים אזורים כאלה רק בירושלים ובחיפה.
חיפה הייתה העיר הראשונה שהחילה אזור אוויר נקי בשנת 2018, עם הגבלות על כניסת רכבי דיזל מזהמים לאזורים מסוימים בעיר. בשנת 2020 הצטרפה ירושלים, שהגדירה את כלל שטחה המוניציפלי כאזור מופחת פליטות והציבה תמרורים האוסרים על כניסת כלי רכב מזהמים.
הדוח מצביע על תרומתן המשמעותית של המשאיות לזיהום האוויר. אף שהן מהוות כ־7.2 אחוזים בלבד מכלי הרכב בישראל ואחראיות לכ־12.4 אחוזים מהנסועה, הן גורמות לכ־44 אחוזים מנזקי זיהום האוויר מתחבורה.
לפי נתוני המבקר, הנזק הכלכלי המיוחס למשאיות ולרכבי משא כבדים נאמד בכ־3.2 מיליארד שקל בשנה.
עוד עולה כי הגיל הממוצע של המשאיות בישראל כמעט הוכפל בשני העשורים האחרונים – מ־5.1 שנים בשנת 2000 ל־9.5 שנים בשנת 2024. עם זאת, בשנים האחרונות נרשמה ירידה משמעותית בפליטת החלקיקים המזהמים מכלי רכב כבדים, בין היתר בזכות התקנת מסנני חלקיקים והחלפת כלי רכב ישנים.
אחת המגמות הבולטות בדוח היא הזינוק במספר כלי הרכב החשמליים בישראל. בסוף שנת 2025 נסעו בכבישי הארץ כ־224,700 כלי רכב חשמליים, לעומת פחות מ־2,000 בלבד בשנת 2018.
עם זאת, מבקר המדינה מזהיר כי תשתיות הטעינה אינן מתפתחות בקצב דומה. נכון לאפריל 2025 פעלו בישראל 7,907 שקעי טעינה ציבוריים בלבד – מספר המאפשר טעינה בו־זמנית של כ־4.9 אחוזים מכלי הרכב החשמליים.
בדוח קורא מבקר המדינה למשרד התחבורה, למשרד האנרגיה ולמשרד להגנת הסביבה לקבוע יעדים ברורים לפריסת עמדות טעינה ציבוריות ולהאיץ את הקמתם של אזורי אוויר נקי ברשויות נוספות.
ההמלצה המרכזית: להרחיב את המודל שכבר מיושם בירושלים ובחיפה לערים נוספות, במיוחד באזורים הסובלים מרמות גבוהות של זיהום אוויר.
תגובות