תגלית ארכיאולוגית יוצאת דופן, המביאה עדות פיזית ישירה לאחד האירועים המכוננים בהיסטוריה של הבירה, נחשפה לאחרונה בחפירות חניון גבעתי שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בעיר דוד, שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. בחפירות התגלו קורות עץ עבות במיוחד, שנשרפו לחלוטין במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה.
לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, הקורות הללו שימשו ככל הנראה לקירוי חצר פנימית של מבנה גדול מתקופת הבית הראשון, וקרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. "אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה העזה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שחתם אותן תחתיו ועזר להשתמרותן יוצאת הדופן לאורך כ-2,600 שנה", מסבירים החוקרים.
הממצא מעורר התרגשות רבה בקהילה המדעית בשל עוביו הפיזי של העץ. ד"ר יוהנה רגב מרשות העתיקות, החוקרת את הממצא, מסבירה: "מאוד נדיר למצוא בארץ עצים עם כמות יפה של טבעות, ופה מצאנו קורות עבות שיש להן הרבה טבעות, מה שמהווה פוטנציאל מחקרי עצום. ככל שיש לעץ יותר טבעות, הדבר מסייע לנו להגיע לרזולוציה גבוהה ומדויקת יותר של תיארוך – אם עד היום יכולנו לתארך ממצא בטווח של מאות שנים, הרי שעכשיו אנחנו מסוגלים להגיע לטווח של 10 שנים בלבד".

קורות העץ השרופות שנחשפו בעיר דוד (צילום: רעות וילף, עיר דוד)
מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים כי הממצא מעיד על עוצמתו הכוללת של החורבן בירושלים: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור ההרוס הזה אך בחרו להמשיך לגור בחלקים אחרים של המבנה." לדבריהם, ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מראה על רצון עז לשמר את הזיכרון הלאומי: "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו." מנהלת החפירה בוצר הוסיפה נימה אישית: "אנחנו רגע לפני תשעה באב, וזה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאוד נוגע ללב".

הטבעות של קורות העץ שנחשפו (צילום: אפרת בוצר)
שר המורשת, עמיחי אליהו, התייחס לממצא החדש ומסר: "האדמה של ירושלים ממשיכה להעיד את מה שיש מי שמנסים להכחיש. קורות העץ שנשרפו בחורבן הבית הראשון הן עדות אילמת אך עוצמתית לקיומו של העם היהודי בירושלים לפני כ-2,600 שנה. ערב תשעה באב, הגילוי הזה מזכיר לנו שהקשר שלנו לירושלים אינו רק קשר של אמונה, אלא גם של היסטוריה, ארכיאולוגיה וזיכרון לאומי. תפקידנו הוא להמשיך לחשוף את האמת, לשמר אותה ולהעביר אותה בגאווה לדורות הבאים".

שרידי החורבן שנחשפו (צילום: רעות וילף, עיר דוד)





תגובות