ההיסטוריה של ירושלים מימי בית המקדש הראשון ממשיכה לעלות ממעמקי האדמה, והפעם מתוך חפירות ארכיאולוגיות מקיפות המנוהלות על ידי רשות העתיקות במצודת מגדל דוד. בחפירות אלו התגלתה תבנית נדירה ביותר ליצירת צלמיות חרס, המתוארכת למאות השמינית והשביעית לפנה"ס. התבנית, העשויה מחרס, שימשה לייצור הראש המפוסל של צלמיות עזות מבע ותלת-ממדיות, אשר היו נפוצות מאוד בבתי התושבים בירושלים המקראית. מדובר בפעם הראשונה שבה מתגלה בירושלים תבנית לייצור צלמיות מאותה התקופה. הגילוי יוצא הדופן מוכיח באופן מדעי כי צלמיות אלו לא יובאו מחוץ לעיר, אלא יוצרו באופן מקומי בתוך ירושלים עצמה.
תבנית נדירה ליצירת צלמיות, המתוארכת לימי בית ראשון, התגלתה בחפירות רשות העתיקות בשטח מוזיאון מגדל דוד בירושלים. חפירות ארכיאולוגיות שניהלה לאחרונה רשות העתיקות בקביעה שבשטח שבוסט מוזיאון מגדל דוד ירושלים, התגלתה תבנית נדירה ליצירת פני צלמית אישה, המתוארכת לתקופת הבית הראשון. החפירה התבצעה במסגרת העבודות להקמת האגף החדש ע"ש שילדס לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במגדל דוד מוזיאון ירושלים, מהקרנות הפילנתרופיות הגדולות ביותר בקנדה, תומכת בחינוך, בריאות, אומנות ותרבות. האגף החדש ישלים את תצוגת הקבע של המוזיאון, ויציג את המורשת הייחודית של האתר באמצעות שילוב של ארכיאולוגיה, אמנות עכשווית וחדשנות. כאן, המבקרים יוכלו לגלות את שרידיה יוצאי הדופן של ירושלים הקדומה, המבנים ממנה מתחת לרגליהם.
"התבנית נמצאה במהלך סינון של אדמה שהוצאה ממילויים ומהצטברויות המתוארכים לימי הבית הראשון", מספרים ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות. "החפירה בקביעה, המתנהלת זה מספר שנים, ממשיכה להפתיע פעם אחר פעם. זו אחת החפירות הארכיאולוגיות החשובות שנערכו בירושלים בעשורים האחרונים, והיא מציגה ברצף ובבהירות את תולדות העיר, החל מימי מלכי יהודה, דרך התקופות השונות שעיצבו את פניה, ועד לתקופת המנדט הבריטי". לאחר גילוי העובדה התבנית לטיפול גזר דופן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות, אשר טיפלה בה בקפדנות והסירה ממנה גלגלי אדמה. עבודת השימור חשפה את מלוא הפרטים העדינים ואת תווי הפנים שהוטבעו בתבנית בשלב הבא, הועברה התבנית למעבדה קליגנוב, מומחה לשימור ולשחזור ממצאים, שיצר לחומר חומרים מתאים. התוצאה המרשימה היא שחזור מלא של צלמית פני האישה, עם תווי פנים ברורים וסלסולי תסרוקת מפורטים.
"צלמיות חרס מתקופת הבית הראשון מוכרות כמעט מכל אתר ארכיאולוגי שנחפר בירושלים וביהודה", אומר ד"ר עמית ראם, "ואולם עד כה, לא התגלו בירושלים תבניות ששימשו לייצור הצלמיות הללו, דבר שהעלה את השאלה האם הן נוצרו בעיר עצמה או יובאו ממקום אחר. גילויה של תבנית הייצור בקביעה הוא, אפוא, הראשון מסוגו בירושלים, ומספק עדות חותכת לכך שפלט שלחלק גדול מן הצלמיות יוצר בעיר עצמה". צלמיות מסוג זה, המתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון, במאות ה-8 וה-6 לפנה"ס, הן עשויות חרס, וגובהן המלא נע בדרך כלל בין כ-10 לכ-20 ס"מ. ברוב המקרים הן נמצאות שבורות באזור הצוואר, תוצאה של שיטת הייצור שבה הגוף והראש יוצרו בנפרד, כאשר רק הראש עוצב בתבנית. במחקר מוכרים שלושה טיפוסים עיקריים של צלמיות מתקופת בית ראשון: צלמיות הנשים, המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות" — אלה מתארות, בדרך כלל, נשים בעלות תסרוקת מודגשת כשידיהן מתחת לחזה, צלמיות פרשים — הרוכבים על סוסים, וצלמיות זואומורפיות (צלמיות בדמות בעלי חיים), המתארות בעיקר סוסים, ולעיתים גם בעלי חיים נוספים. הצלמיות היו מחופות בצבע לבן, ושרידי צבע שעלו מעל המנגל על חלקן, מעידים שבמקור, היו צבועות בצבעי צהוב, אדום ושחור.
התבנית ליצירת פני צלמית האישה ולצדה השחזור שהופק ממנה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
רוצים להישאר מעודכנים?
לדברי דבי בן-עמי, אוצרת תקופת הברזל ברשות העתיקות: "משמעותן ותפקידן של הצלמיות עדיין אינם ברורים לחלוטין. העובדה שהן נמצאו כמעט בכל בית, ברחובות ובקברים, מלמדת כי היו חפצים שהיו בשימוש יומיומי. זיהוי הדמויות ותפקידן של צלמיות העמוד היהודאיות עורר שתי מחלוקות. בעבר הציעו לחזות באלו כאלילות פריון, אולי האלה אשרה, ואילו היו שראו בהן צעצועי ילדים. אלטרנטיבה שיכול להיות שלאותן בנות דמות מתווכות, מברכות — מעין קמיע שנועד להעניק להוריו שפע בריאות, הגנה ומזל לבני הבית. אנו מקווים שהתגלית החדשה שהתגלתה בירושלים תאפשר תשובות חדשות שיסייעו במתן תשובות לחלק מהשאלות המעסיקות את המחקר".
מוזיאון מגדל דוד (צילום: מגדל דוד מוזיאון ירושלים)
אילת ליבר, מנכ"לית ואוצרת ראשית של מוזיאון מגדל דוד, מוסיפה: "מגדל דוד מוזיאון ירושלים מושתת על התפיסה שעברה של ירושלים ממשיך לעצב את ההווה שלה. בקיץ הקרוב ניתנת למבקרים הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק במחקר ארכיאולוגי אמיתי באמצעות סינון עפר מחפירות הקביעה. כל שבר וכלי ממצא שייחשף מאיר פרק נוסף בסיפורה של ירושלים, והופך את המשתתפים לשותפים אמיתיים בשימור, בחשיפה ובהנחלת המורשת יוצאת הדופן של העיר".
במהלך חופשת הקיץ, יקיים מגדל דוד מוזיאון ירושלים פעילות ארכיאולוגית מיוחדת לילדים ולמשפחות, בשיתוף עם רשות העתיקות. המשתתפים יהפכו לארכיאולוגים ליום אחד, יסננו בגלריות המוזיאון ובמתחם הקביעה ההיסטורי, ולאחר מכן ישתתפו בסיור עפר מחפירות הקביעה — כחלק ממחקר ארכיאולוגי אמיתי. במהלך הפעילויות יסוננו עפר בשיטות סינון יבשות ורטובות, יחשפו ממצאים עתיקים ובהם חרסים, מטבעות וממצאים נוספים, וימיינו אותם. הפעילות כרוכה בעבודה בשטח, מומלץ להגיע בנעליים סגורות. (הפעילות אינה מונגשת). למידע ותאריכים לחצו כאן.
משמר רשות העתיקות סלבה קלינדוחוב עם שחזור הצלמית שיצר מתוך התבנית הנדירה (צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
סי,
גאויה לקבל ד"ש מהימים הנם.
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
לדעתי זאת תבנית לייצור לחם שהיו מסמנים איתה של מי הלחם בתנור המדותף
שם
צעצועי ילדים, או עבודה אלילית כמו חמסות שיש היום בהרבה בתים
משתמש אנונימי (לא מזוהה)
אלה פסלונים שנראים בבירור שזה רומאי
אחד העם
רומאי? מימי בית ראשון??? זה מלמד שהיהדות כדת של אל אחד נוצרה בסופה של תקופת בית ראשון. עד אז היו צלמיות, אלילים מקומיים, אמונה שלכל עם אל משלו. ביהודה וישראל כיכבו אלים מהשכונה בצד אדוני, יהוה, אל.