עתירה לבג"ץ: אשרו לקבץ נדבות בכותל

האיסור על פשיטת יד (קיבוץ נדבות) פוגע הן בחופש הדת והן בחופש העיסוק. כך טוען שאול (שם בדוי), תושב ירושלים כבן 74, אשר נעצר על ידי המשטרה פעמים רבות בשל הפרת האיסור על פשיטת יד בכותל. שאול הועמד לדין ואף הורשע פעמיים – הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי בעיר. באחרונה הותר לו להגיש ערעור נוסף, הפעם לבג"ץ. הדיון בעניינו, בהרכב של 3 שופטים, יתקיים ב-15.7.

סנגורו של שאול, עו"ד יצחק בם, מספר כי בדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום והמחוזי הם טענו כי "התקנה לאיסור פשיטת יד לא נובעת במישרין מן החוק מכיוון שפשיטת היד אינה מהווה פגיעה במקום קדוש או חילולו, ולכן הותקנה תוך חריגה מסמכות. בנוסף, הסתמכנו גם על תגובה שהגישה פרקליטות המדינה לבג"ץ בעניין הלפרסון, פושט יד אחר שהמשטרה נהגה לסלק מרחבת הכותל בשל הפרעה למתפללים.

• העלייה במחירי הכרטיסים לפסטיבל חוצות היוצר
• הסערה הפוליטית החדשה בשוק
• ההנחתה החדשה על תושבי קרית מנחם
• סערת הכביש שייסגר בשבת: האם רמת דניה מתחרדת?

באותה תגובה המדינה ביקשה להבחין בין פושטי יד שמפריעים למתפללים על ידי פנייה אליהם במהלך תפילה, משיכה בבגדיהם והתנהגות אגרסיבית לבין כאלה שפושטים יד באופן פסיבי. על בסיס עמדת המדינה בפני בג"ץ, הצגנו את הטענה שאין מקום לכלול פשיטת יד פסיבית שאינה כרוכה בהפרעה למתפללים בגדר האיסור".

כאמור, שתי ערכאות שיפוט – השלום והמחוזי – דחו את טענותיו של שאול. בית משפט השלום קבע כי חופש העיסוק וחופש הדת באים לסיפוקם בכך שמתאפשר קיבוץ נדבות בדרכים המובילות לרחבת הכותל. בבית המשפט המחוזי נקבע כי "הפרת הטענה מהווה עבירה והטענה לאי חוקיות שלה בדעיבד מהווה חוסר ניקיון כפיים מצד המערער, שהיה מודע לתקנה והפר אותה פעם אחר פעם במקום לפנות לבג"ץ ולבקש את ביטולה".

עו"ד יצחק בם, סנגורו של הקבצן (צילום: פרטי)

עו"ד בם מסביר בשיחה עם "כל העיר" כי "פסיקה זאת של המחוזי עומדת בסתירה לדוקטרינה שהתפתחה בשנים האחרונות בבית המשפט העליון, לפיה יש לדון בשאלות חוקתיות על רקע מקרה קונקרטי שנדון כבר בערכאות הדיוניות ולא כעניין ערטילאי אגב פנייה לבג"ץ".

עוד מוסיף עו"ד בם כי "בית המשפט העליון, באופן נדיר למדי, העביר את בקשת רשות ערעור של מרשי לדיון בפני הרכב של שלושה שופטים שצפוי להתקיים ב-15 ביולי. מכאן ניתן להסיק שבית המשפט העליון שותף לדעה כי בקשת רשות ערעור מעלה סוגיה עקרונית החורגת הרחק מעניינו הפרטי של המבקש".