דעה | הרכבת תקלה – למה זה בכלל מפתיע מישהו?

לפני משהו כמו שנה, בגיל 40 ועוד קצת הרבה, גיליתי את עצמי מחדש. אני אוהב לנהוג. או לפחות תמיד חשבתי שאני אוהב. לזייף עם הספוטיפיי, לקבוע לעצמי את הטמפרטורה במזגן ולעצור בדרך לקפה ובורקס פיצה ב-yellow (אל תשפטו אותי). במשך שנים נהגתי, שלוש פעמים בשבוע, הלוך ושוב מירושלים לעבודה שלי במרכז. עד שביום אחד, הרכב שלי נכנס לטיפול ארוך במוסך.

אז, באין ברירה, עליתי על הרכבת למרכז. מאז, אמנם הוצאתי את הרכב מהמוסך, אבל הוא נשאר בחניה. התאהבתי בתחבורה הציבורית. זאת עד לפני חודש. שהעירייה, ביחד עם חברת כפיר, המפעילה של הרכבת הקלה, השיקו את הארכת הקו האדום להדסה עין כרם ולנוה יעקב.

היינו אמורים לזהות את התהליכים. את החגיגות וגזירת הסרט על הארכת הקו, צריך לקחת בפרופורציה של הפרויקט כולו שמתנהל כמו פרודיה של קישון. פרויקט שמלווה את העיר הזאת כבר 25 שנה ועדיין לא הגיע לסיומו. את העבודות על הקו האדום החלו בשנת 2000, אהוד ברק היה ראש ממשלה, קלינטון היה נשיא ואני שברתי שיא בסנייק.

ירושלים נכנסה לסחרחורת של עבודות בכביש, פקקים ועסקים שקרסו במרכז העיר, וכולנו אמרנו, בסדר, כמה שנים של סבל, אבל בסוף? בסוף נהיה אירופה. אחרי 11 שנים של עבודות קיבלנו קו מקוצר, שלא משפיע משמעותית על התחבורה הציבורית בעיר, אלא אם כן אתם גרים לאורך התוואי של הקו. בחודש שעבר, 25 שנה לאחר תחילת העבודות, ולאחר אינספור דחיות, הושלם, צריך לזכור, קו אחד מתוך שלושה.

ועכשיו, הרכבת אמנם מגיעה להדסה ולנווה יעקב, אבל מי רוצה לעלות עליה? ראיתי פעם ביוטיוב אנשים מנסים להידחס לרכבת עירונית באיזו עיר סינית גנרית. מאחורי גוש האנשים שניסה להיכנס היו כמה סדרנים שדחסו את הנוסעים לתוך הקרון כמו מירי רגב שמנסה לסגור מזוודה אחרי מסע שופינג בלונדון. עשיתי לייק והתנשאתי עליהם ביני לבין עצמי. לא שיערתי שאמצא אותי באותו המצב רק כמה חודשים לאחר מכן. הקו החדש עמוס לעייפה, הנסיעה הקצרה מקרית היובל לתחנה המרכזית הפכה להיות מעמסה לא נעימה, ויותר מפעם אחת מאז שנפתחה ההארכה, ויתרתי ולקחתי את הרכב הפרטי לעבודה.

רוצים להישאר מעודכנים?

הורידו את האפליקציה באנדרוייד

הורידו את האפליקציה באייפון

 "כל העיר" ירושלים בפייסבוק 

 הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ – "כל העיר עדכונים בזמן אמת"

ולא נראה שלמישהו אכפת. בשיחה עם המוקד העירוני הם הפנו אותי לכפיר (ואני שואל, למי אני משלם ארנונה? לעירית ירושלים או לכפיר?) בכפיר אמרו בגדול ש"יהיה בסדר", ובמשרד התחבורה בכלל לא הבינו מה אני רוצה מהם ושאלו אותי אם אני מכיר דיל טוב לבטומי.

והקטע הכי מבאס הוא, שבעוד כמה חודשים נתרגל, ונגיד לילדים שלנו שככה זה, אין מה להתלונן. אנחנו מדינה מוקפת אויבים ויש תקציבים וסדרי עדיפויות, ונגיד תודה על המעט שיש. כמו שהרגילו אותנו לדירות 3 חדרים במיליונים, למחירים הזויים בסופר, לפקקים ולתאונות דרכים. גם לזה נתרגל. אירופה קטלק.

נסיעה קצרה לתל אביב, תוכיח אחרת. אפשר לעלות על הדנקל שנבנתה בחצי מהזמן של הרכבת שלנו. פרויקט הרבה יותר מורכב, שכולל תחנות תת קרקעיות, מערב מספר עיריות שונות ומשרת אוכלוסייה הרבה יותר גדולה ויראה שאפשר להתנהל אחרת. אבל היי, יש תמורה לארנונה הגבוהה בישראל. לפחות מעניין פה.