ירושלים היא העיר עם מספר העיוורים ולקויי הראיה הגבוה ביותר. מסתובבים בנינו אלפי אנשים אשר נושאים תעודת עיוור, אבל מה אתם באמת יודעים עליהם?
עיוורים לקויי ראיה מנהלים לרוב חיי שיגרה כמו כולם. אנחנו בעלי משפחות, עובדים למחייתנו ובעלי חיי חברה עשירים בדיוק כמו אלו שאינם בעלי לקות ראיה. אולם לקות הראייה והעיוורון שלנו באים לידי ביטוי כאשר אנו צריכים להתנהל במרחב הציבורי.
נסיעה שגרתית באוטובוס או ברכבת הקלה עלולה להוות אתגר, וזאת מכיוון שאנחנו לא יכולים לראות מה קורה מסביבנו. כל מכשול שגרתי, או שירות שאינו פועל כראוי, עלול להוות סכנה עבורנו. תחשבו על זה, מערכת כריזה שאינה תקינה באוטובוס או ברכבת, תחנות שאינן נגישות, כל זה מהווה אתגר גדול עבורנו וגורם לנו להיות תלויים בסובבים אותנו.
אך מה קורה כאשר המכשולים הללו הולכים ומתגברים? זה מה שקורה בירושלים בשנים האחרונות עקב תנופת הבנייה. עבודות הרכבת הקלה שהולכות ומתרבות בכל העיר, כמו גם עבודות התשתית ובנייה למגורים, מהווים אתגר רציני עבור אוכלוסיית העיוורים ולקויי הראיה. כל שינוי הכי קטן שמבצעים פועלי הבניה, כל הסדר תנועה חדש – עבורנו מדובר בפרויקט מורכב שצריך ללמוד ולהכיר על מנת להתהלך בבטיחות במרחב הציבורי.
אנחנו רוצים שתתייחסו אלינו כשווים, אך עם מוגבלות שמצריכה לעיתים עזרה מצד עוברי אורח טובים. לכן אם אתם רואים עיוור או לקויי ראיה הולך בשוק מחנה יהודה, או בקניון, או ברחוב, או בתחנות האוטובוס הפזורות ברחבי השכונות – תציעו לו עזרה בעדינות. תשאלו אותו האם הוא מסתדר או שהוא צריך את עזרתכם. עבורכם זאת אולי עזרה קטנה, אך עבורנו זה יכול להוות עולם ומלואו.
יום 'הבליינד דיי' להעלאת המודעות עבור עיוורים ולקויי ראיה כשמו כן הוא: יום שבו הסטיגמות על הקהילה שלנו צריכות להתפוגג ולהיעלם מן העולם.
אליעזר
בני, איש החסד ובפרט של שכונת הר נוף