אם בתחילת המילניום היו מי שהזהירו, ובצדק, מפני נטישה של הצעירים את ירושלים, בעשור השלישי של המאה ה-21 הכיוון הוא אחר. ירושלים רוצה את הצעירים, פונה אליהם, מתאמצת כדי להשאיר אותם בעיר ולהביא אחרים. הסצנה הירושלמית הצעירה מתחילה להזכיר נשכחות. מועדוני לילה נפתחים, הברים שוקקים, חיי הלילה מתחילים לתסוס מחדש. והכי חשוב – הם מתמקמים במרכז העיר. כן, יש עוד עבודה. אפילו הרבה. אבל ניצנים נראו-נראו בירושלים. ואפשר לראות את זה גם בירידה בהגירה השלילית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בנתונים של מכון ינרושלים, שמפורסמים מדי שנה לקראת יום ירושלים.
"במשך 7 שנים, מתחילת הקדנציה הקודמת של משה ליאון כראש העיר, שמנו לעצמנו למטרה להחזיר את מרכז העיר לעניינים אחרי הזנחה ארוכת שנים", אומר יועץ ראש העיר לענייני צעירים, ומי שהיה אושיית חיי לילה בימי הפאר של שנות נ-90 ותחילת המיליניום, הלל פרקש. "השוק היה מרכז הסצנה בהתחלה, ואז הרחבנו את זה לכל מרכז העיר, בין אם זה רחוב שושן שהפך למדרחוב לילי, ובין אם זה מענקים לעסקים ברובע 5 או סמטת דרום שנפתחו בה עוד עסקים וכן הלאה".
לדברי פרקש, "לכך צריך להוסיף את יוזמת המענקים ליזמים צעירים של מסיבות, וראינו בשנה האחרונה מסיבות בפארק טדי, בפארק מיטשל, במגדל דוד שהפך להיות הספוט הכי חם שיש, ראינו את ליין המסיבות של המלבן וכן הלאה. תראה מה היה פה ביום העצמאות, עשרות אלפי צעירים חגגו במרכז העיר".
הלל פרקש (צילום: באדיבות המצלם)
לא רק חיי לילה
מסיבות וחיי לילה מספקים לצעירים סביבה אידיאלית, אבל המפתח בהחזרת הצעירים לעיר דורש יסודות עמוקים יותר, ובעיקר מגורים, וכמו שמסביר היטב סגן ראש העיר אדיר שורץ (התעוררות), מחזיק תיק הצעירים: "אנחנו שמחים להוביל היום מדיניות שעושה כאן ירושלים אטרקטיבית לצעירים. זה מתחיל בפעולות רכות יותר, בתרבות, פנאי וקהילה, אבל לגמרי מתבטא גם בדברים הגדולים באמת: בתשתיות, בפיתוח וקידום תעסוקה ובדיור מותאם לצעירים, בשכונות ובמרכז העיר. ירושלים עושה היום מעשים אמיצים ונכונים, ואני מאמין גדול שהמפתח לעתיד העיר טמון בהצלחה בשאלת הצעירים, יש לנו עוד הרבה עבודה – אבל אנחנו בדרך הנכונה".
אורי שוסטר, מנכ"ל חברת הנדל"ן מגוריט, מתייחס בהרחבה לסוגיית הדיור לצעירים בעיר, ובעיקר במרכזה: "כשהתחלנו להתעסק עם ירושלים שמענו גם על התדמית שכביכול צעירים עוזבים את העיר, ואז גילינו שזו רק תדמית ותו לא. אני חושב שאין חזרה מיוחדת של צעירים לעיר, כי מעולם לא היתה באמת עזיבה כזו.
"השוק הירושלמי מגלה חוזקה אפילו בתקופה מורכבת בכל הארץ, כמו זו שעוברת כעת על תל אביב, למשל. כשבודקים את מצב שוק הדיור בירושלים לעומת הממוצע הארצי זה מרשים מאוד ואז פתאום מבינים שאנשים לא ממש בורחים מהעיר פה. גם התזה שרק יהודים מחו"ל קונים כאן כבר הוכחה כלא נכונה, וזה בולט על רקע ההתחזקות של השקל שפגעה דווקא ברכישות מחו"ל, ובכל זאת לא השפיעה כמעט על השוק הירושלמי".
קולנוע אוריון המחודש (צילום הדמיה: איאן באדר אדריכלים)
ביקוש גובר במרכז העיר
מגוריט נחשבת היום לאחת החברות הגדולות בישראל בנושא דיור להשכרה, עם מאגר עצום של כ-2,400 דירות, מתוכן כ-1,700 דירות שכבר מניבות לחברה הכנסות. "יש לנו 47 פרויקטים ברחבי הארץ, ומתוכם שבעה בירושלים בהיקף כולל של כ-400 דירות, חלק מניבות כבר וחלק עדיין בבנייה. הפרויקטים שלנו מפוזרים בכל רחבי העיר: בארנונה, בבית וגן, במלחה, ברמות, במרכז העיר ברחוב יפו, בהלל ובמחנה יהודה. אנחנו מאוד מאמינים בעיר הזו ולכן בה ובתל אביב יש לנו את כמות הדירות הכי גדולה, ושיעורי תפוסה של מאה אחוז".
חגיגות העצמאות בגן העצמאות (צילום: ערן ירדני)
ואיפה הצעירים בתמונה?
"תלוי מאוד על איזה פרויקט אתה מדבר, יש לנו פרויקטים כמו ארנונה שהוא יותר מוכוון למשפחות, כי זה דירות ארבעה וחמישה חדרים, אם כי גם שם יש מעט משפחות צעירות. אבל אם אתה מסתכל על קינג ג'ורג' פינת הלל, שיש לנו שם בניין שלם של 65 דירות קטנות, למשל, אז כל הפרויקט הושכר לעמותת נפש בנפש, שמשכנת שם צעירות ציוניות מארה"ב שמגיעות להתגורר שנה בארץ. קצת לפני המלחמה דיברנו איתם שייקחו שם קומה או 2 בבניין, ואז כשהתחילה המלחמה והם יצרו קשר היינו בטוחים שהם רוצים להקפיא או לבטל, במקום זה הם ביקשו לקחת את כל הבניין.
"או הפרויקט ביפו 59 של חברת תנופה, על הרכבת הקלה, מתוך 60 דירות בבניין לקחנו 40 דירות של שניים ושלושה חדרים בגדלים שונים, וזה מוכוון ממש לזוגות צעירים, לסטודנטים תושבי העיר או כאלו שבאים ללמוד בה מבחוץ, צעירים שבאים לעבוד כאן וכדומה, קיבלנו התעניינות אפילו מדיפלומטים שמגיעים לעיר. אנחנו נמצאים שם לקראת תחילת שיווק וכבר קיבלנו צבר פניות מקדים ומרשים כשברור לגמרי שהפוקוס וההתאמה הם לצעירים".
תכנון מוקדם ומתאים
כדי למשוך צעירים להגיע למרכז העיר ולהתגורר בה, כבר לא מספיק להציע להם סתם דירה באזור.
בפרויקטים דומים בכל העולם נעשית חשיבה מוקדמת כבר בשלב התכנוני, כדי למצוא ולייצר את האלמנטים שימשכו את הצעירים מלכתחילה ויענו על הצרכים שלהם באופן אטרקטיבי.
איאן באדר, אדריכל יהודי-ניו יורקי מפורסם שחתום על שורה ארוכה של פרויקטים ברחבי העולם, כולל לא מעט פרויקטים בירושלים, תכנן לאחרונה פרויקט חדש במיקום הישן של קולנוע אוריון, שם יוקמו, כפי שכבר פורסם ב"כל העיר", שני מגדלים בני 35 קומות ובניין מלונאות בן 17 קומות על שחזור של הקולנוע המיתולוגי. הפרויקט צפוי לעלות בימים הקרובים לדיון בוועדת התכנון, ונראה כי גם יאושר.
איאן באדר (צילום: באדיבות המצלם)
בשיחה עם "כל העיר" באדר מסביר איך עובד תכנון כזה, "אחד הכלים הכי חשובים בתכנון עירוני שמתאים לצעירים, זה החיבור בין השטחים הפתוחים למדרחוב של בן יהודה והחיבור להולכי רגל בין רחובות בן יהודה לרחוב הלל, וכמובן קיומו של מסחר חיוני לאורך כל הדרך, כולל בתי קפה וכדומה. יש דגש משמעותי על עירוב שימושים מעבר למסחר, למשל באמצעות שילוב של מבני מוסדות חינוך, מבנה שמשרת תרבות, שחזור קולנוע אוריון שהוא בכלל אירוע ייחודי, ובנוסף, האדריכלות מפנה למבנה היסטורי מוכר בשם ליפשיץ שמשרת כמוסד לימודי, באמצעות פודיום שיכיל מוסד חינוך נוסף. העיקרון הוא לייצר מקסימום עירוב שימושים ותועלת עבור הדיירים הצעירים המיועדים".
רוצים להישאר מעודכנים?
באדר חתום גם על כמה פרויקטים בין-לאומיים מרכזיים בהם ניתן דגש על קידום דיור לצעירים במרכזי ערים, מניו יורק דרך קופנהגן ועד שנגחאי. "הפרויקטים בניו יורק, למשל, מדגישים את החשיבות של החיבור בין מבני ציבור למרקם העירוני הגדול יותר, כמו בתי ספר, בתי חולים וכדומה שהם חלק אינטגרלי מהעיר. התכנון של מבני הציבור עצמם מותאם במחשבה על הפתיחות, לתת לאנשים תחושה מזמינה פנימה לחללים הציבוריים.
"בקופנהגן היה לנו פרויקט מיוחד דומה, שכלל שילוב של גן משחקים וגינה, לצד מלונאות ומסעדות, במטרה ליצור מרקם מעניין ונוח לצעירים במרכז העיר. עומס השימושים הזה מייצר חוויה מאוד מרתקת ומושכת לצעירים, כי יש להם במקום אחד כמה רבדים של חוויה. דוגמה נוספת הייתה לנו בשנגחאי, שם תכננו קמפוס של אוניברסיטה עם עירוב בין נושא החינוך והמגורים והרבה חללים פתוחים".
מתחם אוריון המחודש (צילום: הדמיה איאן באדר אדריכלים)
צעירים לפני הכל
גם בירושלים עצמה, באדר כבר ביצע לא מעט פרויקטים שכללו דגש על צעירים ומשפחות צעירות. "פרויקטים בירושלים כמו מתחם קוקיה, מתחם בנין ומתחם עץ חיים מכילים ייחודיות בעומס של עירוב שימושים ומגורים שנדרש בהם, דברים כמו גני ילדים, טיפות חלב, בתי כנסת, כל מקום ומה שמתאים לאוכלוסייה שלו", מסכם באדר ומציין: "עבדנו מול ראש העיר בכמה וכמה פרויקטים, הוא מאוד יצירתי ומאוד מחובר לתכנון של העיר, והוא מדגיש בכל פעם את הנושא של להביא צעירים לעיר – עם דגש ספציפי על נושא החינוך. הנה אגלה לך בסוד: הסיבה שיש מוסד חינוכי בפרויקט החדש העכשווי של קולנוע אוריון, היא בראש ובראשונה בגלל דרישה של ראש העיר לדאוג לזה".
גם שוסטר מתייחס להבדלים בין צעירים ממגזרים שונים, "יש הבדל גדול בין מה שנחשב צעירים למשפחות צעירות. למשל, בפרויקט שלנו בשכונת רמות זו אוכלוסייה צעירה, זה אותו חתך גילאים של יפו, אבל בניגוד ליפו שם כבר מדובר על משפחות צעירות עם 3-2 ילדים, ואז צריך לדאוג להם לבתי כנסת וגני ילדים וכדומה. מנגד, כשאתה מתעסק בגילאים צעירים באוכלוסייה הכללית זה סגנון אחר וצרכים אחרים. למשל, בפרויקט של קינג ג'ורג' היתה דרישה שהדירות יהיו כבר מרוהטות".
הבויילר 02 (צילום: ליאור שפירא)
לשוסטר גם חשוב להגיד: "עיריית ירושלים מסייעת מאוד ומקדמת אג'נדות חשובות. כולם אומרים שירושלים היא בלתי אפשרית לניהול ורואים שזה לא נכון. הם עושהים עבודה טובה גם בשימור אוכלוסייה וגם בהבאה של אוכלוסייה חדשה".
פרקש מאיר זווית נוספת בקאמבק הגדול של הצעירים לירושלים: "קודם כל, אפשר לגלות שאנחנו עובדים לנסות לייצר אזורים שלמים בעיר שיוגדרו כשכונות לצעירים. קח שכונה כמו רמת בית הכרם, שהתחילה כשכונה צעירה, או מורדות מלחה שרובם צעירים, ואנחנו עובדים לייצר עוד כאלה. תוסיף לזה את העברתם של מוסדות לימוד מרכזיים וחשובים בעיר כמו בצלאל או ניסן נתיב למרכז העיר, ושים לב לפרט דרמטי: בניגוד לערים אחרות בהן סטודנטים שבאים ללמוד במוסד מקומי מסתפקים במגורים בשכונות נידחות והרוסות יחסית, בירושלים הסטודנטים מתמקמים לך ברחביה, בטלביה, בשכונות יוקרה. הצעירים אצלנו חוזרים למרכז של המרכז של העיר".
תגובות