דעה | דורך במקום

האם כך נראית קריירה עם כרטיס בכיוון אחד? ירדן שועה אולי חושב שמדובר בסך הכל בתקופה קשה, באיזשהו משבר חולף – מי מתנדב לספר לו שככה למעשה גוועות קריירות?
נכון, זה עוד מוקדם, שועה רק בן 22. אבל בגיל הזה שחקנים קורעים ליגות, מביאים אליפויות, סוחבים קבוצות. ומנגד, גילו של שועה עדיין משמש על תקן כתב הגנה: כביכול מוקדם מדי להספיד אותו. אולי, כן, ייתכן, ומנגד, גם את ראובן עובד היה פעם מוקדם מדי להספיד.

הרושם הבסיסי הוא ששועה לא מתבגר. לא רק כשחקן, אלא גם כאדם. זה לא רק ששועה רחוק מלהראות על המגרש גישה מקצוענית. ולא רק שהוא מתעסק בקשקושים, נכנס לצרות ובאחרונה אף הורחק על שטות. הבעיה הגדולה היא ששועה לא מראה שום גרף התקדמות. להפך, הגרף צונח לאחור. שועה הופך ממישהו שכבר היה לו את כל מה שצריך, לשחקן שאין בו תועלות. בקצב הזה נדמה שעוד יגיע למ.ס אשדוד שלא במסגרת עסקה מיוחדת, אלא באופן טבעי.
ככל שעובר הזמן – שועה פחות מהיר, פחות חד, פחות בפוקוס. הוא נחלש בכל מה שאימונים אישיים אמורים לשדרג. שחקן בגילו צריך להיות חיית אימונים אישיים. זה מה שדרוש לו כדי להתפתח עוד ועוד. קחו היום לדוגמא את דולב חזיזה, פראפה גויאגון, גבי קניקובסקי, רותם חטואל – איפה הם ואיפה שועה?
ליוסי אבוקסיס יש כעת הרבה על מה לחשוב בנוגע לשועה. במשחקים האחרונים אין תרומה ממנו, גם לא בעקיפין, כלומר, אפילו לא מהלכים שלכאורה החל בהם. תפוקה ישירה ודאי שאין ממנו, המספרים נראים כמו של שחקן נערים שפתאום הוצנח להרכב – לא גולים, לא בישולים. שועה מתרגז על המגרש, מכניס פה ושם מכות מלוכלכות לשחקני היריב, חוטף הערות וכרטיסים מהשופטים, גורר את הקבוצה לסטרס. בשביל מה בית”ר צריכה את זה?
אבוקסיס כבר מתחיל להבין ששועה זה לא זה. כמו אביאל זרגרי שיצא בעת האחרונה מהתוכניות, נדמה שגם שועה מעלה באבוקסיס מחשבות עמוקות לגבי ספסולו. זוהי דילמה קשה, במקרה הטוב. ובמקרה הרע – כבר אין דילמה.