לא ליכולת הזו פיללנו כולנו עם חזרת הכדורגל בימים הכל כך קשים האלו. אפילו שהכל מתגמד לעומת המציאות הבלתי אפשרית שאנחנו חיים בה, אפשר להגיד בריש גלי ובכאב רב: בית״ר ירושלים חורקת, לא ממש מתפקדת ונראית מצולקת.
זה לא רק השחקנים שנופלים מהרגליים בדקה 60, לא רק חוסר החשק לשחק כדורגל, האינטריגות בחדר ההלבשה והשיגעונות. משהו בתקווה שאפפה את בית״ר של אבוקסיס נמוג. הכדורגל כבר לא מלהיב, הכל מקרי, אין תוכנית משחק ואין שיטת משחק. קודר.
אבל בגלל הכותרת של הטור הזה ורגע אחרי חנוכה, גם הבית״רים צריכים לראות את האור שבמנורה, האור שיגיע עם פתיחת חלון ההעברות של ינואר. נראה כאילו הסתיימו ההעברות עברו עידן ועידנים, וקשה לזכור שרק בסטמבר האחרון בית״ר היתה בחלון שכולו טלטלה וכאב.
רוצים להישאר מעודכנים?
הזמן עבר, הליגה נעצרה, ועכשיו בית״ר מגיעה שוב לחלון העברות שבו היא צריכה לרענן את הקבוצה, לגוון את חדר ההלבשה ולבנות משהו טוב מחדש. עם זאת, הדבר החשוב ביותר הוא לא לפרק את מה שעובד, גם אם נדמה שהכל מקולקל.
עזיבה אפשרית של ירדן שועה, השחקן שעוד מייצר משהו בבית״ר למרות הכל, תהיה שגיאה חמורה. עזיבה של שחקנים שפגעו עד המלחמה, כמו ג׳ורג׳ ופריידיי, תהיה החלטה פזיזה וחסרת טעם. אבל, וזה אבל גדול וחשוב, גם תוספת לא מבוקרת של שחקנים בשיטת מצליח לא תביא את הבשורה שהאוהדים מצפים לה. כמות השחקנים המיותרים בסגל של בית״ר לא מועילה לחדר ההלבשה, והתוצאה היא צורך אמיתי באיזון של ממש.
אם לסכם במשפט, בית״ר צריכה 2 ״אסים״ – אחד בהגנה ואחד בקישור, כאלה שילהיטו את המנורה מחדש ויצעידו את בית״ר קדימה. דווקא בתקופה כל כך קודרת, בית״ר צריכה התלהבות בהתקפה. הקהל צריך לראות כדורגל נועז, תוסס ושמח – אז בבקשה, אברמוב ואבוקסיס, תנו לו את זה.
