בחיים מקצועיים בכלל ובפרט בכדורגל המדד המרכזי תמיד יהיה מבחן התוצאה. מאוד קשה למדוד התלהבות, מאוד קשה למדוד יכולת, מאוד קשה למדוד משתנים אמורפיים, אבל תוצאה היא מדידה ולכן היא כלי שעליו לא ניתן להתווכח ואיתו ניתן לעבוד ולקבל החלטות.
בית"ר בעונה הנוכחית – המלהיבה והתוססת לפרקים – תחת הנהגתו של ברק יצחקי היא בסוף-בסוף רק במקום הרביעי, מרחק חמש נקודות ממכבי חיפה המפורקת, ובעורפה נושפת חזק הפועל חיפה, כך שגם המקום הרביעי אינו מובטח. זאת חברים יקרים תוצאה סבירה, ספק בינונית, אבל לא הצלחה.
התוצאה סבירה כי בית״ר עם הסגל הנוכחי שלה, ובהתעלם מכל מה שקרה העונה צריכה לסיים לכל הפחות במקום הרביעי. תוסיפו את העובדה שבית"ר שיחקה לכל אורך העונה בבית, לעומת יריבות אחרות בצמרת שנדדו בגלל המלחמה, תוסיפו לזה את עומר אצילי, המלפפון הכי לוהט בכדורגל הישראלי שבא באמצע העונה, תוסיפו לזה את הקהל העצום שפקד את טדי לאורך כל העונה ותמך בקבוצה ללא תנאי ומבחן כשהוא מאוחד, תוסיפו לזה שחקנים רבים ומוכשרים בסגל הקבוצה והתוצאה של המקום הרביעי הופכת להיות טריוויאלית. בית״ר בעונה כזו היתה צריכה לסיים לפחות מעל מכבי חיפה, לפחות במקום השלישי – אז אפשר היה לדבר על הצלחה.
אם התוצאה היא סבירה, ספק בינונית, לא ברור מאיין רווחת לה המנגינה שבית"ר ירושלים תחת ברק יצחקי היא סיפור הצלחה מסחרר. היא כן העונה לפרקים קבוצה מאוד מלהיבה ותוססת, כן בית״ר הצליחה העונה לנצח את מכבי תל אביב ומכבי חיפה, כל אחת פעמיים תחת משחקים מלהיבים, כן בית״ר גם הביסה יריבות העונה 4 ו-5 וסיפקה רגעי כדורגל קסומים, כן בית״ר משחקת ברוב הזמן משחק לחץ גבוה מעורר השראה, אבל לצד זאת היא התפרקה פעמיים נגד מכבי נתניה, התפרקה נגד הפועל חיפה בסמי עופר, התפרקה בטרנר, התפרקה נגד ריינה, ניצחה מספר פעמים יריבות נחותות בדקות הסיום עם הרבה מזל ועוד תוצאות נוספות מאכזבות אחרות. אז הצלחה, בוודאי הצלחה מסחררת, אין כאן.
אם נעשה דריל דאון וננסה לפרוט את הסיבה או הסיבות לתוצאה הסבירה, היא עוברת בקו ישיר עם ההחלטות שקיבל ברק יצחקי לאורך העונה. כן שמעתי את הסיפורים שהרבה פרשנים אוהבים לספר שבעצם בית״ר בסגל הזה היא הצלחה כי חסרים לה שחקני הגנה וחסר לה חלוץ וחסרים לה מגנים ועוד, אלו סיפורים יפים שמכסים על טעויות מקצועיות קשות.
יש למישהו הסבר מניח את הדעת למה ליאל דרעי, שהציג יכולת מצוינת ונקייה מטעויות (כשלא הייתה ליצחקי ברירה והרכיב אותו) לא המשיך לקבל את הקרדיט בהרכב, גם אחרי שההגנה נכשלה שוב ושוב? יש למישהו הסבר למה עדי יונה מקבל את המפתחות להרכב בכל משחק, למרות שהוא כמעט ולא מעורב במשחק ומגלה לאורך כל העונה יכולת חלשה? יש למישהו הסבר מדוע מיירון ג׳ורג׳ – מלך השערים של הקבוצה – לאורך כל העונה כמעט ולא ראה דשא? רוצים עוד? יש למישהו הסבר למה סילבה קאני המוכשר כמעט ולא פתח בהרכב, לעיתים לא שיחק בכלל? יש למישהו הסבר למה מחקו את סורו כמעט לחלוטין לאורך כל הפלייאוף? יש למישהו הסבר למה לי-און מזרחי לא מקבל עוד הזדמנויות למרות שכשהוא שיחק הוא הצטיין והוכיח את עצמו? יש למישהו הסבר למה בית"ר בכל משחק עולה במערך שונה? יש למישהו הסבר למה בית"ר ממשיכה לנסות לשחק את שיטת שלושת הבלמים למרות שהיא נכשלה בשיטה הזו בכל פעם שפתחה כך למעט משחק בודד נגד מכבי? יש למישהו הסבר למה אצילי משחק בכנף ימין ואמור לעשות הגנה למרות שמעולם לא עשה הגנה וככה הוא הולך לאיבוד לחלוטין? יש למישהו הסבר למה מוזי נעלם מההרכב למספר משחקים ארוך למרות שהוא מציג יכולת טובה מאוד באופן יחסי? יש למישהו הסבר לכל סדרת ההחלטות הלא ברורות האלו?
רוצים להישאר מעודכנים?
נראה לי שהבנתם, ומאי נפקא מינה? תוצאה לא מגיעה בחלל ריק היא מגיעה על רקע החלטות לא נכונות של מאמן.
אז בית״ר של ברק יצחקי היא בוודאי לא כישלון אבל גם לא הצלחה – היא קבוצה סבירה שעשתה את מה שהיה מצופה ממנה העונה.
לצד זאת, וחשוב מכל מה שנאמר, לבית״ר מטרה אחת מרכזית מול העיניים – גמר גביע המדינה בכדורגל נגד הקבוצה (אולי) הטובה בליגה. אם יצחקי לא יפיק את הלקחים מהר, אם יצחקי לא ייתן קרדיט למי שמגיע, אם יצחקי לא יפסיק עם הניסיונות ועם העקשנות, אם בית״ר לא תשנה מומנטום בשלושת המשחקים שנותרו לה, בית"ר תקרוס בגמר הגביע.
תגובות