אז חזרנו מבוקרשט, מבסוטים ואופטימיים אבל גם עם חששות לגבי ההגנה. לפני הכל, אתחיל ואגיד שאפו לאלפים שטסו לבוקרשט ודאגו לתת לקבוצה שלנו אווירה ביתית, שללא ספק עזרה לקבוצה לבצע מהפך. סתם לצורך השוואה הבאנו יותר אוהדים ממה שמכבי חיפה, מכבי תל אביב, והפועל באר שבע הביאו ביחד גם למשחק הבית וגם למשחק החוץ שלהן. אז נכון הקבוצות הנ״ל אמנם פחות מתרגשות מאירופה וגם היעדים היו פחות זוהרים, אבל זה לא מוריד מההישג של הקהל שלנו.
רק לחשוב על הדחיפה ששחקן כמו ירדן כהן (שהיה מצוין) מקבל: הוא הגיע ממכבי פ״ת והפועל רעננה, ספק אם לאורך כל הקריירה הוא ראה כזאת כמות של אוהדים שתומכים בו. ברוך הבא ירדן בבית״ר זאת רק ההתחלה.
בצד המקצועי: ג'ונבוסקו קאלו היה מצוין, לוחץ ומתאמץ כמו שני שחקנים, וגם מעורב ב-2 שערים. ניתן להבין מדוע אלמוג כהן התעקש עליו. איילסון טבארש היה חלש במחצית הראשונה אבל התאפס בשנייה, ובריאן קראבלי עדיין פרווה, מקווה שעם בלם זר נוסף לידו, שבעיניי זה רכש חובה, הוא יהיה טוב יותר.
בדקות שאריאל מנדי נכנס הוא היה נראה בסדר גמור, ובהתקפה ירדן שועה ועומר אצילי היו מעורבים בכל השערים שכבשנו – שרק יישארו בקבוצה ונהנה מהם עוד הרבה העונה.
לגבי אורי דהן, שתמיד נזכור לו לטובה את הגביע, אבל לצערנו כבר שנה וחצי הוא פשוט לא ברמה, מרבה לטעות ולא נותן שקט להגנה. גם סילבה קאני רצוי שיבין את מקומו וילחם על דקות משחק ויוכיח שמגיע לו מאשר לעשות פרצופים, מקווה שהוא יישאר ויתפתח אצלנו אבל אם באמת הצוות המקצועי החליט למכור אותו אז אני סומך עליהם.
תגובות