דעה | הטעות שעלולה לעלות לבית"ר באליפות

בית״ר ירושלים, בטח ובטח ביחס ליריבות שלה, עשתה קיץ טוב בכל הקשור לנושא הרכש, חיזוק הסגל ושמירת הסגל. אפשר להגיד שבית"ר היא הקבוצה שהתחזקה הכי הרבה בפגרה.

יחד עם זאת, בית"ר לא צריכה ולא יכולה לסמוך על חולשת היריבות. היא לא צריכה לסמוך על הקיץ המנומנם שעובר על הכדורגל הישראלי. בית"ר כבר 20 שנה ללא תואר האליפות, והיא חייבת לעשות את האקסטרה מייל שנדרש כדי לעשות את זה סוף סוף בעונה הקרובה.

העמדה שלשיטתי הכי, הכי חסרה לבית"ר בשלב הזה היא קשר דפנסיבי לצד בוריס אינו, אם תרצו – קשר 6. קשר אגרסיבי שכזה יעניק עוצמה לקישור ויכולת להתמודד עם קבוצות חזקות במרכז השדה, יכולת לחסל התקפות של היריב במרכז המגרש ויכולת לצאת קדימה בצורה יעילה. בקיצור, בית"ר צריכה ז׳אן טלסניקוב גרסת 2026.

הראיה הטובה ביותר לכך היא המפגשים מול הפועל באר שבע בעונה החולפת. אם לבית"ר היה קשר שיכול היה להעניק לה עדיפות במרכז המגרש, בית"ר הייתה מצליחה לנצח את באר שבע ולקחת אליפות. עיקר ההבדל בין האלופה באר שבע לסגניתה בית״ר היה מרכז הקישור. ונטורה וגנאח עשו הבדל ענק, ובוריס אינו לא הספיק, גם לא כשירין לוי היה לצידו.

בית"ר העונה איבדה את לוי והביאה את וורקו לחלק הזה בקישור, אבל עם כל הכבוד, ויש הרבה כבוד, לטעמי זה לא מספיק, וזה לא יספיק. וורקו עדיין לא השחקן שיכול להחזיק קישור של אלופה.

בנוסף לקשר הגנתי, בית"ר חייבת, עם אותיות קידוש לבנה, להתחזק בבלם בכיר נוסף. לצערי, המחליפים שיש לבית"ר על הספסל לא מספיק טובים כדי להחליף את גדראני ואת קרבאלי במקרה של הרחקות או, חלילה, פציעות.

המרווח לטעות בדרך לאליפות הוא מאוד קטן. בית״ר עושה כמעט הכול נכון. מאמץ קטן נוסף, חיזוק משמעותי לשתי העמדות האלו, ובית״ר תעשה אליפות בעונה הבאה.

וכמה מילים על אלמוג המאמן ועל ההופעות שלו עד עכשיו על הקווים. נראה שהמאמן החדש מצליח להנחיל את שיטת המשחק שלו על הקבוצה. תוכנית משחק הלחץ עוד תלך ותשתפר, תלך ותשתדרג, ואני מאוד מתחבר אליה. אהבתי גם את הפנמת הטעויות תוך כדי משחק ואת השינויים התכופים שמבוצעים כשנדרש. מסתמן שאלמוג יידע להסתדר בעמדה הזו.