אחרי משא ומתן מייגע, אלירן עטר יחליף את המדים הצהובים-כחולים לצהובים-שחורים, והשאלה היא האם בית״ר עשתה נכון כשהלכה על החלוץ הוותיק? מבחינה חברתית, אני לא רוצה לפסול אותו מראש (זה בדיוק מה שאני אעשה עכשיו) אבל התדמית הפרובלמטית שלו לא נוצרה משומקום, וכולנו מכירים את העבר הבעייתי, הקפריזות, הפרצופים. עטר של השנים האחרונות מחרים את התקשורת, הוא אולי נראה ממלכתי יותר, אבל עדיין יכול להידלק ברגע, אז בואו רק נקווה שלא יתנו לו סיבות. בינו לבין רוני לוי זה ייגמר כנראה בסדרת החינוך הראשונה והאחרונה, אז אל תתחילו. עטר לא ירצה לשבת על הספסל, הוא ירצה להוביל. מקצועית, מצופה ממנו, ואני מעריך שייתן סדר גודל של 10 שערים בעונה (מלאה) ועוד 4-3 בישולים. עטר מהווה ג׳וקר אמיתי בכניסות שלו מהצדדים, בבעיטות מפינות הרחבה, בדריבל, ויש סיכוי שהוא ישתלב לא רע בכלל עם שחקנים כמו עלי מוחמד ומיכאל אוחנה. איך זה יעבוד עם ליווי גארסיה? לא בטוח שזה יעבוד.
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "כל העיר עדכונים בזמן אמת10"
"כל העיר" ירושלים – גם באינסטגרם
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
אבל האם זה מה שבית״ר צריכה? האם לא עדיף היה להביא שחקן צעיר שבו זמנית גם ינפק מספרים וגם יעלה את הערך שלו ויכניס כסף עתידי לבית״ר?
בית״ר תהיה ככל הנראה התחנה האחרונה של אלירן עטר בקריירה, וחבל שבית״ר מביאה את החלוץ המצוין הזה רק בשלהי הקריירה. עטר, שיחגוג 33 בשבוע הבא, פחות מהיר וחד מבעבר, ועניין הגיל שלו הוא מאוד קריטי כשחושבים על הראייה של בית״ר קדימה. הנה החתמה שלא הולכת בד בבד עם האסטרטגיה של בית״ר. היא כן משרתת את האינטרס של רוני לוי, שרוצה תוצאות כאן ועכשיו, ומביא את את אלירן עטר מתוך מחשבה על הגביע ושארית הליגה שנותרה. במקום ״לבזבז״ את הכסף על זר או ישראלי מוכח בן 28, בחרו לקחת ממכבי תל אביב את עטר הבלתי רצוי, שחקן עם הרבה יכולות וקבלות בליגה שלנו, אבל כזה שספק אם נכנס למשבצת של מה שבית״ר צריכה באמת – חלוץ 9 שייתן גולים ברחבה. עם כל הקשרים של יוסי בניון בארץ ובחו״ל, הייתי מצפה לראות חלוץ 9 תותח מגיע לכאן, אחד כזה בן 26 ומטה, עם סכינים בין השיניים, עם סיכוי להישאר פה הרבה שנים ולהיכנס ללב האוהדים.
מעוז צור (צילום: מיכל ציפורי)
הדיווחים על התקרבות במגעים בין בית״ר לאור דסה (בעד ובגדול) וחנן ממן (יכול לפרוח) שוב מרימים את רף הציפיות, שהתרסק השבוע לנוכח ההפסד המפתיע לבני יהודה. ההפסד הגיע בעקבות משחק חלש שהפך לנרפה במיוחד לאחר ההרחקה השטותית של אנטואן קונטה, שהגיע ברקע ההתעלמות של רוני לוי שכנראה היה האדם היחיד ביקום שלא ראה את האדום הזה מגיע, ועדיין, לא צריך לשבור את הכלים, לא כלפי בית״ר ולא כלפי קונטה. בית״ר נראתה רע, אבל צריכה להרים את הראש ולמצוא את הכוחות לנצח את המשחקים הקרובים לקראת הישורת האחרונה של השנה. בית״ר עדיין לא מכבי תל אביב, לא בסגל העמוק, לא בחוסן המנטלי, וגם לא במשמעת. כמו שניצחון לא היה מקרב את בית״ר לאליפות, כך ההפסד לא ממש מרחיק אותה, שכן היא אפילו לא יכולה לראות אותה באופק. מה שבית״ר יכולה וצריכה לעשות עכשיו זה להתייחס לכל משחק לגופו, לכוון רק להבטחת המקום באירופה תוך כדי ניסיון לזכות בגביע.
כמה מעמיתיי לתקשורת החליטו לשלוח את קונטה הביתה, אבל אני מעדיף לתת עוד צ׳אנס לשחקן הנפלא הזה שמצוי במשבר אישי, למרות החולשה שלו לאחרונה, הפציעות המרובות והעובדה שחירב לבית״ר את המשחק ועשה כל מאמץ על מנת לקבל את הכרטיס האדום הטיפשי. בית״ר צריכה לשקם אותו, וליהנות ממנו בגדול, ולא לראות אותו משתקם בקבוצה אחרת שתקטוף את הפירות. קבוצה כמו מכבי תל אביב למשל.
