מנכ"ל משרד ירושלים ומורשת מרדכי בניטה דיבר הבוקר בוועידת החינוך של ערי ישראל, ירושלים, שמתקיימת בטרמינל במתחם התחנה, על תוכניות החינוך הישראליות שיילמדו בבתי הספר במזרח העיר.
"היום ילדי מזרח ירושלים לומדים על פי תוכניות החינוכיות שבאות ממקומות זרים, שחוסמים את הילדים הללו אחר כך, כאשר הם מנסים להתקבל ללימודים גבוהים באקדמיה", אמר בניטה."מכיוון שאין להם בגרות ואין להם את ההכשרה המתאימה, ממילא הם לא יוכלו לעסוק במקצועות שבהם הם רוצים לעסוק, ולא תהיה להם פרנסה מכובדת ואפשרות לחנך את ילדיהם בצורה נאותה. יתרה מזאת אם אין חינוך ראוי – צומח שעמום ובטלה, ומתוכו גם אלימות".
הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של "'כל העיר' עדכונים בזמן אמת"
תושבי ירושלים – יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "כל העיר"[email protected]
בניטה סיפר בתחילת דבריו על סיפור עלייתה לארץ של סבתו, ועל התאקלמותה בארץ : "בסוף שנות ה-50 עלתה ארצה הגברת עיישה אלגרסי מהעיר קזבלנקה שבמרוקו בשנות ה-40 לחייה. היא עולה עם בעלה ושבעת ילדיה, ועם הגעתם ארצה, המדינה משכנת אותה במעברת הפחונים, עמישב בעיר פתח תקווה. עיישה היא אישה חכמה, אינטליגנטית ומסורה לחינוך ולהשכלת ילדיה. כדי לפרנס את משפחתה היא מוכנה לבצע כל עבודה המכבדת את בעליה, ומתקבלת כעובדת ניקיון בבית החולים בילניסון בפ"ת ובמשך עשרות שנים עובדת שם במסירות. היו לעיישה חלומות כמו שיש לכולנו, אבל במציאות שהיתה וכדי להעניק עתיד והזדמנות לילדיה, היא הייתה מוכנה לוותר על הקריירה שיכלה לעשות, במחיר אישי לא פשוט. מרכז חייה היה חינוך ילדיה והשכלתם. העמל של עיישה נשא פרי. אחרי שנים של עבודה כל ילדיה יצאו אנשים משכילים שהצליחו לצאת ממעגל המצוקה. לולא הייתה מתעקשת מי יודע לאן החיים של אותם ילדים היו מתגלגלים. האישה הזו שהייתה מוכנה לוותר על כל כך הרבה בהווה כדי לדאוג לעתיד, היא הסבתא שלי".
בהמשך הוסיף ואמר בניטה כי "משרד ירושלים ומורשת בשיתוף פעולה עם משרד האוצר רקם החלטת ממשלה לפני כשנה על צמצום פערים כלכליים וחברתיים במזרח ירושלים חלק נכבד מהחלטה זו מוקצה לטובת צמצום פערים בנושא חינוך הדבר לא יכל להתקדם ללא עזרת שותפיי היקרים ממשרד החינוך ומעיריית ירושלים.עם כניסתי לתפקיד מנכל משרד ירושלים ומורשת אני רואה לעצמי זכות להיות שותף בבניינה של ירושלים שהבסיס לבנייתה הוא חינוך ערכי לילדי ירושלים".
